אסם מסרבת לפרסם איזו מטרנה הושמדה • צרכנים: מצאנו מתכת

הרשתות החברתיות סוערות בעקבות חשיפת אתר ‘דה מרקר’ על השמדת 10,000 אריזות של ‘מטרנה’, בשל חשש לשבבי מתכת.

בעמוד הפייסבוק של ‘מטרנה’ פורסמו עשרות תגובות של גולשים, הדורשים מחברת אסם, בעלת המותג מטרנה, לפרסם את תאריכי הייצור הבעייתיים.

בנוסף, בעמודי פייסבוק אחרים גולשים טוענים כי מצאו שבבי מתכת במוצרי מטרנה שרכשו.

אחד הגולשים כתב: “לפני שבוע ראיתי משהו בתוך אריזת המטרנה. זה הפתיע אותי כי זה נראה כמו שבב מתכת קטן – כ 2 מ”מ גודלו. הוצאתי. לא חשבתי שמדובר בפס ייצור פגום אלא משום מה סיפרתי לעצמי שזה איכשהו הגיע לאריזה אחרי פתיחתה. ועכשיו ראיתי את הכתבה הזאת ואני מזועזע. תחילה קיוויתי שזה מוצר אחר ממשפחת המוצרים ו…לא. בנוסף הילדה חולה שבוע. אני זועם”.

גולשת אחרת כתבה: “אני אכן מצאתי לפני כחודש ואכן התלוננתי למטרנה וקיבלתי אף זיכוי של 6 יחידות מטרנה. מה הייתן עושות לאור עובדות אלה? לבתי יש הקאות ושלשולים מוזרים ללא חום והפרעות בעיכול. זה לא גזים אמר הרופא”.

אסם טוענת בתוקף שהמוצרים לא שווקו ולא יצאו מהמפעל, ומסרבת מאז אתמול – עת נחשפה הפרשה – למסור את תאריכי הייצור הבעייתיים של מוצר המזון לתינוקות, כמו גם את מספרי האצוות המושמדות, בשל חשש משבבי מתכת במוצר.

אתר ‘דה מרקר’, שחשף את הפרשה אתמול (ראשון), פנה אל אסם בכדי לקבל את התאריכים, אך מהחברה נמסר שהתאריכים ומספרי האצוות לא יימסרו, מכיוון שהמוצרים המדוברים לא יצאו מהמפעל ולא שווקו לחנויות.

אלא שגם במקרה של זיהום הסלמונלה בדגני הבוקר של חברת יוניליוור טענה החברה שהמוצרים המזוהמים לא שווקו וסירבה למסור את תאריכי הייצור הבעייתיים.

רק אחרי שמשרד הבריאות חייב אותה למסור את התאריכים, גילתה לקוחה כי רכשה בחנות אריזה מתאריך הייצור הבעייתי – מה שהוביל לגילוי כי 240 אריזות מזוהמות בסלמונלה יצאו לחנויות. יוניליוור טענה אז להגנתה, כי לא ידעה בעצמה שהאריזות שווקו.

אתמול נחשף באתר ‘דה מרקר’, כי חברת מטרנה משמידה בימים אלה כ-10,000 אריזות של ‘מטרנה אקסטרה קר שלב 2’, מחשש לשבבי מתכת במוצר.

באסם טוענים כי מדובר באריזות שיוצרו כבר לפני מספר חודשים ולא שווקו לחנויות.

לא ברור מדוע החברה לא השמידה את כל המוצרים כבר אז, אלא התחילה את התהליך בספטמבר, תהליך שנמצא בעיצומו עד ימים אלה.

לשאלה מדוע לקח זמן רב עד לתהליך ההשמדה, אמרו בחברה כי מאז האירוע בוצעו תחקיר וכן ביקורת של משרד הבריאות – ולאור החשש הוחלט להשמיד את כל האריזות. עוד ציינו כי תהליך ההשמדה לוקח הרבה יותר מכמה ימים.

בחודש אוגוסט פורסם כי הורים חוששים עקב חוסרים שנוצרו במטרנה אקסטרה קר שלב 2, ואף נשמעו תלונות על שלשולים והקאות בקרב תינוקות שצרכו מטרנה.

החברה טענה אז כי המחסור נגרם בגלל תקלה מכאנית בברז בקו הייצור, שאירעה לפני מספר חודשים – – ולא עקב חשש לזיהום במוצרים. אולם כעת עולה החשש ששבבי ברזל נכנסו לאלפי אריזות, פרט שלא הוזכר בזמנו.

מאסם נמסר בתגובה: “במהלך ספטמבר הושמדו כמה אלפי קופסאות כתוצאה מתקלה מכנית שארעה בפס הייצור לפני מספר חודשים. מטרנה מעמידה את איכות מוצריה ובריאות התינוקות מעל לכל, ולכן הוחלט מטעמי זהירות ובתיאום עם משרד הבריאות להשמיד את הקופסאות שיוצרו לפני תיקון התקלה”.

שאלות קשות

מטרנה, ששולטת ביד רמה בקטגוריית המזון לתינוקות, מתמודדת בימים אלה מול תחרות חדשה, שנפתחה כאשר שופרסל השיקה מזון תינוקות במותג פרטי. שופרסל מוכרת את המוצר, המיוצר על ידי פריגו האמריקאית, ב-39.9 שקל לאריזת 700 גרם – מחיר הנמוך בעשרות אחוזים מהמחיר הרגיל של מטרנה.

ההשקה הביאה לכך שנתח השוק של מטרנה בשופרסל ירד מכ-51% לפני ההשקה ל-46.2% בשבוע שעבר. במקביל, מטרנה וסימילאק, המחזיקות יחדיו 90% מהקטגוריה, החלו להציע מבצעים עמוקים יותר משנהגו לתת, והדבר שוחק את הרווחיות הגבוהה שלהן.

לפי ‘דה מרקר’, אסם תיאלץ כעת להתמודד עם שאלות קשות במוצר שהינו הרגיש ביותר עבור הצרכנים אחרי פרשת רמדיה.

חוסר שקיפות

לפני כשבועיים התנהלה אסם בחוסר שקיפות כלפי רשתות השיווק כאשר מחסור בחומוס צבר שהחל בסופרמרקטים חשף חשד לחיידקי סלמונלה בקו הייצור של סלטי החומוס, הטחינה והחציל בטחינה של צבר.

ברשתות השיווק סיפרו אז כי כשהחלו לקבל אספקה מועטה מהרגיל של סחורה הן פנו לאסם, בעלת המותג צבר, ומזו נמסר להם כי הכנסת מכונה חדשה שהביאה לקצב ייצור איטי יותר צפויה להשפיע על האספקה. רק אחרי פניית ‘דה מרקר’ לאסם הודו בחברה כי מדובר בסלמונלה שהתגלתה באחד מקווי הייצור ולא רק במכונה חדשה.

במקרה של הסלמונלה בסלטי צבר הביאו הפרסומים לירידה של עשרות אחוזים במכירות – למרות טענות החברה שמוצרים מזוהמים לא שווקו. ההערכות הן שהנזק למכירות במקרה של מטרנה יהיה אף גדול יותר.

להרים את ״מסך הברזל”

בתוך כך, איגוד רופאי בריאות הציבור מבקש מיצרני המזון, על רקע צבר אירועי בטיחות המזון בחודשים האחרונים, להרים את ״מסך הברזל״ מעל המתרחש במפעלים, ולהכריז על מדיניות של שקיפות ברורה עבור הצרכנים, וכן בהתנהלות מול הרשויות הרגולטוריות. אחריות תאגידית במאה ה-21 משמעה הגברת השקיפות והאמינות הציבורית הנלווית אליה.

האיגוד קורא שוב לנבחרי הציבור בכנסת לקדם את איחוד הרגולציה בשוק המזון לרשות מזון לאומית אחת.

לפי האיגוד, רשות מזון מפקחת לאומית, מתוקצבת כהלכה ועדכנית, צפויה להוביל הן להתחזקות הרגולציה והן להקלת העומס הבירוקרטי על יצרני ויבואני המזון, דבר שצפוי להוביל בסופו של דבר לעלייה ברמת בטיחות המזון בישראל ולהוזלת מחירי המזון לטובת כלל הציבור.