האבא אמר קדיש ומירר בבכי: “יוסי, אני אוהב אותך, בן שלי”

אלפים מלווים למנוחות בחלקה המשטרתית בהר הרצל את יוסי קירמה הי”ד, שוטר היס”מ שנרצח היום בפיגוע הירי בירושלים.

בהלוויה משתתפים בני משפחה, חברים, השר לביטחון פנים גלעד ארדן, מפכ”ל המשטרה רנ”צ רוני אלשיך, מפקד מחוז ירושלים ניצב יורם הלוי, מפקדים וחברים לנשק.

עוזי, אביו של יוסי, אמר קדיש על בנו ומירר בבכי. “אני אוהב אותך, בן שלי. אני לא צריך לקבור אותך. יוסי, נשמה שלי, יהלום גדול, מלוטש, כל כך טוב. ילד שמח היית, ילד שאוהב לעזור לזולת. יוסי, היית גם חבר שלי, אתה יודע את זה. עכשיו אתה לא נמצא, אתה לא איתנו יותר, איך אפשר לשרוד? גם הבן שלי הבכור, גם קרוי על שם אבא שלי, גם חבר שלי. מה אני אעשה עכשיו? איך אני אמשיך מפה? נשמה שלי, אני כל כך אוהב אותך. אתה החיים שלי”.

רעייתו, נוי, מיררה בבכי: “יוסי שלי, תראה כמה אנשים באו במיוחד בשבילך. את האור שלי, הלב שלי, אמרו לי לכתוב ברכה מכל הלב אבל הלב שלי התנפץ לרסיסים. כמה תכנוננים היו לנו, בית, ילדים. אתה תמכת בי תמיד, לאורך כל הדרך. אהבת אותי ללא תנאי, יותר ממה שאני אוהבת את עצמי.

“היית הגב שלי והכתף שלי. עזרת לי בהכל. אני מסתכלת על כולם. אתה היית האהוב של כולם. היית מספר 1 של כולם ומספר 1 שלי. אני לא יודעת איך ממשיכים. אני מבטיחה להיות טובה בשבילך. לא יודעת איך העולם ימשיך להסתובב בלעדיך אבל מבטיחה להמשיך לאהוב אותך.

“אני מבקשת סליחה על כל מה שעשיתי. אני מצטערת על הכל. אני כואבת יוסי, אני לא יודעת איך להיפרד ממך. מצטערת שלא שמרתי עליך. אני מבקשת ממך שתשמור עלי. אתה תמיד תהיה בלב שלי. עד שאני אמות”.

מפקד ימ”ר ירושלים סגן-ניצב מאיר נמיר אמר בהלוויה: “אנחנו נמצאים בעיצומם של הימים הנוראים, שמקבלים היום משמעות נוראה נוספת. זה יום נורא לעם ישראל וזה יום נורא למשטרת ישראל. זה יום נורא למשפחתך.

“נרצחת בידי מחבל בן עוולה שזמם כפי שזוממים עלינו בכל דור בדור. אני ומשפחת היס”מ מצדיעים לך בפעם האחרונה. יהי זכרך ברוך”.

Hadas Parush/FLASH90

מפכ”ל המשטרה, רב-ניצב רוני אלשיך, אמר: “משטרת ישראל הפכה לשובר הגלים של גלי הטרור האחרון. מעטים יודעים מה עוצמת ההקרבה של משפחת משטרת ישראל כדי לממש זאת. מעטים מודעים למה שנדרש מלובשי המדים הכחולים, הירוקים והאפורים כדי לספק ביטחון אישי לאזרחי ישראל. מעטים ערים לתשלום המשפחתי האינסופי של לילות שבתות בחגים אינספור, בקיץ הלוהט או בחורף הרטוב, על חשבון הזוגיות והמשפחה.

תמיד נדרש מהשוטר יותר, דווקא כשהעם מתכנס לחגוג בחיק המשפחה. החג של השוטרים הוא שוב ושוב ברחוב, עירנים ומוכנים בכל רגע לחתור למגע. יוסי, אתה וחבריך חתרתם למגע מכל כיוון מיד עם רגע הישמע היריות. ניצלת את האופנוע כדי לצמצם מרחק לרכב היורה ולנטרל את המחבל.

בעודך מנסה להתקרב לרכב עם האופנוע, הצרור שלו השיג אותך שניות ספורות לפני שחבריך הגיעו מרכב מקביל, הסתערו על רכב המחבל וחיסלו אותו. פעם אחר פעם זכית להגן בגופך על אזרחי ישראל. הפעם לחתירה למגע היה מחיר אישי כבד ששילמת בחייך כדי להציל חיי אחרים.

רק ביום חמישי האחרון, מונית לסגן מפקד צוות ביס”מ והשיח על קורס הקצינים העתידי היה על השולחן. עמיתך מספרים על חוש ההומור המשובח שלא נטש אותך אף פעם ועל האופטימיות המיוחדת שפיזרת.

בבית העלמין הזה חלקה מיוחדת לשוטרים, ואנחנו מתכנסים כמשפחה שכולה אחת. משפחת קירמה היקרה, ההקרבה של יוסי היא אינה אנונימית – יש לו משפחה, אישה, אחים והורים. אבלכם אבלנו. הפכתם לחלק בלתי נפרד למשפחת משטרת ישראל. אנחנו מחבקים אתכם ומבטיחים שלא תצעדו לבד”.

צילום: שלמה מור

יוסף הי”ד, לוחם ביחידת הסיור המשטרתית (יס”מ) במחוז ירושלים, נורה במהלך חילופי האש עם המחבל, תוך שהוא מבצע מרדף רכוב אחריו וחותר למגע בחירוף נפש, על מנת לנטרל את המחבל ולמנוע פגיעה נוספת בחפים מפשע.

הוא פונה לבית החולים הדסה הר הצופים כשהוא פצוע באורח אנוש, שם נלחמו הרופאים על חייו, עד שלבסוף נאלצו, למרבה הצער, לקבוע את מותו.

רס”מ יוסף קירמה ז״ל – הועלה בדרגה לאחר מותו – התגייס למשטרת ישראל לפני כארבע שנים, הותיר אחריו אישה איתה התחתן לפני ארבעה חודשים, הורים ושני אחים.

בחודש דצמבר אשתקד, במהלך סיור בגזרת ירושלים הבחין יוסף הי”ד באדם שהסתובב בצורה חשודה ליד גן ילדים בעיר. יוסף ושותפו לסיור החליטו לבדוק את החשוד ובחיפוש על גופו איתרו סכין.

בחקירתו הודה החשוד שתכנן לבצע בפיגוע דקירה. על פועלו הוענק ליוסף הי”ד ציון לשבח ממפקד מחוז ירושלים.

 הנרצחת הובאה למנוחות: “אבל נפל על הבית עם הישמע הדבר”

זמן קצר אחר כך הובאה לבנה מליחי הי”ד למנוחות בבית העלמין גבעת שאול. היא הותירה אחריה בעל, שלוש בנות ושישה נכדים.

במשך כ-30 שנים עבדה מליחי במשכן הכנסת.

יו”ר הכנסת יולי אדלשטיין השתתף בהלוויה וספד לה: “אין מילים שנוכל לומר כאן, כדי לבטא את ההלם הכבד שמלווה אותנו עם הילקחך מאיתנו כך, בחטף. במקום להתכונן ליום הכיפורים ולחג הסוכות, אנחנו מלווים אותך בטרם עת בדרכך האחרונה. הזעזוע גדול, וכמוהו גם הכעס”.

אדלשטיין הוסיף: “בעיצומם של ימי הדין והרחמים, בתוככי בירת ישראל, מצאו אותך כדורי מרצח, בן העוולה הזה, שהשנאה היוקדת וההסתה הבלתי פוסקת עיוורו את עיניו. את נעקדת ונרצחת היום בגלל היותך יהודייה, בגלל היותך ישראלית. רק בגלל מי שאת. כי הרצח הנפשע הזה הוא חלק כואב, איום ונורא, מאותו מאבק ממושך שלנו על הזכות הבסיסית להתקיים כאן.

”אבל נפל על הבית עם הישמע הדבר. עובדי הכנסת הוותיקים זוכרים אותה היטב כאישה חמה מאד, אהובה על כולם, מסורה לעמיתיה ומסורה לנבחרי הציבור, המצליחים לעשות את עבודתם, אך ורק הודות לאנשים מיוחדים כמוה”.

יו”ר הכנסת הכריז: “הטרור רבותיי, לא יכול לנצח אותנו. הוא מבקש לשבש את דופק החיים – אבל הדופק היהודי, הישראלי והירושלמי הזה, ימשיך לפעום כאן, ובכל מקום בארץ! כי הרעיון הציוני גדול מכל מחבל נאלח, והתפקיד ההיסטורי של מדינת ישראל, ארוך טווח יותר, מכל משבר. והשבר הזה גדול’.

“בני העוולה הללו לא יוכלו לנו. מבקשי נפשנו חייבים להכיר בסופו של יום, גם אם זה ייארך זמן, שהם לא יכולים לחסל עוד את הדמוקרטיה ואת השלטון הישראלי בארץ הזו. זוהי עובדה מוגמרת. לצערנו, מחירה כבד מנשוא והמערכה הזו עודנה ממושכת ומחייבת אורך רוח”.