לכבוד חג הפורים גולל יוסי אליטוב, בטור הפוליטי שלו במשפחה, את מכתבו של יו”ר ש”ס אריה דרעי אל הח”כ הטרי יגאל גואטה.
“מה אומר לך, רבי יגאל. אני נזכר בימים הקשים שהיו לי כאן לפני שבאת לכנסת. בוקר אחד, לאחר הבחירות, קמתי ומצאתי את עצמי עם אסופה של חבר’ה שלא סגורים על עצמם…לא תמיד אני מבין מה אני עושה איתם ומה הם עושים איתי…
“יש פה אחד, אדם טוב, שיודע לנגן בגיטרה חשמלית ולהרקיד את החבר’ה באולם ‘שאגאל’ בכנסת. נו, שיהיה בריא. אבל ריבון כל העולמים איך הוא עוזר לי בדיוק לקדם את המפלגה הזאת? באיזה בונקר הוא מסתתר בכל פעם שאלי ישי או מישהו מחבריו פותח עלינו את הפה?
“יש פה אחד אחר שיודע להרביץ ווארטים לפרשת שבוע בבית הכנסת של הכנסת. נו, כל הכבוד, אבל איך זה עוזר לי מול האשכנזים שכל הזמן גונבים קרדיטים?”
ובנו של ראש עיריית אלעד, זלמן פרוש, כתב לר’ נוחעם ברנשטיין, מזכיר סניף שלומי אמונים בבית שמש:
“אני זלמן פרוש בן ר’ ישראליק, נכד לרב מאיר, נין לר’ מנחם, בן-נין לר’ מוישה ולמעלה בקודש, מתכבד לתנות בפניך כמה דברים שעל ליבי… כזכור, סבי שיחיה נבחר לפני שנה פה אחד על ידי כל צירי שלומי אמונים לתפקיד חבר הכנסת מטעם הסיעה.. זה לא היה קל.. וחסדי השם – בסוף סבא נבחר פה אחד ללא בחירות אפילו…
“אבל לא על זה באתי לדבר איתך היום. כידוע בשנים האחרונות יש עלייה מטאורית במניין החצרות החסידיות שנמנות עם סיעת שלומי אמונים. בלי עין הרע עברנו את האלף וחמש מאות… הדרישות של החצרות כלפי אבא מעט מוגזמות. בעבר, פעמיים בשנה היה אבא ממהר לשדה התעופה בן גוריון ועולה לכבש המטוס עם אישור מיוחד להעלאת מארזי ליפתנים שהכינה הרבנית וארגזי דג מעושן להילולא בעיירה ראחוב…
“לאחרונה, התופעה חצתה את כל הגבולות: שלוש פעמים בשבוע אבא נאלץ לבלות שעות בנתב”ג ולדאוג לאישור אח”מ להסעה ספיישל עד כבש המטוס… וההרינג, אוי, ההרינג. עובדי רשות שדות התעופה כבר קוראים לאבא ‘שרוליק דג מלוח'”.