שלום בנייך: האהבה והאחווה שבו לפעום בין שני מנהיגי הדור

זה קרה בשלהי שנת תשע”ו, כשבועיים לפני שהגיעה לקיצה.

בעיצומה של חתונת נכד האדמו”ר מגור, נכנס לפתע אל המתחם פנימה רכבו של מנהיג הציבור הליטאי, הגראי”ל שטיינמן. באולם הושלך הס – והנה מדלת הכניסה מופיעה דמותו הצנומה של המנהיג הקשיש. האדמו”ר קם לקראתו, השניים לוחצים ידיים בחום, ומשק כנפי ההיסטוריה נישא בחלל לקול שירת “ימים על ימי מלך תוסיף” של התזמורת החסידית.

תחילתו של הסיפור הכאוב לפני למעלה מעשר שנים. זמן קצר קודם לכן התקיימה נסיעה משותפת של מרן הגראי”ל שטינמן והאדמו”ר מגור למסע חיזוק בקהילות חו”ל.

היו אלו ימי ההוד של האחדות במפלגת ‘יהדות התורה’, אבל לא חלפו ימים רבים וקולות אחרים החלו להישמע. מה שהחל בחילוקי דעות כספיים בין מקורבים, הסתיים בקרע של ממש.

כבר לפני מספר שנים, עת נודע על מחלת האדמו”ר (ממנה הבריא בינתיים), ביקש הרב שטיינמן לבקרו ולשים קץ לנתק, אבל תמיד היו גורמים שהפריעו למהלך הזה להתממש. איש אינו יודע לנחש האם תהיה למהלך השלום הזה משמעות או השלכה פוליטית. אבל יש אירועים, שעצם קיומם הוא הוא חשיבותם הגדולה וההיסטורית.