ערב ראש השנה, והניגון “מכניסי רחמים” – מהדהד באוזנינו כבכל שנה. מי שזכה להקליט את הסולו הראשון לניגון הזה, הוא בעל-המנגן הזמר ר’ שלמה כהן, אותו הקליט במסגרת מקהלת ‘רננו חסידים’ של ר’ חיים בנט.
ר’ שלמה כהן, חסיד סערט וויז’ניץ, גדל בארגנטינה בקהילה שהתחברה לדרך החסידות.
אביו ז”ל היה חסיד סאטמר, והשריש בילדיו את דרך החסידות מגיל ינקות. כשעברו להתגורר בארץ, ר’ שלמה החל ללמוד בישיבה השייכת לחסידות סערט וויז’ניץ.
את ר’ חיים בנט, הכיר ר’ שלמה דרך בנו של ר’ חיים – רובי בנט, שהיה שותף שלו לספסל-הלימודים. רובי המליץ על ר’ שלמה לאביו, מה שהוביל לכך שהוא נבחר לבצע את הסולו לניגון ‘מכניסי רחמים’.
“בעיניי הניגון הזה הוא תפילה ממש!”, אומר ר’ שלמה.
ההיכרות עם מונה רוזנבלום
את ר’ משה מונה רוזנבלום, מי שהיה באותה תקופה ממובילי דעת-הקהל במוסיקה החסידית, הכיר ר’ שלמה באירוע בו הופיעו יחד.
“שרתי אז את ‘כה אמר’ של חיים בנט”, נזכר ר’ שלמה. “לאחר שסיימתי לשיר, מונה פנה אליי ואמר לי: “תשמע, אתה שר מאוד יפה! אשמח אם נעבוד יחד…”
“כמובן שהסכמתי. ומונה, שהיה עסוק מאוד בפרוייקטים אחרים, הטיל עליי את מלאכת בחירת השירים לאלבום הראשון שלי. מהר מאוד גיליתי שהמלאכה אינה פשוטה כפי שחשבתי. האזנתי לכ-180 שירים, ומתוכם בחרתי את השירים לדיסק”.
השיר שבו התפרסם ר’ שלמה יותר מכל, הוא ‘למעלה’, בלחנו של פינקי וובר. ר’ מונה, שהתלהב מהשיר הזה מיד בשמיעה ראשונה, מיהר לכתוב לו עיבוד. וכבר לאחר יומיים מקבלת השיר, ר’ שלמה ביצע אותו באחד הכנסים הגדולים.
ר’ שלמה המשיך במלאכת איסוף הלחנים, ויצר קשר עם העיתונאי ידידיה מאיר, אותו הוא מכנה ‘ידידי ואהובי’.
ידידיה ייצג אז את המלחין הלל פלאי, שהלחין את השיר ‘אדון השלום’, שנכנס גם הוא לדיסק החדש. באותה תקופה הופיע ר’ שלמה כזמר אורח בדיסק של ניגוני פיטסבורג, בלחניו של הרבי מפיטסבורג. הוא זכה לקירבה מאוד גדולה מהאדמו”ר, והעניק לו את השיר “וזכני לקבל שבתות”, שנכנס גם הוא בדיסק ‘למעלה’.
“כשסיימנו את העבודה על הדיסק”, נזכר ר’ שלמה, “היה מצב מאוד קשה בארץ. הייתה זו תקופה של פיגועים, אנשים היו במצב רוח מדוכדך. חשבתי על אפשרות לדחות את הפצת הדיסק.
“אבל מונה אמר לי בסגנון המיוחד שלו: ‘אתה מנהל את העולם, או ריבונו של עולם? אתה תעשה את שלך, והוא יעשה את שלו!’ מר’ מונה למדתי שכל השירה והמוסיקה זה ‘עבודת ה” אחת גדולה”.
דיסק מספר 2: “הנה”
לאחר כשלוש שנים, התחיל ר’ שלמה לעבוד עם רובי בנט על הדיסק השני שלו שנקרא “הנה”.
“קיבלתי אז מהמלחין פינקי וובר את השיר המיוחד ‘השבת נועם הנשמות’. כמו כן קיבלתי מהמלחין של דושינסקי ר’ משולם גרינברגר, את השיר ‘הנשמה לך’. האזנה אחת לשיר הספיקה לי, כדי להבין שאני לוקח את השיר הזה”.
בבחירת השירים שלו, ר’ שלמה מאוד פדנט: “אני לוקח רק שירים כאלו שאני מתחבר אליהם, ומרגיש שזה חלק ממני. ייתכן שהשיר הוא שיר מעולה, אבל אם לא אתחבר אליו – לא אקח אותו. כי זה יתבטא ברגש שאני מכניס לשיר”.
מראה כהן
לפני כעשר שנים פגש ר’ שלמה את המוסיקאי עמי כהן – זה שלימים יעבוד איתו כמעט בכל אירוע או שמחה.
“מהרגע הראשון שהופעתי איתו, מיד אמרתי ‘זה שלי’!”, אומר ר’ שלמה.
הדיסק ‘מראה כהן’, הופיע לפני כחמש שנים. הוא הכיל מחרוזות שירי חתונה, בעיבודיו של המוסיקאי עמי כהן, שגם היה זה שהמליץ לשלמה על הרעיון, שאמור היה להוות מעין כרטיס-ביקור עבור ר’ שלמה כהן, יחד עם תזמורתו של עמי כהן.
“הייתה סייעתא דשמיא מאוד גדולה לדיסק הזה!”, אומר ר’ שלמה, “הן מבחינת מכירות, והן מבחינת חשיפה לכלל הציבור”.
התקליט האחרון של ר’ שלמה, נקרא ‘בעל-הבית’. ועל בחירת השירים בדיסק הזה, יש לר’ שלמה מה לספר: “את השיר ‘אנא אמצאך’, קיבלתי מבחור-ישיבה. המילים הם של המשורר ר’ יהודה הלוי. עוד בטרם שמעתי את הלחן, אמרתי לו: ‘אני לוקח את השיר הזה’.
“המילים לבד מיוחדות מספיק. בהמשך העדפתי להחליף את הלחן, וכשהייתי אצל פינקי וובר, הוא כתב לי לחן על המילים האלו. כמובן שביקשתי את רשותו של הבחור להשתמש במילים האלו.
“לשבת מול פינקי וובר כשהוא מלחין – זו חוויה בלתי נשכחת. הוא נמצא בעולמות אחרים. ממש זכה לסייעתא דשמיא לא רגילה. באותה הזדמנות ביקשתי מפינקי וובר שילחין עבורי שיר שמח. כזה שישירו בטישים. הוא הלחין עבורי אז את השיר ‘כה אכסוף נועם שבת’.
שיר נוסף מיוחד בתקליט הזה, הוא ‘רופא’. את השיר הזה הלחין מוישה מורגרשטרן עבור ילד חולה.
“הוא שלח לי את השיר”, מספר ר’ שלמה, “ובנסיעה לחתונה מירושלים לבני ברק, האזנתי לשיר, ופשוט בכיתי כל הדרך! השיר הזה תפס אותי מאוד”.
מראה כהן2
לאחר ההצלחה של ‘מראה כהן’ הראשון, עובדים בימים אלו ר’ שלמה ועמי כהן, על ‘מראה כהן2′.
“יש דרישה בציבור לדיסקים בקונספט הזה”, מסביר ר’ שלמה. “הדיסק יכיל מחרוזות של שירים מוכרים. נתתי לעמי יד חופשית בעבודה על העיבודים, ואני מקווה מאוד שתהיה סייעתא דשמיא גדולה.
“כל העניין הזה של המוסיקה זה סייעתא דשמיא אחת גדולה. לפעמים שיר שאתה חושב שהולך לכבוש את העולם, הוא נופל בין המדפים. ולעתים שיר שבעיניי הוא יפה אבל לא מיוחד, והוא דווקא תופס. אין פה הסברים. אין מתכון.
“אני מתפלל על זה המון, ומבקש מהריבונו-של-עולם שישלח לי לחנים טובים, כדי שאוכל לתת את המקסימום שאני יכול לציבור. וברוך ה’ ישנם לחנים טובים”.
•
כחודש לפני שהסתלק האדמו”ר בעל ה’חכמת אליעזר’ זצ”ל, התבקש ר’ שלמה לבוא ולשיר בפניו.
“היה זה לקראת חג השבועות. נסעתי לחיפה. שרתי אז את ‘זכר חסדו ואמונתו’, וחודש אחר-כך הוא כבר לא היה איתנו. הרגשתי שעם השיר הזה נפרדתי ממנו. זו חוויה בלתי נשכחת בשבילי”.
לאורך כל השיחה איתו, שמענו ממנו פעמים רבות את צמד המילים ‘סייעתא דשמיא’. לדידו של ר’ שלמה זו לא סתם סיסמא. בכל פעולה או קבלת החלטה כלשהי, הוא מייחל ומתפלל ל’סייעתא דשמיא’.