היה זה ימים אחדים לאחר חג החנוכה. ברשתות החברתיות ובקבוצות הוואטס-אפ פורסמה תמונתם של בני זוג ישישים, המדליקים את נרות החנוכה על אדן חלון ביתם בשכונת נחלאות בירושלים.
המבט שנשקף מעיניהם הפנט את כל רואיו.
אריה ארליך ממשפחה, במגבלת מקום של טור המתפרס על כפולת עמודים, הצליח להכניס את הקורא לעולמם הקסום של בני הזוג. גם הכותרת, אגב, הייתה מבריקה. “חצי תמונה ואלפיים מילה”. חצי, על שום צנזורה של האישה שעמדה לצד בעלה, כמקובל בעיתונות החרדית.
ארליך יצר קשר עם בני הזוג המופלאים – הרב יצחק אליעזר (‘רב-יצחק-לייזר’) זצ”ל, שנפטר בתחילת חודש ניסן, ורעייתו מרת יהודית מילצקי. אחר כך הציג את הסיפור המרתק.
מתברר שהגברת מילצקי ובעלה התחתנו בפנימייה של בית היתומות ‘בית אסתר’. היא נולדה בצ’כיה, כתינוקת בת חודשיים הושמה על ידי הוריה במנזר, בהמשך חילצה אותה משם סבתה – עד שעלתה ארצה. אחרי שגילתה גבורה רוחנית ושמרה על יהדותה בקיבוץ אליו נשלחה, התגלגלה לבית היתומות ומשם לנישואיה עם בעלה.
“ההערכה ההדדית רק עולה מיום ליום”, היא מספרת ומסבירה בכך את פשר המבט שנשקף מעיניה בתמונת התצלום. “וכאן אני מגיע לחלק שבו ייאלצו הקוראים להשתמש בכוח האמונה והדמיון – עומדת רעייתו, ותולה בו מבט גאה של הערצה אינסופית. כל הווייתה משדרת אושר וגאווה, שגם הם נראים כמו גלויה מזמנים אחרים”.
אחרי שהוא מגולל את קורות בני הזוג, את הגבורה הרוחנית של הרב מילצקי ואת מעשי החסד המופלאים שלו, הוא מסיים: “כלום יש מי שעדיין זקוק לתמונה שמופיעה בעמוד זה כדי להסכים שאיפה ישנם עוד אנשים כמו האנשים האלה?!”
אז נכון שבירור העלה כי ארליך לא ממש נקש על דלת הבית והסתפק בשיחת טלפון. אבל מה זה חשוב.
את הסיפור המרתק הוא הצליח לשטוח לעיני הקורא בכישרון רב, עם כל המתח ומילות הפאתוס השמורות בציקלונו.