בטור שפרסם ניסים זאב באתר זה הכריז הח”כ המכובד על מלחמת קודש בכוונת משרד החינוך ללמד את תורת האבולוציה. זאת כיוון ש”הסתירות בין תורת האבולוציה והמסורת היהודית ומורשת ישראל הם מהותיים” משכך מתכוון כבוד הח”כ “לפעול בכל כוחו לביטול לימודי הכפירה לילדי ישראל”.
אינני מתכוון להתנצח בדיון תיאולוגי עם כבוד הח”כ, ולפיכך לא אמנה כרוכל את רשימת ההוגים האורתודוכסים החשובים שקבלו את יסודות תיאוריית האבולוציה [למעוניינים, ראו ספרו של פרופ’ שלום רוזנברג “תורה ומדע בהגות היהודית החדשה”].
בתגובה לדבריו של ח”כ זאב אבקש רק לצטט את מאמרו הנודע של ר’ יהודה הלוי – כוונתך רצויה אבל מעשיך אינם רצויים. כוונתך הינה לשם שמים, אך מעשיך פוגעים באופן אנוש ביהדות.
שכן הלך החשיבה העומד בבסיס הצהרתו של זאב ולפיו העמדה המדעית והפצתה צריכים להיות כפופים להנחות יסוד דתיות הינו מסוכן למחקר המדעי, ועוד יותר לדת.
על הסכנה הנשקפת מעמדה זו למחקר המדעי ולהתקדמותו אין צורך להרחיב את הדיבור – היא ברורה וגלויה לעין כל. הסכנה לדת לעומת זאת הינה סכנה סמויה מהעין. אך סכנה זו הינה חמורה לאין ערוך.
הסכנה הראשונה הנשקפת מעמדה זו הינה פגיעה במעמדה של הדת: הסברה שחשיבה מדעית חופשית מאיימת על הדת היא בגדר נבואה המגשימה את עצמה, ובמאבק שכזה המדע ינצח. ההיסטוריה של הנאורות בעת החדשה הוכיחה זאת באופן ברור.
מעבר לכך, הסכנה החמורה יותר הינה סכנה לרוחה של היהדות: לא ייתכן שבשמו של הקב”ה שהוא אמת וחותמו אמת יוטל וטו על עמדות מדעיות שהחקירה החופשית מחייבתן. וטו כזה נובע מחשש מפני המדע ולא מעמדה של כוח. וטו כזה מסגיר קטנות אמונה בדת ובחוסנה. אם עמדה מדעית עשויה להפיל שדודה את האמונה, הרי שמלכתחילה לא הייתה זו אמונה שכדאי לאחוז בה.
לפיכך עלינו לצאת בקריאה גורפת למשרד החינוך – למען ה’, למדו את תורת האבולוציה.