הפוליטיקאי שכיהן כמעט בכל תפקיד ציבורי: בסוף סילבן הלך הביתה

הוא היה אחד השרים המלומדים ביותר בממשלה. תואר ראשון בכלכלה, הסמכה כרואה חשבון, תואר ראשון במשפטים, הסמכה כעורך דין, תואר שני במדיניות ציבורית – זו אינה רשימת מסלולי לימוד באוניברסיטה, אלא רשימת התארים האקדמיים שנושא עמו סילבן שלום.

ציון סילבן משה שלום, מי שנולד בגאבס שבתוניס ועלה לישראל בהיותו כבן שנה, הפך לאחד השרים הוותיקים והמנוסים בממשלות ישראל. דמותו הפכה לחלק בלתי נפרד משולחן הממשלה, עד שהיה נראה כי אין דבר שיערער את הקריירה הפוליטית שלו.

אין כמעט משרד ממשלתי שלא עבר תחת ידיו של סילבן. מנכ”ל משרד האנרגיה והתשתית, יו”ר דירקטוריון חברת החשמל, סגן שר הביטחון, שר המדע והטכנולוגיה, סגן ראש הממשלה, שר האוצר, שר החוץ, השר לפיתוח הנגב והגליל, שר הפנים. פניו היו נשואות כל העת לעבר היעד הנכסף – ראשות ממשלת ישראל.

אני זוכרת את היום – ה-34 במאי 2015, בו הציג ראש הממשלה בנימין נתניהו את ממשלתו החדשה. סילבן הסתובב בפנים זורחות, מצפה לתפקיד שר בכיר – אותו כמובן קיבל לשביעות רצונו. מי חלם אז, באותו ערב חגיגי, שרק זמן קצר מאז יחנוך את משרדו החדש, משרד הפנים, ייאלץ לפרוש ובבושה גדולה.

במדינה בה כבר היה לנו שר, ראש ממשלה, נשיא ואפילו רבנים בבתי הכלא, שום דבר כבר אינו בגדר הפתעה המפילה מישהו מכיסאו בתדהמה. ובכל זאת, נדמה כי הליכתו הביתה של סילבן שלום, הפתיעה. ולו רק בשל העובדה שהדבר נעשה מבלי שקדם לו כתב אישום כלשהו, אפילו לא הוכחות מוצקות. היה זה מהפך, שישליך מן הסתם גם על העתיד. יידע כל ח”כ, יבין כל שר – ביום שיידבק בו רבב מגונה, הוא ייאלץ לומר יפה שלום ולסור לביתו, רגע לפני שיהיה זה מאוחר מדי.