חוק הלאום החדש יוצא לדרך: יו”ר הקואליציה יריב לוין, יו”ר סיעת ישראל בתינו, ויו”ר סיעת הבית היהודי, הציגו את את נוסח ‘חוק מדינת הלאום’ שנועד לחזק את אופיה היהודי של מדינת ישראל. החוק יובא בפני ועדה קואליציונית ואז יוגש להצבעה בוועדת השרים.
החוק החדש יעדיף להתמקד ברוחה היהודית של מדינת ישראל על פני משטרה הדמוקרטי.
כך, למשל, על פי הצעת החוק, “מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי, בו הוא מממש את שאיפתו להגדרה עצמית על פי מורשתו התרבותית וההיסטורית. הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי. ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי ומקום כינונה של מדינת ישראל”.
כמו כן מציעים יוזמי החוק כי “חוק יסוד זה מטרתו להגדיר את זהותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי כדי לעגן בחוק יסוד ערכים אלו ברוח העקרונות שבהכרזה על מדינת ישראל”, נכתב עוד בהצעה, שבה מודגש כי מדינת ישראל תהא יהודית ודמוקרטית”.
בדברי ההסבר להצעת החוק מפרטים היוזמים כי אף על פי שבמגילת העצמאות הוכרזה המדינה החדשה כמדינה יהודית וכביתו הלאומי של העם היהודי – ובשנת 2001 אף פורסמה “אמנת כנרת”, שעליה חתמו אנשי ציבור בולטים, ובה נקבע כי מדינת ישראל היא ביתו הלאומי של העם היהודי – הרי שהדברים מעולם לא עוגנו בחוקי היסוד. “הצעת החוק מדגישה את הקשר המסורתי וההיסטורי בין העם היהודי לארץ ישראל ואת הזכויות הלאומיות המוקנות לו כפי שבאות לידי ביטוי במגילת העצמאות”.
ימי שבתון, לוח עברי, והמקומות הקדושים
חוק הלאום מתייחס גם להיבט המשפטי “המשפט העברי ועקרונות מורשת ישראל ישמשו כמקור השראה למחוקק בקביעת דברי חיקוק ולבית המשפט בפירושם”. עוד מבקשים יוזמי החוק לקבוע ימי שבתון מעוגנים כשבת ומועדי ישראל, ואת לוח השנה העברי לציין כלוח רשמי. כן מודגשת בו שמירה על המקומות הקדושים.
בנימוקים לאלמנט המשפטי הוסבר, כי “המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט מנחם אלון הגדיר זאת. הקביעה שלפיה מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית מלבד היותה יהודית, מעוגנת בסעיף 3 בהצעת החוק ושזורה כחוט השני בסעיפיו השונים, בהם אלה העוסקים בשפה, בשימור המורשת, בהתיישבות הקהילתית, בימי השבתון ובשמירה על המקומות הקדושים”.
נתניהו הצהיר כי הוא יקדם את הצעת חוק יסוד, אך לא מעט סיעות עלולות להתנגד להצעה החדשה, כמו סיעות השמאל, וחברים בעלי דעות יוניות במפלגת יש עתיד. כדי לרכך את ההתנגדות תוגש ההצעה ביום ראשון בניסוח מרוכך וסעיפים מעוררי מחלוקת יושמטו. כך למשל, הסעיף המגדיר את השפה העברית כשפה הרשמית הוסר, וכן נוסף סעיף לטובת הרפורמים לפיו המדינה תפעל לאפשר לכל תושב ישראל, ללא הבדל דת או לאום, לפעול לשימור תרבותו, מורשתו, שפתו וזהותו.
ההיבט החרדי
החוק במתכונתו החדשה אם כן, קורץ לרפורמים ומציע לאפשר להם את שימור תרבותם, מה שעשוי למצא חן בעיני החברים מ’יש עתיד’, אך פחות בקרב הנציגים החרדיים.
מאידך מציע החוק החדש את חגי ישראל ושבתות כימי שבתון. כלומר, לראשונה שמירת השבת תעוגן בחוק יסוד, דבר שעלול להשפיע לטובה על פסיקת בית המשפט בכל הנוגע לשמירת השבת במרחב הציבורי.
החוק גם מבקש להכיר במשפט העברי כמקור השראה לחקיקת חוקים.
האם הסעיף הזה יביא לשיפור הגישה של הכנסת ובית המשפט כלפי שומרי המסורת, הדתיים והחרדים? ספק גדול.