פגישת שידוכים: התיאור הטוב ביותר של השנה • שמעון ברייטקוף

היה זה זמן קצר לאחר ביקורו של שר הבריאות יעקב ליצמן בעיר ביתר עילית. באותם ימים נרשם נתק בין סיעת שלומי אמונים לתנועת דגל התורה, בשל הסירוב של סגן שר החינוך מאיר פרוש לוותר על כיסאו שבמליאת הכנסת לטובת יעקב אשר. ביקורו של ליצמן סימל עבור הכתבים הפוליטיים תחילתו של עידן התקרבות בין שלומי אמונים לגור, שהיו צהובים זה לזה שנים רבות.

בסופו של יום יחסי החיבה הללו לא החזיקו מים ליותר מימים אחדים. אבל בשבוע בו התקיים הביקור פרסם שמעון ברייטקוף ממשפחה את אחד התיאורים היותר ססגוניים שלו:

“רק השמש יצאה לטיול קצר וראשי הסיעות ליצמן ופרוש יצאו שלובי זרוע, מחויכים כפי שלא היו מחויכים מעולם, לנשנש ירקות ופירות בלשכת ראש העיר הכי מזוהה עם ‘שלומי אמונים’ – מאיר רובינשטיין. אילו הצמד הזה היה ליטאי היה עוד אפשר לחשוב שהם בפגישת שידוכים. החיוכים, הכיבוד המאופק, המארח סמוק הלחיים – מזכירים אחת לאחת את הסצנה המוכרת לכל בחור ישיבה ליטאי מתקופת שידוכיו..

“נניח לנהרות הדם הרע שזרמו בין שני האישים הנכבדים הללו ולהבטחות הנחרצות על סגירת עיתונים כאלה ואחרים עד לחג הפסח של שנה כלשהי..

“השותפות מיצתה את עצמה. השותפות הזו (שלומי אמונים –דגל ש.ר.) הניבה ל’שלומי אמונים’ שלל כמעט בלתי נתפס. גם מאיר רובינשטיין וגם ישראל פרוש – שני ראשי הערים מטעם ‘שלומי אמונים’ חייבים את תפקידיהם לשותפות האמיצה עם הליטאים, שבמשך תקופה ארוכה היו הפרה החולבת של הסיעה הירושלמית המורעבת.

“עכשיו, כשהגיעה עת התשלום על כל השפע שהונחת עליה – השותפות הזו הופכת ממניבה למעיקה.. תעצרו כל הולך רגל ב’זכרון משה’ והוא יסביר לכם שבירושלים שותף טוב הוא שותף שנותן.

“כשהוא מתחיל לבקש – צריך להתחיל מהר מאוד לחפש שותפים חדשים. ו’דגל’ נתנה ונתנה – ועכשיו, רחמנא ליצלן היא עוד עשויה לבקש”.

ההערכות הללו, יודע כעת כל זאטוט, התנפצו עוד בטרם הגיעו אלי חוף.