•
לפתע נכנס אדם כפוף גב, זקן לבן מעטר את פניו, סל של פעם פעם בידיו, חיוך רחב על פניו, והא מביט בעובדים ואומר להם במנגינה תימנית עסיסית:"תתנו לי מס הכנסה. ולא תתנו להם לעולם מס הכנסה". בתוך דקות, כל שאריות הפיתות והכדורים נארזו בשקית יפה - שהוגשה לידו. נתתי את הביס האחרון, בירכתי, ורצתי אחריו. וכך בצעידה איטית קבועה ומדודה, הוא הלך חנות-חנות, אסף את שיירי הלחם, הפיתות, הבאגטים והלחמניות, כשבכל חנות הוא אומר רק משפט אחד: "תתנו לי מס הכנסה, ולא תתנו להם לעולם מס הכנסה". כעת התחלתי להבין את חלקו הראשון של המשפט הכי מעצבן ביקום. כשנגשתי לשאול אותו על כך, הוא חייך ואמר לי: "אתה רוצה לתת לי שקל למס הכנסה? או שאתה מעדיף שהם ייקחו ממך שני שקלים". נתתי לו את שלושת וחצי השקלים האחרונים שהיו בכיסי, אמרתי לעצמי שאלך ברגל ולא אסע הפעם הביתה באוטובוס. אבל הוא שמר על שתיקה, חייך ואמר תודה.•
בוקר אחד, שנים אחרי, קמתי לתפילה בנץ בכותל המערבי. מעולם לא קמתי כל-כך מוקדם. לאחר התפילה, כשיצאתי לרחבה העליונה, ראיתי אותו עומד עם הסל. הייתי המום. לא האמנתי שהוא עדיין חי. מאות יונים רחפו סביבו והוא עמד, מפורר להם לחם ומאכיל אותם בכל טוב. אף יונה לא פחדה ממנו, והוא בחיוך מפזר מצד לצד, עד שסיים את כל מה שהיה בסל, ולחש: "ומשביע לכל חי רצון, שיהיה לכולם פרנסה טובה". המתנתי בצד, מאושר על הסוד שפצחתי. ניגשתי אליו אחרי שסיים והחל לצעוד לעבר היציאה מרחבת הכותל, ואמרתי לו בחיוך של אושר: אז לכאן הולך כל המס הכנסה? הוא הביט אלי, חייך, ובעדינות חצי לוחש חצי אומר, במנגינה מוכרת לי מפעם: "תיתן שקל, שלא ייקחו ממך שניים..." נתתי לו את כל מה שהיה לי בכיס. אוותר על המונית, אמרתי לעצמי, אחזור הביתה ברגל.
הצטרפו לדף הפייסבוק של חרדים 10 >>
הצטרפו לדף X של חרדים 10 >>
רוצים עוד נייעס, סרטונים וסיפורים? הצטרפו לערוץ הוואטסאפ של חרדים 10 >>
