הדקות הדרמטיות: “הערבים נוסעים אחריי, זורקים אבנים. תבואו להציל”

שתי חיילות צעירות שיצאו ביום שני מבתיהן שבבקעת הירדן לכיוון בסיס צה”ל בבית ליד שבאזור השרון, מצאו עצמן בטעות בכפר הפלסטיני בית ליד, סמוך לטול כרם. הן הותקפו באבנים וחולצו משם על ידי המשטרה הפלסטינית, לאחר דקות ארוכות של אימה וכשפסע היה בינן לבין לינץ’.

בערוץ 10 פורסמה היום קלטת המתעדת את השיחה המבוהלת שנערכה בין אחת החיילות שברכב לבין מוקד 100 של המשטרה.

במשך 4 דקות ניסה המוקדן המשטרתי להבין היכן הן ולאתר את מיקומן המדויק, בעוד החיילות כלל אינן יודעות לכוון אותו.

וכך נשמעה השיחה, כפי שפרסם העיתונאי דורון הרמן:

משטרה: שלום, איפה את נמצאת כרגע?
חיילת: יו יו… נוסעים אחריי, בבקשה אני מתחננת אליכם.
משטרה: איפה את נמצאת?
חיילת: אני לא יודעת איפה אני.
משטרה: מאיפה יצאת, ולאן את צריכה להגיע?
חיילת: אני הייתי בבקעת הירדן, ואני לא יודעת איפה אני. עוצרים אותי, זורקים על האוטו שלי אבנים.
משטרה: קודם כל תמשיכי בנסיעה. אל תעמדי במקום.
חיילת: אמיליה, תמשיכי לנסוע.
משטרה: תמשיכי לנסוע, אל תעמדי במקום. זורקים אבנים..
חיילת: אבל תקשיב… אבל… הערבים נוסעים אחריי, הם פיצצו לנו את השמשה של האוטו, אנחנו בלי נשק, אנחנו שתי בחורות לבד.
משטרה: מישהו נפגע?
חיילת: לא, השמשה נפגעה, אבל אני צריכה שתבואו להציל אותנו.
משטרה: את רואה איזה.. אתה רואה איזה שלט של יישוב, משהו?
חיילת: לא, אין בעברית.. עד עכשיו לא היה לי קליטה.. יש פה יערות…
משטרה:  איך?
חיילת: יש פה יערות. יו.. יו…
משטרה: תמשיכי בנסיעה.
משטרה: את נוהגת או שחברה שלך נוהגת?
חיילת: חברה שלי נוהגת.
משטרה: בסדר. רק שניה. אני אשלח לך תכף הודעה בווטסאפ. את יודעת לשלוח מיקום בווטאזפ?
חיילת: אני יודעת. בבקשה תישאר איתי על הקו, אל תשאיר אותי לבד.
משטרה: אני לא מנתק לך אף פעם, אל תדאגי. איך קוראים לך?
חיילת: בבקשה, אני חייבת שתעזרו לי. שלי.
משטרה: רק שניה שלי. טוב?
חיילת: אני מתחננת…
משטרה: בסדר. שניה אחת שלי. שלחתי לך הודעה. תראי.
חיילת: רגע.
משטרה: שלחי לי מיקום.
חיילת: רגע. אני חייבת לשים חגורה.
משטרה: לאט לאט, תמשיכי בנסיעה, לאט לאט לא קרה שום דבר. כל אין נפגעים. זה בסדר.
חיילת: אמיליה תיסעי אבל בבקשה. אנחנו נכנסות לעוד כפר, אני מתחננת אליכם בבקשה, תוציאי אותי מפה.
משטרה: שלי, תמשיכי בנסיעה עד שיהיה קליטה. אני שולח לך הודעה בפלאפון, פותח לך מפה, מראה לך איפה את בדיוק.
חיילת: הנה.. רגע… אני פותחת אותה… אין לי אינטרנט… אני יושבת על הרצפה של האוטו… מצפצפים לנו, זה לא הגיוני.
משטרה: מאיפה יצאתן, מאיזה יישוב?
חיילת: לא יודעת.
משטרה: מאיפה באתן?
(שיבושים בשיחה)
משטרה: היא מתנתקת לי… שלי, אני איתך, אל תדאגי. שלי?
חיילת: מה… זורקים עלינו אבנים!
משטרה (פונה למישהו שם): רוגמים אותן באבנים, רוגמים אותן באבנים, היא לא יודעת איפה הם.
משטרה: הלו, שלי.
חיילת: מה?
משטרה: עדיין זורקים עליכם באבנים?
חיילת: כן!

כאמור, בסופו של דבר חולצו החיילות בשלום, בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל ובתיאום עם המנהל האזרחי, על ידי כוחות המשטרה הפלסטינית, כשהן סובלות מחתכים קלים כתוצאה משבירת שמשות הרכב על ידי האבנים.