בחול המועד פסח הגיע חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, הגאון רבי מאיר צבי ברגמן, אל הגראי”ל שטיינמן. במהלך השיחה התורנית שהתפתחה בין השניים, העלה הגרמ”צ ברגמן את חובת הציפייה בביאת המשיח.
בעקבות השיחה, בחרו גורמים ליטאיים המתנגדים לראש הישיבה, לפרסם את תוכן השיחה, באמצעות הרשתות החברתיות ומיילים, תוך סילוף דעתו של הגראי”ל, במטרה להציגו כמי שאינו מאמין – חס ושלום – באחד מי”ג עיקרי האמונה.
בעקבות זאת, מפרסם הגאון רבי משה יהודה שניידר, החברותא של הגראי”ל מכתב מחאה חריף, לפיו הוציאו את דבריו מהקשרם ובחרו לעשות בהם שימוש ציני למטרותיהם.
בגיליון חג השבועות של ‘פרי חיים’, הגיליון אותו הוא מוציא לאור, הקדיש השבוע הרב שניידר, דברים אודות מחלוקת קורח ועדתו, והשלכותיה על המחלוקת הפנים-ליטאית:
“ידוע שמזמן קורח עד היום, קיים מושג של ‘בני קורח – לא מתו’, וכמדומה שבכל דור ודור, כמה שזיכנו הקב”ה בגדולי הדור מוסרי התורה בטהרתה ובשלימותה, כך כנגד זה ישנם … ואין צורך להביא דוגמאות, כידוע מכל הדורות. ואין זה סוד שגם בדורינו עיקבתא דמשיחא, אשר חוצפא יסגי… ישנם אנשים המתלבשים באיצטלא של… אך כל חפצם ומעוזם לחפש ביקורת רח”ל, על זקני הדור מנחילי התורה ומעתיקי השמועה.
“וכל פעם מוצאים ‘מציאה חדשה’, הערה או ביקורת על דבריו או הנהגתו של אחד מקדושי עליון בדור, ומקשקשים עם זה כאיסתרא בלגינא בראש חוצות ה’ ישמרנו מהם ומהמונם.
“והאמת אומר שמן הראוי היה שלא להתייחס לדבריהם כלל וכלל, ובושה היא לכל בר דעת להתעסק בדברי הבל וניצוח. אך מה אעשה ורבו עלי דברי תלמידי חכמים ויקרים שצריך להוציא האמת לאור. ובעזרתו ית”ש אקוה שלא אכשל.
“והנה ראשית עלינו לדעת שכל הטענות העצומות כביכול, אינם קושיא אלא תירוץ, שרוצים לתרץ ולהצדיק את עצמם, למה אינם נשמעים לקול רבותינו מנהיגי הדור שליט”א.
“..לאחרונה היה גאון אחד מזקני הדור שליט”א אצל רבינו והרחיב בדבר שכל מי שאינו מצפה למשיח בכל עת, הרי הוא כופר רח”ל. ואמר לו רבינו: ‘היות שהוא דבר שאין הציבור יכול לעמוד בו, ורק יחידים ממש זכו לדרגה זו, כמו שמספרים על החפץ חיים זצוק”ל. למה לדבר על דברים שקשה כל כך לקיימם, בטרם קיימנו את הדברים שבידינו לקיים. וכן העיר לו רבינו דלמ”ד בגמ’ שכבר היה משיח, וכי נאמר ח”ו שהאמורא הוא ח”ו… וכל השומע את הדברים במקורם, רואה שלא דן רבינו לחלוק על זה, רק העיר לו דיש לנו מתחילה לראות האיך לקיים מה שאנחנו יכולים לקיים.
“אך אותם ‘שומרי המסורת’ קפצו מיד ממאורתם עם שאר ריקני וליצני הדור וסילפו את הדברים וזעקו: י”ג עיקרים, י”ג עיקרים…
“וכי דובר ח”ו לחסר מי”ג עיקרים, אלא אמר רבינו דפרט זה שאין כמעט אחד שזוכה לקיים, אין לנו להרחיב הדברים עליו, טרם זכינו לקיים את המפורש, ומה שבידינו לקיים.
“ואשאלה אותם, למה מדבר המפורש בגמ’ שאין לו חלק לעולם הבא, אינם נזהרים מלעבור על זה? וירמסו יום יום שעה שעה, ואף דבר המפורש בשו”ע שנקרא “מרים יד מתורת משה” איננו קיים אצלם.. ורק עיקר זה פתאום מעניין אותם? וכהנה הרבה דברי הבל ורעות רוח, אשר מתעסקים בהם אותם יורשי גיהנום רח”ל, ומה לנו ולדבריהם ההבלים”.
והוא מסיים, בסיפור אקטואלי על הגיבוי המוענק ל’וועד למען כבוד רבותינו’:
“ולסיום אביא מה ששמעתי מתלמיד חכם מופלג שהתקשרו אל ביתו הורים מירושלים, לאחר שראו מה עולל להם אי ציותם לגדולי הדור שליט”א – בפרט לאחרונה כשנתגלה קלונם של אותם ישיבות המחנכות נגד גדולי ישראל, על ידי ‘הועד למען כבוד רבותינו’ הפועל לשם שמים בלא ליאות, וקיבל הסכמה מליאה מרבינו מרן ראש הישיבה שליט”א וממרן שר התורה שליט”א, אשרי חלקו של העומד בראש, הרב הצדיק ר’ אלי’ פרויליך שליט”א,ישלם לו ה’ פעלו ותהי משכורתו שלימה מעם ה’, שזכה להרבות כבוד שמים בעולם, ולהציל נשמות נקיות מרדת שחת – ואמרו: אילו היינו יודעים להיכן אנחנו נגיע, היינו שומעים מתחילה לרבותינו מנהיגי הדור שליט”א”.