יממה מטלטלת של 500 שלוחי חב”ד באירופה: מליובאוויטש לליאדי
הדקות שהצטברו לכשלוש שעות על הגבול שבין רוסיה לבלרוס, בין עיירת ליובאוויטש לעיירה ליאזנא, מקום מושבו של מייסד חסידות חב”ד, בעל התניא – נצרבו בלבם של 500 שלוחי חב”ד באירופה, שהגיעו להשתתף בכינוס היסטורי, ‘כינוס השלוחים האירופאי’, מ-35 מדינות, שהחל ביום ראשון במוסקבה בירת רוסיה, המשיך בעיירות ליובאוויטש, ליאזנא וליאדי, עליה לטיסה אל אלמא-אטא שבקזחסטן – ויסתיים במוסקבה.
הדרמה שהתחוללה על הגבול, סחפה אחריה גם אלפי חסידי חב”ד ומקורביהם של 500 השלוחים, שעקבו בדריכות רבה והתפללו להצלחת המשך המסע – מסע שלמעשה סוגר מעגל שנפתח לפני 25 שנה בדיוק, עת ביקש האדמו”ר מליובאוויטש זצ”ל מעשרות השלוחים שהגיעו אז לכינוס דומה במוסקבה – לנסוע לבקר בעיירות ליאזנא וליאדי, ערש חסידות חב”ד, בעיירות בהם גדל ופעל בעל התניא והשו”ע רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב”ד.
השלוחים הגיעו לגבול, לאחר נסיעה קצרה מליובאוויטש, שם התפללו על הציונים הקדושים של הרבי בעל הצמח צדק זי”ע ובנו הרבי המר”ש זי”ע – להצלחתם של השלוחים, מקורביהם ובני משפחתם, בגשמיות וברוחניות.
מעמד התפילה באוהל הקדוש הונחה ברגש רב על ידי יו”ר הכינוס הרה”ח רבי משה קוטלרסקי, המשיך בניגוני בעל התניא ובקריאת ‘פ”נ’ על ידי רבה הראשי של רוסיה, הגאון רבי בערל לאזאר, שקולו נשנק מבכי כמה פעמים במהלך קריאת הפ”נ על הציונים הקדושים.
היות והגבול בין שתי המדינות – רוסיה ובלרוס – אינו גבול רשמי, סירבו שוטרי הגבולות להעביר את השלוחים ממדינה למדינה.
השלוחים לא נבהלו, והחלו בשירה חסידית סוחפת.
בינתיים הפעיל רבה של רוסיה קשרים בחלונות הגבוהים, ואל תחנת הגבול הגיעה הוראה ישירה לאפשר לשיירה לנוע.
השלוחים הגיעו אכן לעיירה ליאזנא. על יד קבר אחים, בו נקברו 1,700 יהודים הי”ד שנרצחו במלחמת העולם השניה על ידי הנאצים ימ”ש – נאמרו תפילות ושרו שירי רגש של בעל התניא.
נשיא בלרוס שלח את סגנו עם ברכה מיוחדת לרגל הכינוס.
משם המשיכו לעיירה ליאד’, וגם במקום בו נמצא קבר אחים נערכה תפילה גדולה ומרגשת.
בהמשך יצאו השלוחים בטיסה לעיר אלמא-אטא שבקזחסטאן, לכבוד היארצייט של המקובל רבי לוי יצחק, אביו של הרבי מליובאוויטש זי”ע.
לרגל יום ההילולא הע”ב של הגאון המקובל איש מסירות הנפש הרב לוי יצחק שניאורסאהן זצוק”ל,
מתקיימת עלייה המונית לקברו בעיר אלמא אטא בקזחסטן, כדי להעתיר בתפילה על ציונו של המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון זצ”, אביו של האדמו”ר מליובאוויטש זי”ע – ביום היארצייט שלו.
הדקות שהצטברו לכשלוש שעות על הגבול שבין רוסיה לבלרוס, בין עיירת ליובאוויטש לעיירת ליאזנא – נצרבו בלבם של 500 שלוחי חב”ד באירופה, שהגיעו להשתתף בכינוס היסטורי ומיוחד של השם “כינוס השלוחים האירופאי”, אליו הגיעו שלוחים מ35 מדינות שונות באירופה, ונערך בימים אלו במוסקבה בירת רוסיה.
הדרמה שהתחוללה על הגבול, סחפה אחריה גם אלפי חסידי חב”ד ומקורביהם של 500 השלוחים, שעקבו בדריכות רבה והתפללו להצלחת המשך המסע – מסע שלמעשה סוגר מעגל שנפתח לפני 25 שנה בדיוק, עת ביקש הרבי מליובאוויטש זי”ע לעשרות השלוחים שהגיעו אז לכינוס דומה למוסקבה – לנסוע לבקר בעיירות ‘ליאזנא’ ו’ליאדי’, ערש חסידות חב”ד, בעיירות בהם גדל ופעל בעל התניא והשו”ע רבי שניאור זלמן מלאדי זי”ע, מייסד חסידות חב”ד.
השלוחים הגיעו לגבול, לאחר נסיעה קצרה מעיירת ‘ליובאוויטש’ המפורסמת, שם התפללו על הציונים הקדושים של הרבי הצמח צדק זי”ע ובנו הרבי המר”ש זי”ע – להצלחתם של השלוחים, מקורביהם ובני משפחתם, בגשמיות וברוחניות. מעמד התפילה באוהל הקדוש הונחה ברגש רב ע”י יו”ר הכינוס הרה”ח ר’ משה קוטלרסקי, המשיך באמירת כל ה”מענה לשון”, ניגוני בעל התניא ובקריאת ה”פ”נ הכלל” ע”י רבה הראשי של רוסיה הגאון רבי בערל לאזאר, שקולו נשנק מבכי כמה פעמים במהלך קריאת הפ”נ על הציונים הקדושים.
היות והגבול בין שתי המדינות, הוא לא גבול רשמי, מיענו שוטרי הגבולות להעביר את השלוחים ממדינה למדינה.
השלוחים פעלו כפי שתמיד היו חסידים פועלים בשעה כזו, והחלו בשירה חסידית סוחפת כפי מאמר הבעל שם טוב הקדוש: “כי בשמחה, תצאון”, עם השמחה אפשר לצאת מכל מצב.
ולאחר השתדלותו של רבה של רוסיה בחלונות הגבוהים, הגיעה הוראה ישירה משם לגבול והשיירה יצאה בשמחה עצומה להמשך המסע המרגש שקיבל כעת משמעות נוספת ומחוזקת.
השלוחים הגיעו אכן לעיירת ‘ליאזנא’. על יד קבר אחים, בו נקברו 1,700 יהודים הי”ד שנרצחו במלחמת העולם השניה ע”י הנאצים ימ”ש – נאמרו תפילות ושירי רגש של בעל התניא. נשיא בלרוס שלח את סגנו עם ברכה מיוחדת לרגל הכינוס.
משם המשיכו לעיירת ‘ליאדי’, וגם במקום בו נמצא קבר אחים נערכה תפילה גדולה ומרגשת.
היום יוצאים השלוחים בטיסה לעיר ‘אלמא-אטא’ שבקזחסטאן, לכבוד היארצייט של המקובל רבי לוי יצחק, אביו של הרבי מליובאוויטש זי”ע.
תגובות
אין תגובות