מחקר חדש: ירידה בקצב הצמיחה של החינוך החרדי • מה הסיבות?
דו”ח של ‘מרכז טאוב’ לחקר המדיניות החברתית בארץ שפורסם הבוקר (שני) טוען כי חלה ירידה בקצב הצמיחה של החינוך במגזר החרדי ובמגזר הערבי.
החוקרים, נחום בלס וחיים בלייך, בדקו את תנועת התלמידים בתוך מערכת החינוך בישראל בין השנים 2000 ל-2015, אז חלו שינויים בזרמיה המרכזיים של המערכת, תוך התמקדות במעברים בין סוגי הפיקוח והמגזרים השונים: ערבי, חרדי, ממלכתי-דתי וממלכתי ובין בתי ספר רשמיים לבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים (ולהפך).
על פי הדו”ח, בין השנים 2014 ל-2015 הייתה צמיחה של 2.3% בחינוך הערבי, לעומת צמיחה של 6.7% בין 2000 ל-2001. בחינוך החרדי נרשמה צמיחה של 5.1% בשנה החולפת לעומת 6.7% בתחילת שנות ה-2000.
למרות זאת, החינוך החרדי עדיין צומח בקצב המהיר ביותר, ככל הנראה בשל שיעורי הפריון בחברה הישראלית.
לעומת זאת בזרמים המרכזיים יותר – הממלכתי והממלכתי דתי – נרשמה עליה מסוימת.
לשם השוואה, בזרם הממלכתי-דתי נרשם בתחילת העשור הקודם קצב צמיחה של 0.6% בלבד, ובשנים 2014-2015 הוא זינק ל 3.5%.
ירידה בילודה בקרב חרדים. ועדיין הכי הרבה
בין 2000 ל-2014 נרשמה עלייה של 16.5% בפריון של האוכלוסייה היהודית (מ-2.67 ל-3.11 ילדים לאישה בממוצע), לעומת ירידה בכל הקבוצות האחרות: כ-27% בקרב האוכלוסייה המוסלמית, כ-10% אצל הנוצרים וכ-23% בקרב הדרוזים.
בפילוח הנתונים לפי מידת הדתיות בקרב יהודים, נראה שבין השנים 2000 ל-2009 עלה שיעור הפריון בקרב האוכלוסייה החילונית ב-10% ובקרב דתיים ב-15%. בקרב האוכלוסייה המסורתית השיעור כמעט לא השתנה ואילו בקרב חרדים חלה ירידה של כ-10%.
לאחרונה חלה שוב עלייה קלה בשיעורי הפריון בקרב נשים חרדיות וירידה אצל נשים חילוניות.
למרות השינויים במגמות המצויינות במחקר, בתקופה זו שיעור הפריון בקרב הנשים החרדיות עדיין היה גבוה כמעט פי 3.5 מהשיעור בקרב האוכלוסייה החילונית (6.53 ילדים לאישה חרדית בממוצע, לעומת 2.07 ילדים לאישה חילונית, בשנת 2009).
אין מעבר בין מסגרות החינוך. כמעט
לפי המחקר, מתחילת שנות 2000 יש מגמה של מעבר ממסגרות דתיות יותר לדתיות פחות – בשנת הלימודים האחרונה עזבו כ-3,800 תלמידים את הגנים החרדיים לבתי ספר ממלכתיים דתיים וממלכתיים ורק כ-2,200 ילדים מגנים ממלכתיים-דתיים וממלכתיים נקלטו בכיתות א’ בחינוך החרדי.
באותה התקופה כ-4,000 תלמידים עברו מגנים ממלכתיים-דתיים לכיתה א’ בבתי ספר ממלכתיים ורק כ-1,700 עשו את המעבר בכיוון ההפוך.
מנגד, כ-1,700 תלמידים עברו מהחינוך הממלכתי-דתי לחרדי, ואילו כ-3,000 תלמידים עשו את המעבר בכיוון ההפוך.
החוקרים מציינים כי יש להתייחס לצמיחה של אוכלוסיית התלמידים בכללותה וכן לכך שבעת בחירת גן השיקול נעשה לפעמים מתוך קרבה, מחיר, רמת הגננות ועוד.
מגמה דומה תועדה במעבר בין כיתה ו’ ל-ז’: בין שנת 2000 ל-2001 עברו כ-700 תלמידים מהחינוך החרדי לסוג פיקוח אחר, ואילו בשנים 2015–2014 עלה מספר העוברים לזרם חינוך אחר לכ-1,400.
-
ולכן מעבירים ילדים ללא חשש. וזהו ההישג הגדול של החינוך החרדי.