“אבישא באחיים?”: ההשקפה הכי צולפת של השנה • יעקב ב’ פרידמן

יעקב ב' פרידמן, בעל הטור הרהוט מבקהילה, מצליף בקוראיו הנאמנים השקפה טהורה • סדרת 'ההתפרקות' שיצר הפרשן לענייני חרדים אבישי בן חיים, הזכירה לו שיחה עם מורו ורבו, רבי זלמן רוטברג, על נאום הצ'חצ'חים' של דודו טופז • התוצאה: טור השקפה מוחץ במיוחד
שרי רוט
כ"ו אלול התשע"ו / 29.09.2016 17:40

אין כמו יעקב ב’ פרידמן, בעל הטור מבקהילה, להצליף בקוראיו השקפה טהורה. טוריו, הכתובים בלשון רהוטה ובשפה קולחת, מכניסים לא פעם ב’כיס’ גם יומונים עתירי טורי השקפה.

אחד מטובי טוריו השנה היה זה שהתייחס לסדרת ‘ההתפרקות’ שיצר אבישי בן חיים, הפרשן לענייני חרדים של חדשות 10.

פרידמן גולל איך בשעתו, אחרי ‘נאום הצ’חצ’חים’ של דודו טופז, יצא לו לשוחח על כך עם מורו ורבו, רבי זלמן רוטברג. “בחורים מדברים הרבה על המילה, איך וויס, עפאס, שחשחים”… (-אני יודע? צ’חצ’חים).

פרידמן ניסה להסביר, שמדובר במישהו, מהטלוויזיה…איזה דווד טופז.

“מי?! תהה רבי זלמן, ‘כודו כופז?!’?…”

פרידמן ניסה לשוב על דבריו ולהסביר. “וואס איז ער? דער טופז, א מיניסטר? א רב ראשי? א אמבסדור?…” (-מה הוא הטופז? שר? רב ראשי? שגריר?).

כששמע שמדובר בבדרן, ניסה להבין מה זה…יש משרה כזו?

נו, זה אחד שעושה בדיחות, הסביר לו פרידמן.

ובזה הוא עובד? – תהה הרב, וכששמע מיהו המאן דאמר של ‘נאום הצ’חצ’חים’ הפסיק להתעניין ושב לתלמודו.

“לא הגזמנו?” – שואל פרידמן. “הקהילה החרדית, על קרוב למיליון בניה, ושלל גווניה, ומאות ישיבותיה, מאות אלפי חסידיה, עשרות חצרותיה – התנדבה ביום של רייטינג ירוד, להתפרק כליל כדי לסייע לעיתונאי חילוני ליצור ‘אייטם’ טלוויזיוני שטוף צבע יזע ודמע ובכך לעזור לו להתמודד מול קולגה שפלש לו לתחום והחל לפרסם סדרות משלו…

“לקחנו כתבה משודרת של עיתונאי חילוני, שהבורות שלו בחרדיות פחותה משל רעיו למקצוע ונעלבנו עד זוב דם… ואיפה רבי זלמן הטוב והיקר כשצריך אותו.. שהיה מסמיק עד לשד-נשמתו ואומר לי בחצי פה: ‘ווער? אבישא באחיים? ער איז א מיניסטר? אודער א גנרל?’…”

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
    עלוב.
    29/09/2016 22:30
    דן
  1. זה נסיון לענות לגופו של אדם, ולא לגופם של תכנים ודברים. וחלק ממה שכתב בן חיים הוא נכון.
    אני לא יודע למה התכוון הרב רוטברג. אבל לא להבין את ההשפעה של הפובליציסטים והסופרים והאמנים-זה עלוב. אולי התכוון, שצריך לדעת, שבאמת, הם גורנישט.