פריצת דרך ישראלית במאבק בסרטן העור: “פוטנציאל לחסום המחלה”

מחקר ישראלי מגלה באיזו צורה סרטן המלנומה שולח גרורות לאיברים אחרים והופך לקטלני • ד"ר כרמית לוי, מובילת המחקר, העריכה בגל"צ: "ברגע שיש את התקציב, הפיתוח יקח שנים ספורות. יש פה פוטנציאל תרופתי וגם פוטנציאל אבחוני"
תמי גיל
י"ט אב התשע"ו / 23.08.2016 10:28

פריצת הדרך הישראלית בחקר הסרטן: דוקטור כרמית לוי, מובילת המחקר שחשף דרכים למניעת התפשטותו בגוף של המלנומה, העריכה הבוקר (שלישי) בראיון לגלי צה”ל כי ייתכן פיתוח של תרופה חדשנית לטיפול בסרטן העור הקטלני, תוך שנים ספורות.

המחקר הישראלי, שהתפרסם בכתב העת היוקרתי ‘נייצ’ר’, מגלה באיזו צורה סרטן המלנומה שולח גרורות לאיברים אחרים – והופך קטלני.

ד”ר כרמית לוי מהמחלקה לגנטיקה של האדם וביוכימיה בבית־הספר לרפואה של אוניברסיטת תל־אביב, מי שעמדה בראש המחקר, הסבירה לעיתון ידיעות אחרונות, כי “המלנומה נוצרת בתחילתה בשכבה העליונה של העור, שנקראת אפידרמיס”.

לדבריה, בשלב ראשוני זה אין ביכולתו של הגידול לשלוח גרורות, כי באפידרמיס אין כלי דם — המהווים ‘כביש מהיר’ שמוביל תאי סרטן אל איברים אחרים בגוף. ”כדי לשלוח גרורות זקוק הגידול לקשר עם כלי הדם, ואלה מצויים בשפע בדרמיס, השכבה שמתחת לאפידרמיס.

“גילינו שעוד לפני שהסרטן עצמו חודר לדרמיס, הוא שולח בועיות זעירות המכילות חומר גנטי, והן שיוצרות את השינוי במבנה הדרמיס — כהכנה לקליטת התאים הסרטניים ולשינוע הגרורות. הבנו שאם נצליח לחסום את הבועיות, נעצור את המחלה כולה”.

החוקרים הצליחו גם למצוא חומרים כימיים שיכולים להתערב ולעצור את התהליך בשלביו הראשוניים: חומר שמעכב את שליחת הבועיות מהגידול שבאפידרמיס אל שכבת הדרמיס, וחומר אחר שמונע את היווצרות השינויים בדרמיס גם לאחר הגעת הבועיות.

על פי הדיווח ב’ידיעות אחרונות’, התובנות שהתגלו לצד שני החומרים שנוסו בהצלחה, יכולים לשמש בסיס לפיתוח תרופות עתידיות למניעת יצירת גרורות בחולי מלנומה.

בנוסף, השינויים שזוהו בדרמיס, וכן הבועיות עצמן, עשויים לשמש סמנים מובהקים לאבחון מוקדם של הסרטן הקטלני.

“יש לנו את החומר האנושי שיודע מה לעשות. ברגע שיש את התקציב, שנים ספורות”, סיפרה בגל”צ. “יש פה פוטנציאל תרופתי לחסום את המחלה ויש פה פוטנציאל אבחוני לאבחן את המחלה הרבה יותר טוב, בצורה הרבה יותר מדויקת, לדעת האם הנגע הוא נגע שעומד להיות פולשני, נגע גרורתי או נקודת חן נאיבית”.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות