באירוע הבחירות האחרון של דונלד טראמפ, בעיר פרדריקסברג וירג׳יניה, טראמפ לא תקף את הצלמים וצוותי החדשות במקום.
השורה הקבועה שהנחתה את הקהל ׳להסתכל אחורה ולראות את האנשים הכי שקרנים שאי פעם פגשתם, הכי לא-הגונים שקיימים׳ – נעדרה. טראמפ, בעצת צוות הקמפיין החדש שלו, הבין שהמתקפות הפיזיות על התקשורת לא מקדמות אותו לשום מקום.
ברשת הטוויטר הוא עוד שומר על חוד החנית הזו.
עם הכידון המילולי שלו ומעל ל-10 מיליון עוקבים, טראמפ ממשיך להתכסח עם עיתונאים. אבל יתכן שגם זה יפחת. גם המייל היומי, נושא הכותרת Media Bias of the Day – הפסיק להגיע.
הצטברו לא מעט אינדיקציות שהקמפיין של טראמפ נגד העיתונאים ונגד התקשורת היה בלתי אפקטיבי. מישהו, אולי האסטרטגית החדשה קלייאן קונווי אמרה לו – היא מומחית לסקרים – שהציבור לא מתעניין במערכות האהבה-שנאה שלו עם עיתונאים, ומתעניין יותר בפתרונות לחיי היום-יום שלהם.
וכך, למעט ציוצים, טראמפ לא עסק בעיתונות לאחרונה.
מנגד, הוא צירף לצוות הבכיר של הקמפיין שלו את סטיב בנון, יו״ר האתר ברייטבראט, ולפי פרסום הבוקר בניו יורק טיימס, שון האניטי, המגה-סלב עיתונאי ימני (ראיתי אותו בוועידה הרפובליקנית חולף במסדרון האיצטדיון עם שובל מעריצים שרץ אחריו בניסיון לתפוס סלפי), מייעץ לטראמפ באופן לא-פורמלי.
האניטי אמר לניו יורק טיימס, שכל מה שהוא אומר בשידורים באופן פומבי, הוא גם אומר לחבר הוותיק שלו – טראמפ – באופן פרטי.
“אני לא יכול שלא להביע את דעתי…. אני לא מסתיר את העובדה שאני רוצה שטראמפ יהיה הנשיא הבא של ארה״ב. אחרי הכל, מעולם לא טענתי שאני עיתונאי״.
בארה״ב מדווחים שהיתה זו קלייאן קונווי, שגם יעצה לטראמפ להתנצל.
ביום חמישי האחרון טראמפ אכן הקשיב – ושיגר התנצלות כללית. הוא לא הסביר למי הוא התכוון ולאיזה מן הדברים שאמר (היו כל-כך הרבה). התנצלות-סל, כזו שאפשר לדחוף לתוכה הכל, לא מתוך צער עמוק להתנהגותו, אלא מתוך הבנה שב-8 בנובמבר אנשים צריכים ללכת לקלפי ולהרגיש בינם לבין עצמם שהם יכולים להתחבר לטראמפ, לחבב אותו, להבין שהוא איש קשה, אבל שיש לו גם צדדים רגישים.
קונווי, בעלת חברת סקרים ומומחית במיוחד בתחום המגדר, מבינה שטראמפ חלש כיום בקרב הנשים. ושם, החצנת רגשות (קצת) עשויה לעזור.
ומה יקרה הלאה?
טראמפ עשוי גם לקיים קצת פחות עצרות תמיכה המוניות ולהתרכז יותר במה שהאמריקאים מכנים Retail Politics או Retail Campaign. מדובר במפגשים ספונטניים לכאורה עם אזרחים מן השורה, הנמצאים בקניות או בתי קפה.
המועמד/ת הולך לו ברחוב, פוגש אנשים, לוחץ ידיים ומדבר איתם על ענייני השעה. מרים קצת תינוקות, מתחבק עם קשישים ומבצע מגע ישיר. כלי התקשורת מזדנבים אחרי המועמד ומתעדים כל פיפס.
הסכנה במפגשים מן הסוג הזה היא שתקלות לא צפויות או אנשים אותנטיים עשוי לתפוס את סדר היום הציבורי בערוצים המרכזיים.
עוד חשש: טראמפ הודה בעבר שיש לו חששות מחיידקים. הוא לא אוהב לגעת וללחוץ ידיים. אז יתכן שסוג הפעילות הזה לא יתאים.
האם מצבו של טראמפ ישתפר בסקרים? ובדעה הציבורית כלפיו? אני מנחשת שכן.
הוא מחזיק מעמד מזה כשבוע בלי תקלה גדולה. אין קטטה עם הורים של חייל מת, אין שליפות מופרכות בתחום יחסי החוץ של ארה״ב, אין עלבונות המוטחים בבכירי המפלגה שלו.
כמה זמן הוא יחזיק כך מעמד? שאלה טובה.
הגיוסים של קרן קלינטון
הבוקר הוא התראיין ברשת פוקס ניוז, קרא לסגור את ה’קלינטון פאונדישיין’, קרן גיוס ומתן תרומות המנוהלת על ידי ביל, הילרי וצ׳לסי קלינטון בשל פרסומים (תחקיר של הניו יורק טיימס) על גיוס הכספים המסיבי בקרן ממדינות זרות.
הקרן קיבלה 10 מליון דולר מערב הסעודית וכספים נוספים מקטאר, איחוד הנסיכויות, כווית עומאן ועוד.
הילרי קלינטון נמצאת תחת מתקפה שבתקופתה כמזכירת המדינה, מחלקת המדינה האמריקנית המשיכה להתנהל כרגיל מול גורמים שתרמו הון רב לקרן המשפחתית שלה. במהלך חודש ספטמבר אמור להתקיים האירוע השנתי של הקרן בניו יורק, הפקת ענק אליה מוזמנים שועי עולם.
במפלגה הדמוקרטית מפעילים לחץ על קלינטון לבטל את ההפקה, שתציג בצורה ברורה מול הציבור את עומק הקשרים שלה עם אנשי עסקים, תורמים, וראשי מדינות זרות.
בנוסף, ביל קלינטון כינס את עובדי הארגון בשבוע שעבר ובישר להם שהקרן תפסיק לגייס תרומות ממדינות זרות.
ומה בתשדירים?
לפני מספר ימים העלה טראמפ את הספוט הטלוויזיוני הראשון שלו.
תשדיר הבחירות שודר באוהיו, פלורידה, צפון קרולינה ופנסילבניה במשך 10 ימים ומתמקד בנושא ההגירה.
אך טראמפ פספס כמעט את כל חודש אוגוסט, כאשר הילרי קלינטון הוציאה עד עתה 61 מליון דולרים (!) על תשדירי בחירות, בזמן צפיית השיא באולימפיאדה, ברשת NBC.
תשדיר הבחירות האחרון של קלינטון מתמקד בכך שטראמפ לא חושף את דו״ח המס שלו.