סקר של העיתון ‘מעריב’ שערך מכון ‘פאנלס פוליטיקס’, שפורסם הבוקר (ראשון), ממשיך את המגמות שזוהו בסקרים קודמים שבוצעו בשבועות האחרונים: יש עתיד של יאיר לפיד ממשיכה להוביל בפער מובהק על פני הליכוד עם בנימין נתניהו – פער יציב שמגלם זינוק נחשוני שמבצעת מפלגתו של לפיד, ומאשר את ההנחה שפזילתו ימינה של לפיד משתלמת.
לפי הסקר, אם הבחירות התקיימו היום הרי ש’יש עתיד’ עוקפת את הליכוד עם 27 מנדטים לעומת 22 בלבד לליכוד.
לפי הסקר, מפלגת הבית היהודי מזנקת ל-14 מנדטים, הרשימה המשותפת נותרת עם 13 מנדטים, המחנה הציוני מתרסקת ל-10 מנדטים, ישראל ביתנו עולה ל-9, יהדות התורה עולה ל-7, ש”ס – 7, כחלון קורס מ-10 ל-6 ומרצ עם 5 מנדטים.
למרות שב’מעריב’ מציגים שלפיד יכול להרכיב קואליציה גם בלי הסיעות החרדיות, בתנאי שיחדש את הברית עם נפתלי בנט – ואז יחד עם בנט, ליברמן, כחלון, שרידי המחנה הציוני ומרצ, יש ללפיד 62 מנדטים – האמת היא הפוכה: לפי הסקר, נפתלי בנט וליברמן מהווים לשון מאזניים לממשלת ה-62 של לפיד. השניים הללו לא יישבו בממשלה עם מרצ והמחנה הציוני עם קווי היסוד שלהן.
עובדה זאת מסבירה אולי את המשך ניסיון ההתקרבות של יאיר לפיד אל החרדים בשנה האחרונה, דבר שכנראה יימשך גם בשנה הבאה בידיעה שלא יתאפשר לו להקים ממשלה ללא הסיעות החרדיות.
הסקר בדק גם מה יקרה אם תקום מפלגת-ימין נוספת עם גדעון סער, בוגי יעלון, משה כחלון ואולי גם גבי אשכנזי או בני גנץ. התוצאה: היא תגרוף 19 מנדטים ותהפוך את המשחק הפוליטי למשולש – הליכוד עם 21 ויש עתיד עם 20.
הכוכבת: אורלי לוי-אבקסיס
בטבלת שביעות הרצון מהפוליטיקאים, כוכבת שביט זורחת בפסגה: אורלי לוי-אבקסיס, גם אחרי שפרשה מישראל ביתנו והפכה לח”כית יתומה בכנסת, ניצבת במקום הראשון.
אחריה הפתעה נוספת, יעקב ליצמן. ואחריו יולי אדלשטיין, ישראל כץ, איילת שקד, מירי רגב, גלעד ארדן ונפתלי בנט.
כץ מתייצב כפוליטיקאי פופולרי, מעמד שהיה זר לו עד לאחרונה. מירי רגב נמוכה יחסית לרעש שהיא מעוררת. איילת שקד ונפתלי בנט, ממפלגת נישה, ממוקמים בשמינייה הראשונה. בנימין נתניהו שלישי מהסוף, אבל מצבו טוב בהרבה מזה של יצחק הרצוג, שכלל לא התברג לרשימה.
ברשימת הפוליטיקאים המאכזבים של השנה, נתניהו כובש את המקום הראשון בהפרש גדול מכל השאר. משה כחלון, שר אוצר מקרטע למדי, במקום השני. אחריו, סוף-סוף ברשימה כלשהי, יצחק הרצוג, ואחריו לפיד, ליברמן, בנט ואיימן עודה.
במדד הביצועים האישי, 33% מהציבור מרוצים מתפקודו של נתניהו כראש ממשלה, ו-59% אינם מרוצים. מינוס 26 בסך הכל. לא טוב, אבל יכול להיות יותר גרוע.
אביגדור ליברמן עם מינוס 14. הוא היה כבר במספרים גרועים בהרבה, אבל הוא עדיין רחוק ממספרים של שר ביטחון. מירי רגב מגלמת את השסע התרבותי-פוליטי בישראל. 49 נגד, 46 בעד, כמעט תיקו. הימין מרוצה מרגב במספרים גדולים (79%), אבל המרכז לא (רק 32%), והשמאל ממש לא (90% אינם מרוצים ממנה בשמאל).
ממשיכים לקטר, אבל טוב לחיות פה
בחלק הכללי של הסקר, הישראלים ממשיכים לקטר: בנושא הביטחון הכללי, רוב של 11% לאלה הסבורים שהמצב הורע. בביטחון האישי הרוב הזה יורד ל-7%, ואילו במצב הכלכלי האישי רוב של 1% בלבד לאלה הסבורים שהמצב הורע, מאשר אלה שחושבים שהוא השתפר.
אז איך נסביר את העובדה שבשאלה הכללית, עונים 33% מהנשאלים שמצבם היום טוב יותר לעומת השנה שעברה, לעומת 17% בלבד שטוענים שהמצב שלהם הורע? במילים אחרות, אם הביטחון הכללי, הביטחון האישי והמצב הכלכלי האישי רעים יותר, איך הכל טוב יותר?
70% מהנשאלים סבורים שישראל היא בסך הכל מקום שטוב לחיות בו. לעומת זאת, ישראלי אחד מתוך חמישה שקל בשנה האחרונה לעזוב את הארץ.
פירוש הדבר הוא ששני שלישים מאלה שסבורים שישראל היא מקום שלא טוב לחיות בו (30%) שוקלים גם לעזוב את הארץ. כמעט מחצית מהישראלים עזבו השנה את הארץ (לחופשה בחו”ל) לפחות פעם אחת. ל-35% מהישראלים אין אף פעם אוברדראפט בבנק.
הישראלים לא מרוצים מאופן טיפול הממשלה בנושאים השונים, והשיא נרשם בעניין הטיפול בשכבות החלשות, הכלכלה, החינוך, הביטחון והתרבות.
כשהם נשאלים מהו הנושא החשוב ביותר לטיפולה של הממשלה בשנה הבאה, הישראלים מצביעים בהמוניהם בעד יוקר המחיה (36%), ורק אחר כך המצב הביטחוני (25%). אם נחבר את יוקר המחיה לפערים החברתיים ולמחירי הדיור, נקבל 63%, שזה רוב גורף המתעניין בנושאים החברתיים-כלכליים. הדעה הזו משתנה רק בבחירות, שבהן מצביעים הישראלים, פעם אחר פעם, מהבטן הביטחונית וממנה בלבד.
את הסקר ערך מכון המחקר פאנלס פוליטיקס בראשות מנחם לזר, בשתי פעימות. בפעימה האחת השתתפו 523 חברים בפאנל המשיבים של Panel4All לביצוע מחקרים על גבי האינטרנט, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל מגיל 18 ומעלה. הסקר נערך ב-25 וב-26 בספטמבר. טעות הדגימה המרבית בסקר זה היא 4.3%.
סקר נוסף בוצע באמצעות הטלפון ב-24 בספטמבר, בקרב 300 משיבים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הערבית הבוגרת בישראל, כדי לקבל תשובה לשאלה על מנהיגי הציבור הערבי בישראל. טעות הדגימה המרבית בסקר זה היא 4.8%.
ליצמן מנצח גם בסקר ‘וואלה’
גם בסקר אתר וואלה – שנערך בפיקוח פרופ’ קמיל פוקס – במסגרתו התבקשו הנשאלים לדרג באיזו מידה הם חושבים שבכירים במדינה מבצעים את עבודתם נאמנה. הדירוג התבצע מאחד עד עשר, כאשר הספרה 1 ציינה ביצוע עבודה רעה מאוד והמספר 10 ציין עבודה מצוינת.
את המקום הראשון כבש שר הבריאות יעקב ליצמן, שזכה לציון ממוצע של 6.71, והצליח לעקוף את הרמטכ”ל גדי איזנקוט שהגיע למקום השני עם ציון 6.7. בעבר זכו בעיקר מנהיגי הצבא לעמוד בראש הרשימה, אך נראה כי פרשת החייל אלאור אזריה, המואשם בהריגת מחבל מנוטרל, פגעה בפופולריות של איזנקוט בקרב הציבור.
הנשיא מוקם במקום השלישי, ולמקום הרביעי בסקר הגיעה שרת המשפטים איילת שקד עם ציון 5.9, מעט יותר מהבא ברשימה – יו”ר מפלגתה, שר החינוך נפתלי בנט, שזכה לציון 5.7.
אחריהם ניצבים שר האוצר משה כחלון (5.4) ושרת התרבות מירי רגב (5.3), שחרף עליית שמה לכותרות בסערות האחרונות, לא הצליחה להתברג לחלק העליון ברשימה.
סוגרי העשירייה הם ראש הממשלה בנימין נתניהו (5.3) ושר הביטחון אביגדור ליברמן (5.2).