איך זה עבד לפואד כל השנים? • רביב דרוקר מראיין את אלדד יניב

לפני כחודשיים החליט היועץ המשפטי לממשלה לבדוק את תלונתה של מ’ נגד השר סילבן שלום. זו החלטה יוצאת דופן. מלכתחילה היה ברור שחלה עליה התיישנות.

היועץ יהודה ויינשטיין מקבל בערך באותה תקופה את תלונתה של התנועה לאיכות השלטון, שקוראת לו לחקור את טענותיו של אלדד יניב. יניב טען בסדרת טורים בוואלה שפואד בן אליעזר קיבל ממנו שירותי ייעוץ בלי לשלם, כשבתמורה הוא מסדר לו לקוחות חשובים, שהיו כפופים לו כשר. את הפרסומים הפומביים הללו, שגם לכאורה התיישנו, ויינשטיין לא הורה לבדוק. הטרדת כן? והפרת אמונים/שוחד לא?

למרבה המזל, אינפורמציה שהתגלגלה בדרך אחרת בשלה ביום שישי בבוקר לחקירת משטרה משמעותית נגד בן אליעזר, שללא ספק עושה צדק עם מועמדותו לנשיא. על החקירה הזאת אכתוב מאוחר יותר. עכשיו אני רוצה להתרכז בטענות של אלדד יניב (אגב, יניב היה הקולני ביותר בהעלאת סימני שאלה סביב מקורות המימון לפנטהאוז’ של בן אליעזר, שהוא מוקד החקירה הנוכחית).

יניב תיאר בתמצית דפוס פעולה, שברור שאינו נוגע רק אליו, אלא לכל מי שנתן שירותים לבן אליעזר. יתרה מזאת, פואד כיהן כשר גם בממשלת אולמרט ואפילו בממשלת נתניהו. ייתכן בהחלט שחלק מהלקוחות שהוא סידר ליניב, אם סידר, כלל לא התיישנו, שלא לדבר על עורכי דין ונותני שירותים אחרים.

מכיוון שאמירותיו של יניב היו קצת כלליות ועוד ימים ספורים יש בחירות לנשיאות, חשבתי שנכון יהיה לשבת איתו ולקבל ממנו גרסה יותר בשרנית, עם שמות ותאריכים. השיחה התקיימה לפני מספר ימים. אני מביא אותה כמעט במלואה כולל תגובות רלוונטיות.

הסיפור שלך עם פואד מתחיל אחרי שברק התפטר, אתה סיימת את תפקידך כראש המטה האישי שלו, פתחת משרד עורכי דין ופואד שר בטחון בממשלת שרון ומתמודד בפריימריס לעבודה נגד אברום בורג.

יניב: נכון. אני פוגש אותו פעם אחת במלון הילטון. פגישה לילית. הוא מספר לי את המצב שלו בהתמודדות שלו מול בורג. אנחנו מכירים, אבל לא היכרות מאוד עמוקה. הוא היה שר חשוב ומשמעותי אצל ברק. מכירים היטב, אבל לא הייתה לי קרבת עבודה אתו. נפגשים. הוא סוקר בפניי את מצבו מול בורג בצורה שהתבררה אחר כך כמאוד מאוד מדוייקת.

הוא רוצה ממך משהו?

כלום.

הוא יוזם את הפגישה?

כן. בליל הבחירות, לפנות בוקר, אני מקבל ממנו טלפון. הוא אומר “תגיע מיד, אני צריך את העזרה שלך, גנבו לי את הבחירות. צריך את המוח שלך. רק אתה יכול לעזור לי”. הגעתי בתשע או שמונה למשרד הביטחון. אני רואה המולה של אנשים – רם כספי, נבות תל צור, מאיר פלבסקי (חוקר פרטי – ר.ד.), חבר שלו איש העסקים, שי אופיר. מלא מלא אנשים, פוליטיקאים. כאילו הבן אדם לא הפסיד את הבחירות.

תמיד הישיבות אצל פואד ענקיות. תמיד יש אוכל, תמיד הדלת פתוחה, לא כמו פוליטיקאים אחרים, בטח לא כמו אצל אהוד ברק, שהכול במידורים וגם ישיבה גדולה מתפרקת להסתודדויות קטנות בצד. כל רגע מופיע עוד שר, עוד עסקן ועוד חבר כנסת ועוד עורך דין. לא היינו עורכי דין היחידים – היו שם אלדד כורש וחיים כהן ואייל יפה, אודי שגב. פואד מסביר מה המצב. מישהו מכניס את חוקת מפלגת העבודה. מה לעשות ואיך לעשות.

רמי כספי אומר – אין ראיות, אין צדק. צריך להביא ראיות. מתקבלת החלטה לשלוח מיד צוות של חוקרים פרטיים בעיקר לכפרים של הדרוזים. פואד יודע להצביע בפרטי פרטים לאן לשלוח, איפה זה גר ואיפה ההוא גר. אין זמן. היה צריך לטוס ולעתור. קיבלנו החלטה לעשות את זה כמה שיותר מהר. כמה שעות.

רמי כספי רצה את זה בקלטות, העבירו הכול לקלטות. ערימה ענקית של הקלטות. קופסה ענקית. 3-4 משרדי חקירות עבדו על זה. הכול היה מסודר בטבלאות, מי אמר, מה אמר.

כל זה ביום אחד?

פחות מיום אחד. לפנות ערב אנחנו עושים פגישה אצל רם כספי במשרד. רן נוסבאום מביא את החומר. היום איש עסקים, אז חוקר פרטי. הוא ריכז את כל הפעולה הזאת. הייתה פעולה של (משרד חקירות) מאיר פלבסקי ועוד משרד שהוא הביא, משרד  החקירות של ויצמן יער ונדמה לי שהיה עוד משרד שמישהו הביא.

אנחנו מגישים בקשה זמנית למוסד לבירור עתירות. הדיון נקבע למחר. מקבלים רווח גדול מאוד של יממה. ממשיכים את האיסוף. באותו יום נפגשים שוב אצל רמי כספי במשרד ויוצאים לבית המפלגה. אז אנחנו כבר מצויידים בארגז גדול עם קלטות, הרבה מאוד תצהירים והרבה מאוד תמונות. איפה היו הקלפיות, מקומות משונים שהיו הקלפיות ואיפה אתר הספירה המרכזי בעכו, שם נספרו מחדש הקלפיות. הגענו עם היקף גדול מאוד של ראיות.  זה נמשך חודשים ארוכים. אני הגשתי עשרות עתירות במהלך התהליך הזה.  כמעט שלושה חודשים גרנו בבית המפלגה.

 יש לך דיון במהלך כל הזמן הזה מאיפה אתה מתפרנס?

בחלקים הראשונים מאוד של ההרפתקה הזאת הבנתי שלא יהיה כסף. רונן אחי ואני פתחנו אז משרד ברחוב אחד העם 35, אתה צריך לקיים את עצמך. רונן לחץ עליי – מה קורה עם שכר טרחה? אתה עובד רק בזה, לא עושה שום דבר אחר. בשלבים הראשונים הבנתי מרמי (כספי) ש”אנחנו עושים את זה בהתנדבות. אנחנו חברי מפלגה ועושים בהתנדבות”.

אתה שואל וזה מה שהוא אומר לך?

כן. אמרתי לו “אני לא חבר מפלגה. “לא, לא, אנחנו חברי מפלגה. לצורך העניין גם אתה חבר מפלגה”. אני שואל אותו “אין עם זה בעיה?”. הוא (כספי) אומר “לא, כחברי מפלגה אנחנו חושפים את השחיתות במפלגה”. פועלים בכלל כדח”צים של המפלגה.

הוא מבהיר לך שיש תמורה בעד האגרה, גם אם היא לא באה באופן ישיר?

הוא מבהיר לי ובשלבים מאוד מאוד מוקדמים גם פואד מבהיר לי שהוא יודע כמה אני טורח. “יא איבני אני לא אשכח את זה, יא איבני אנחנו ננצח. אצלי אף אחד לא יוצא רעב. כשנגמור את הכול אתה בטוח תהיה היועץ המשפטי של המפלגה ואתה גם תגיע לגבהים אחרים. אצלי לא יוצאים רעבים, אצלי לא יוצאים רעבים”.

סוג המשפטים האלה?

לא סוג. המשפטים האלה.

כאלה דברים פואד אומר אחד על אחד או בנוכחות עוד אנשים?

חלק מהדברים הוא אומר בנוכחות של אנשים רבים וחלק מהדברים – למשל היועץ המשפטי של המפלגה – הוא אומר לי בארבע עיניים כי מהר מאוד אני מבין שאת אותה הבטחה קיבל גם עו”ד חיים כהן, גם הוא עבד בתיק הזה וגם הוא קיבל את ההבטחה הזאת שיגיע לגבהים ויהיה יועץ משפטי.

 החל משלב מסוים אתה מפסיק לשאול כי האמירות הכלליות נאמרו ואתה מהמר על זה?

כמעט פעם ראשונה הייתי בסיטואציה של גביית שכר טרחה. בפעם שעברה הייתי אצל דובי (וייסגלס). היו לי כמה תיקים בודדים. לא הייתי מנוסה בגביית שכר טרחה מבעלי תפקידים בכירים. האמת היא שאני ראיתי אצל דובי שפוליטיקאים לא משלמים שכר טרחה. הייתי מטפל בתיקים אתו. תמיד היה חשבון שכר טרחה בתיקים והיה כתוב שכר טרחה לחישוב אפס.

אני ראיתי את זה וגם שאלתי אותו פעם – “הם לא משלמים?”. הוא אמר לי – לא, הם לא משלמים. אני משרון אף פעם לא לקחתי כסף. אם משרון הוא לא לקח כסף כל כך הרבה שנים, אז הפוליטיקאים שזה מקרוב באו אליו – ליברמן ומשה ליאון ואולמרט בטח לא שילמו. התופעה הזאת לא הייתה זרה לי.

מישהו מסביב לפואד נתן לך פרשנות יותר מדויקת למשפטים הכלליים הללו?

אני לא צריך שייתנו לי פרשנות כי אני מהר מאוד מכיר את עורכי הדין היותר ותיקים שעובדים עם פואד ושירי ויצמן מסביר לי תראה איך הוא קידם אותם. זה קיבל את החברה הממשלתית הזאת וזה את החברה האחרת. אל תדאג, אתה לא מכיר את פואד. שירי בכלל הלך עם בורג.

זו הייתה בגידה ענקית.

כן, אבל טיבן של בגידות בפוליטיקה שהן קצרות. תוך כדי ההליכים המשפטיים הם חזרו להתקרב וגם סלאח טריף חזר להתקרב. אני הייתי בקשר עם שירי ויצמן גם כשלא היה פואד וכשסיפרתי לו שאני עם פואד, הוא מאוד פרגן לי ואמר – “אתה יודע, אני אקרע אותו לגזרים, אבל תלך אתו, הוא לא מפקיר את האנשים שלו”. סיפרתי לו מה פואד אמר והוא אמר – “זה נכון. מי שהלך אתו לא יצא רעב. יצא שבע מאוד”.

אז זה לא שאני נחשף לתופעה שלא נתקלתי בה במקומות אחרים. גם כשהיינו בלשכת ראש הממשלה (ברק) אנחנו נעזרנו בעורכי דין ורואי חשבון וחוקרים פרטיים ויחצ”נים ואף פעם לא שילמנו. זה לא שנחשפתי לזה פעם ראשונה. תוך זמן קצר, כשאתה מבין שזה המצב ואומרים לך שהכול יהיה בסדר, אז הכול יהיה בסדר.

מתי אתה מתחיל לקבל עבודה ממקורבי פואד, אנשים שמתחת לפואד?

זמן קצר אחרי כבר מתחילים להתייעץ. זו הדרך ליצור איתך קשר. זמן לא ארוך אחרי הפעולה המשפטית הפכתי להיות יועץ בתעשייה הצבאית. יועץ בעיריית אזור, הולך לפגישות בתעשייה אווירית לקבלת משרה של יועץ ויועץ משפטי של מפלגת העבודה וכל התאגידים שלה.

איך זה קורה שהופך ליועץ בתעשייה צבאית? הרי אתה לא מכיר אותה.

תוך כדי העשייה שלנו בבחירות הפנימיות, ראש מטה הבחירות זה אריה מזרחי (שמונה ליו”ר תעשייה צבאית). הוא חלק מהצוות, אתה מכיר אותו וזה מובן מאליו שייקח אותך לעבודה. מובן מאליו כי הוא מדבר איתך על זה בתוך הפגישות אצל פואד.

הוא אי פעם זורק לך “פואד”, “בגלל פואד”?

זו לא שאלה. ברור שפואד  סידר את זה.

בסאב טקסט?

לא בסאב טקסט. פואד שואל אותי איך הולך אצל אריה? הוא יודע בזמן אמת שפגשת את אריה. אין שאלה בכלל. לא בסאב טקסט. זה לא שלא מדברים על זה. ברור שהוא סידר. (פואד) שואל איך הולך, אומר לי אתה רואה, דברים טובים קורים. זה לא בסאב טקסט. זה הכול ברור.

ומה תפקידך? זה תפקיד אמיתי עם תוכן או משהו שתופרים?

אני תמיד עשיתי, במקומות אליהם נשלחתי, תמיד הייתה פעולה אמיתית. אני לא גלעד שרון. גולש באינטרנט ומקבל עשרים אלף דולר. ברוך השם, יש לי מה לתרום. ותרמתי. ועבדתי. ויעצתי. אני חושב שהייתי טוב במה שיעצתי. אבל אין ספק שלא הייתי מגיע למקומות האלה במהירות בה הגעתי, אם לא הייתי מכיר את השלטון.

מה מבקשים ממך?

אני מקבל משרת ייעוץ בתעשייה הצבאית, כל מיני תיקים משפטיים. תקפו את פואד בעיתונים על זה.

כמה פחות או יותר השכר?

שכר ייעוץ, יכול להיות לפי שעות או חודשי, כל תיק קובעים איתך כמה תקבל.

כמה באופן גס מדובר?

מאות אלפי שקלים.

מתי העבודה נפסקה?

אני חושב שכשאריה מזרחי עזב או כמה חודשים קודם. בא איש חדש ומביא איש שלו.

אתה מנסה לדבר עם פואד, שלא יפסיקו לך את העבודה או שאין עם מי לדבר?

פואד כבר לא שר הביטחון. אתה לא עובד עם התעשייה הצבאית אלא בעלי תפקידים ספציפיים. כשהם אינם, המלך מת, יחי המלך.

ובמועצת אזור זה אמנון זך, ראש המועצה, שמאוד מקורב לפואד. מה אתה עושה עבורם?

לוקח אותי לטפל בכמה תיקים, בג”צ אני חושב.

גם פה פואד נותן להבין שזה בגללו?

תשמע, כל האנשים האלה חלק מהקבוצה. פואד יודע מה אני עושה, איפה אני נמצא, כמה אני מקבל. אני לא סיפרתי לו את זה. אם הוא יודע, אז כנראה שמישהו אחר סיפר לו את זה. הוא יודע בדיוק מה אני עושה וכמה אני מקבל.

 ובתעשייה האווירית כשאתה אומר “כמה פגישות”, זה אומר שזה לא בשל לכלל העסקה?

זה לא בשל כי אני הבנתי שאני לא יכול לתרום שם. זה לא תחום שאני התמצאתי בו, לא היו לי עורכי דין שיכלו לטפל בזה. הסכמים בינ”ל. לא הבנתי בזה ולא התמצאתי בזה ולא היו לי עורכי דין במשרד לזה.

איך נקבעו הפגישות?

פואד פנה אליהם. חיברו אותי אליהם, הגעתי לפגישות. מכיוון שלא רציתי לתת שירות פיקטיבי, הבנתי ששם אין לי מה לתרום. פואד בירר עוד פעם אם זה הדבר היחיד שיכולים לתת למשרד שלי וברגע שהתברר שזה מה שמוציאים החוצה, זה ונדמה לי שדיני עבודה. המשרד שלי טיפל בדיני עבודה אבל לא מובהק לדיני עבודה, אז לא יכולתי לטפל בזה

כשאתה אומר שפואד בירר עוד פעם, אתה חוזר מהפגישה שם…

הוא שואל אותי איך היה ואני אומר לו אין לי מה לעשות שם. לא יכול לתרום. אז הוא עושה עוד בירור וקוראים לי עוד פעם.

איך שאתה מתאר את ההתנהלות, הוא דואג לאנשים שלו במובן שמשאיר אותם שבעים כי לא צריך לבוא אליו, הוא שואל ויוזם.

פואד דואג לאנשים שלו באופן אישי, גם הצוות שלו בודק את זה, אם זו איילת (אזולאי – ר.ד.). באופן אישי. בן אדם שדואג לאנשים שעובדים איתו. דואג שתמיד יהיו שבעי רצון. מאוד מאוד קשוב לשמחה שלהם ולכעס שלהם ולעצב שלהם.

הוא לוקח את עצמו את היוזמה בתעשייה אווירית לעשות עוד סיבוב – אולי יהיה משהו אחר?

כן, כן.

שני הלקוחות שיצאו בקשר ישיר עם פואד זה אזור ותעשייה צבאית?

לא רק. ואני הופך ליועץ משפטי של מפלגת העבודה.

בינתיים, עד אז, אתה עושה עבורו שירותים?

הרבה התייעצות פוליטיות, תקשורתיות, מאבקים ביואב יצחק. כל ההתייעצויות בעצם יותר תקשורתיות, פוליטיות. לא טיפלתי אף פעם בעניינים האישיים שלו.

בינואר 2005 הוא הופך לשר תשתיות בממשלת שרון.

אני כבר מטפל גם בחברות שכפופות למשרד התשתיות, משרד התחבורה – מע”צ, נתיבי איילון, קצת מקורות.

אתה מטפל לפני שהוא בא?

אני צריך לבדוק, כי גם עם איווט ליברמן – אותו דפוס פעולה של פואד הוא דפוס הפעולה של ליברמן. חלק מהזמן החברות הללו תחת משרד התחבורה, חלק משרד התשתיות. כמובן פואד מכיר את כל האנשים באותן חברות ממשלתיות והוא מסייע, מסייע לא מעט. לפעמים יש לך בעיות פה ובעיות שם והוא עוזר. הוא מכיר את האנשים עשרות שנים. למשל, הוא עזר לי לפעול לייצג את ועד העובדים של חברת חשמל.

הוא דואג שיהיו לקוח שלך?

כן. דואג שיהיו לקוח שלי. חלק מועד העובדים חברי מפלגה.

הוא חושב על הרעיון הזה?

אני לא בדיוק זוכר מי העלה את הרעיון, אבל תמיד האווירה היא “מה אני יכול לעזור לך יא איבני?”, “איפה אני יכול עוד לסייע?”. תמיד זו האווירה שהוא יוצר.

יש עוד לקוח שהוא עוזר בגיוסו, בשימורו?

אנחנו נתנו שירות מצוין, לא היה צריך לתחזק אותו. לפעמים צריך לדבר, לעזור. לפעמים מתחלף מנכ”ל או יו”ר כמו בתעשייה הצבאית ואז אתה מאבד את הלקוח.

“מקורות” עשית לפני שהוא בא?

לא. לא לפני שהוא בא.

הוא מסדר את “מקורות”?

הוא מסדר את “מקורות”.

איך עושה את זה?

לא חושב שאני יודע, ואני לא רוצה לשער. אני מספר רק את מה שאני יודע. אבל תראה גם העובדה שאני יועץ משפטי של מפלגת העבודה והוא שומר אותי בתפקיד כל התקופה ששמעון פרס מנסה לפטר אותי, מסייעת לי להגיע לאנשים באופן עצמאי. כולם יודעים שאני איש אמון שלו.

זה נאמר בפגישות שהם עושים איתך? כשלוקח אותך לקוח?

כשאני מתחיל לעבוד בחברה לאוטומציה, זה ברור שהוא לקח אותי כי אני איש של פואד. פואד גם דיבר עם משה אלקסלסי (יו”ר החברה לאוטומציה – ר.ד.). באותה תקופה זו חברה שנמצאת בבעלות המדינה ובבעלות מרכז השלטון המקומי.

אלקסלסי אומר לך?

כן, הוא נותן לך משימות ואתה עומד בהן.

והוא אומר לך מפורשות בפגישה.

הוא אומר את זה. ופואד גם דיבר איתו לפני כן. אני לא מכיר את משה אלקסלסי.

בעצם כשר תשתיות דואג להרבה מאוד לקוחות.

פואד תמיד עזר. כמו שהוא אמר – מי שעבד איתו, לא יוצא רעב. ככה פואד פועל. כל האנשים שעובדים עם פואד כל השנים, הוא דאג להם להיות בחברות ממשלתיות, חברות ציבוריות, או בתפקידים או כנותני שירותים. בכל מקום לוקחים את לוח נותני שירותים של תעשייה צבאית וכולם אנשים של פואד. כנ”ל במקורות וועד עובדי חברת חשמל.

אתה עושה עבורו שירותים כשהוא שר תשתיות?

הרבה ייעוץ פוליטי.

מסתייע בך כיועץ משפטי של מפלגת העבודה?

לא, לא. ברגע שלא היה יו”ר כבר לא היה צריך.

מתי הקרע ביניכם?

לא היה בינינו קרע. כשאני הרצתי את ברק ב – 2007 והוא ראה בכל מיני מקרים פעולה של ברק נגד הרצון שלו, הוא ייחס את זה לשיתוף פעולה שלי לטובת ברק ואז היחסים כבר היו, הוא כבר לא ראה בי איש שפועל אצלו, אלא במטה של ברק. אף פעם לא היה קרע. לא היה אירוע שחולל איזה קרע או ריב. לי לא היה ריב עם אף אחד מהאנשים האלה, חוץ מברק, לא עם פואד ולא עם איווט. כשאני החלטתי לשנות את חיי ולספר את האמת על החלקים האפלים האלה בחיי, הם הגיבו בתדהמה כי לא היה לי איתם לא קרע ולא ריב. ליברמן אמר בחקירה במשטרה, שאני “חבר אח”.

 אתה זוכר מתי הלקוחות האלה שציינת עוזבים?

כן. זה היה פרויקטים נקודתיים והם הסתיימו. זה הסתיים ככה ב”מקורות”, בחברה לאוטומציה וועד עובדי חברת חשמל.

 ולא באופי שלך לבוא אליו ולהגיד לו שייתנו לך עוד תיק?

הייתי כבר עורך דין עם משרד גדול ומשגשג, הייתי מאוד עסוק. כבר לא הייתי צריך. כשאני החלטתי ב – 2010 לשנות את חיי, המשרד שלי היה בשיא עוצמתו. אחרי שברק זרק אותי ב – 2007 הוא אומנם פעל שלקוחות יעזבו אותי אבל אין ואקום והגיעו לקוחות אחרים. שלוש שנים אחרי שברק זרק אותי, צמחתי וצמחתי וכשהגעתי לפסגה, השארתי את הכל והלכתי. ביום אחד.

בחיים פואד לא שילם לך כלום כלום כלום?

כלום.

אני זוכר ששמעתי טענות אחרי שנבחר ליו”ר מפלגת העבודה ב-2001 של כל מיני ספקים של פואד, שלא קיבלו כסף. חוקרים פרטיים, גרפולוגים.

כל הגרפולוגים עובדים בכסף כי אחרת לא יעבדו בשבילך. סחבק שכר אותם והם באים לסחבק וזהו ואז הוא שילם את זה.

איך?

שילם. לא יודע איך. אבל זה שולם. כל ה”ויצמן – יער” ואלו רוצים כסף. אין שאלה. לא עובדים בחינם. העבירו דרכי את הכסף, כי נותני השירותים רוצים הזמנה מעורכי דין. אם עורך דין לא משלם זו עבירה אתית. עורך דין זה כמו ערבות בנקאית, אבל לגבי עורכי דין, זו לא שאלה גדולה. פונים בתגובה. פונים לחיים כהן, אלדד כורש, אייל יפה, אהוד שגב, רמי כספי ושואלים אם פואד אי פעם שילם להם. כספי אפילו התראיין לגידי וייץ בעיתון ואמר – אני לא לוקח כסף. זו זכות שלי לשרת את הממלכה.

מלשכתו של בנימין בן אליעזר נמסר: מדובר באוסף של רכילויות שקריות ומופרכות. העיתוי בו בחרתם למחזר רכילויות אלה אינו מקרי ומאחוריו עומדים גורמים אינטרסנטים המבקשים לחבל בבחירתו של ח”כ בן אליעזר לתפקיד נשיא המדינה. אנו מצרים על כך שבחרתם להסתמך על סיפורי אלף לילה ולילה של גורם שאמינותו מפוקפקת, ואשר מסייע בגלוי בחודשים האחרונים לאחד המתמודדים תוך ניסיון לנהל קמפיין שקרי ומכוער כנגד ח”כ בן אליעזר.

אריה מזרחי מסר בתגובה: אני שכרתי את שירותיו של עו”ד אלדד יניב כי התרשמתי מכישוריו. פואד לא ביקש ממני לעשות זאת.

אמנון זך, ראש מועצת אזור בזמן הרלוונטי, מסר בתגובה: אני לא זוכר שיניב עבד עבורנו. פואד היה יכול לבקש ממני מעת לעת לעזור לבחור כזה או אחר, אם אני יכול, אבל לא זוכר שביקש ממני עבור יניב.

הערה שלי: בהקשר הזה כדאי להפנות ללינק מהאתר של יואב יצחק, “מחלקה ראשונה” שפירט את רשימת הלקוחות של יניב. גם מועצת אזור צויינה שם.

מיקו צרפתי, יו”ר ועד עובדי חברת חשמל מסר: אינני זוכר כי יניב עבד עבורנו.

הערה שלי: זכרונו של צרפתי בוגד בו. ייתכן שלא היה מעורב בכך, אבל יניב עבד עבור ועד עובדי חברת חשמל. זה קיים בפרוטוקול בכנסת, בכתבה הזו של דוד חיון ב”גלובס” שמתאר ישיבת ועד עובדי חברת חשמל בה יניב השתתף כיועץ.

רות רנרט, דוברת מקורות מסרה בתגובה: אלדד יניב לא הועסק על ידי “מקורות”.

בלשכתו של ליברמן אמרו כי הם לא מגיבים לאמירותיו של יניב.

שורה תחתונה שלי לסיום – כשאתה בא במגע עם פואד, זה באמת מרגיש לך כמו שיניב מתאר. סחבק כזה, צ’אפחות, דואג לאנשים שלו, איבני מה איבני, מי כבר מפסיד מזה? אריה מזרחי לא, אלדד יניב של אז לא, אז מה הבעיה? זו בדיוק הנקודה בסוג ההתנהלות הזה. הקורבן הוא אנחנו, רק שאנחנו לא יודעים על זה, אנחנו לא תמיד יודעים שעבור החברות הממשלתיות שלנו יעבדו לא פעם לא האנשים הטובים ביותר, אלא אלו שהפוליטיקאים חייבים להם.

אנחנו לא מבינים לפעמים למה האנשים הטובים אפילו לא מנסים להגיע למקומות בעלי השפעה. הסיבה פשוטה. הם מתייאשים כי הם שומעים שאם לא תהיה מחובר לפוליטיקאי, לא תגיע לשם. ואיך פואד הצליח עם ההתנהלות הזאת להמשיך כל כך הרבה שנים? ובכן, זו שאלה שהחקירה החדשה תשפוך עליה אולי אור מעניין.

מתוך האתר של רביב דרוקר: