אז מה באמת התרחש מאחורי הקלעים, ואיך קרה שבי’ באלול תשע”ו, כיבד ראש הישיבה הגראי”ל שטיינמן בהגעתו עד לירושלים את האדמו”ר מגור, שחגג את נישואי נכדו?
תחילת הסיפור לפני יותר מעשר שנים, עת המריאו ראש הישיבה והרבי לארצות-הברית כדי לגייס כסף עבור רשת ‘החינוך העצמאי’. המטרה הייתה חשובה: סיוע למפעל החינוך השייך לכל היהדות החרדית (אז, לפחות). המסע ההיסטורי כלל ביקור בקהילות יהודיות בארה”ב, קנדה וגם דרום אמריקה. אפילו גיחה לשעתיים בלונדון הספיקו יחדיו.
היו אלו ימי ההוד של האחדות במפלגת יהדות התורה. אולם שנים חלפו, ומה שהיה לא נותר כשהיה.
עננים שחורים החלו לרחף מעל חסידות גור והציבור הליטאי, ובעיקר מול חזון-איש 5 והגראי”ל שטיינמן, ומה שהחל בחילוקי דעות כספיים בין מקורבים, הסתיים בקרע של ממש.
בבחירות לכנסת, ערב ממשלת האחים לפיד-בנט, נפגשו הגר”ש אויערבך עם האדמו”ר מגור, תוך שהם יוצרים מעין ברית: אנשי ‘הפלג הירושלמי’ יצביעו ליהדות התורה, ובתמורה נציג גור בכנסת, יעקב ליצמן, יייצג את האינטרסים החשובים להם. הברית הזו, לכאורה, נעכרה קמעא עת העניק ליצמן תמיכה בחוק הגיוס המשופר, לפני מספר חודשים, ובכל חדל מלייצג את אנשי הפלג.
אלא שליצמן יטען לזכותו כי בבחירות האחרונות נמנעו אנשי הפלג מלהצביע ליהדות בתורה.
כך או כך, לסכסוך הפוליטי אין כל השלכה על היחסים בין הגר”ש אויערבך לאדמו”ר מגור. גם הערב הגיע הגר”ש לאחל מזל טוב בשמחת בית גור.
•
אבל מול חזון איש 5 נראה היה שהסכסוך עם חסידות גור עמוק ביותר.
לפי מידע המצוי בידי חרדים 10, כבר לפני מספר חודשים החלו גישושים מצד בכירים בחסידות, אותם הקשורים יותר לפלג המכונה ‘הפלג האשדודי’ בגור. גורמים אלו, חשוב להדגיש, נמצאים בתקופה האחרונה בנתק מול יעקב ליצמן, ויש אומרים שאף סייעו בעקיפין או במישרין במיזמים שאיימו לפגוע בו, בין השאר במאבק מול חברות הביטוח – אז נאלץ ליצמן להתכופף ולהיכנע.
נקודת מפנה נוספת ביחסים בין חזון איש-גור ממוקמת כאשר נודע לפני כארבע שנים על מחלת האדמו”ר. כששמע על כך הגראי”ל ביקש מיד לבקרו ולסיים את הנתק. מי שטרפד את המהלך היה ליצמן, הגם שאין כל אישור רשמי לכך וגם לא יהיה.
בתקופה האחרונה חלו כמה שינויים, ש’תרמו’ לאירוע ההיסטורי שהתרחש בחתונה. אחד מהם – ניסיונות של גורמים “פנים גוראיים” לתקוע מקלות בעגלת מערכת היחסים המיוחדת בין האדמו”ר לליצמן. לפי גרסתם, הם אכן הצליחו, אך גורמים המצויים “24/7” בסביבת האדמו”ר טוענים בתוקף, “הם אפילו לא התחילו להצליח”.
רק נזכיר: בעוד ליצמן היה אמור לפנות את כיסאו לפי דרשת הרוטציה של חסידות גור, הרי שהאדמו”ר הוא זה שביקש ממנו שוב ושוב להמשיך בתפקידו, תוך שהוא מעניק לו תמיכה מוחלטת.
נזכיר כי לפני כשבועיים הניח ליצמן אקדח על שולחנו של ראש הממשלה, תוך שהוא מאיים בפרישה מיידית באם תחולל השבת בעבודות הרכבת בתל-אביב. לדברי בכירים בחסידות הדבר נעשה לאחר שהתייעץ עם האדמו”ר ופעל לפי הוראותיו. “ליצמן אינו זז ולו חצי צעד מבלי להיוועץ באדמו”ר ועושה אך ורק מה שהוא מורה לו”, הם אומרים ל”חרדים 10″.
כהוכחה לסדקים, כביכול, ביחסים בין ליצמן לאדמו”ר, מביאים מתנגדיו של ליצמן מבית את ההוכחה הבאה: במהלך בין הזמנים, יצא האדמו”ר מגור לנוח באוסטריה. הרבי ביקש לשהות לבדו, רק במחיצת בני משפחתו, כשכל העוזרים והמקורבים הורחקו. גם מוטי בבצ’יק, עוזרו של ליצמן, שנהנה מקרבה מיוחדת אל האדמו”ר, לא שהה באתר הנופש אלא בארץ הקודש. הנה סימן לסדקים, הם טוענים. אלא שיכולה להיות לכך סיבה נוספת, הקשורה לרצונו של האדמו”ר לנפוש עם בני משפחה בלבד.
כך או כך, כשרצה ראש הישיבה לקיים ביקור אצל האדמו”ר, פנה נאמן ביתו, הנכד הרב דוד שפירא, ישירות אל ליצמן. התגובה הייתה שלילית. מאז ועד היום היו רבים שניסו לפתוח את הנושא הכאוב, עם ליצמן ועוזריו, אך נענו בשלילה תקיפה, נחרצת וחד משמעית.
ביום שני השבוע הגיע אחד מבניו של האדמו”ר, הרה”צ רבי ישראל מנחם אלתר, אל הבית שברחוב חזון איש 5 והזמין את ראש הישיבה להגיע אל החתונה. ליצמן לא ידע על כך דבר. מעדות של אחד המעורבים בסיפור, “מי שהגיע להזמין את ראש הישיבה קיבל הוראה של גורם אופוזיציוני לליצמן ,מתוך החסידות, ולפיה, האדמו”ר הורה שלא לספר לליצמן על יוזמת השלום ועל ההגעה לחתונה”. הוראה, שלא ניתנה מעולם, טוענים בכירים בחסידות.
לליצמן, שהופתע, נודע על הגעתו של ראש הישיבה אל בית המדרש – רק כאשר המכונית שיצאה זמן מה קודם לכן מרחוב חזון איש 5, עשתה את דרכה באיזור שער הגיא, בדרכה לירושלים. עדי ראייה סיפרו ש”הוא הפך להיות לבן, היה בהלם”.
ההערכות הן כי “הפיכה אופוזיציונית מהסוג שניסו לעשות השבוע” לא תעבור בשתיקה.
•
מכאן, לאן?
האם ההשתתפות של הגראי”ל שטיינמן בשמחה, תוך שהוא זוכה לכבוד מלכים ומעניק מצידו כבוד רב לאדמו”ר, תפתח דף חדש ביחסי ליצמן-גפני, אגו”י-‘דגל’? קשה להאמין. מסתמן ביקור גומלין שיקיים האדמו”ר בחזון איש 5, אבל לא נראה שיש לכל זה הקשר פוליטי כלשהו מעבר להנמכת טונים תוקפניים מצד שני הצדדים ליצמן את גפני, שיודעים לכסח זה את זה, כשהם רק רוצים…
ליצמן, מצידו, שקוע בברית איתנה עם שר החינוך נפתלי בנט, ואפילו אי הגעתו של בנט לשמחת גור לא תצליח לסדוק את הברית הזו, כך נראה.
במקביל, גפני ודגל התורה מתחזקים ברית די יציבה עם סגן שר החינוך מאיר פרוש, שעדיין אוחז בהבטחות עתידיות כתגמול על פינוי הכיסא בכנסת לטובת איש ‘דגל’, ח”כ יעקב אשר.
ובכל זאת, שלום בין גדולי הדור, מנהיגי הציבור החרדי, הוא תמיד פרק היסטורי מרגש. בפרט בימי חודש הרחמים והסליחות.