משנתון החברה החרדית, שפרסמו השבוע מכון ירושלים לחקר ישראל והמכון הישראלי לדמוקרטיה, שחלק מנתוניו מתפרסמים על ידי העיתונאי יאיר אטינגר ב’הארץ’, עולה כי מספר האברכים ותלמידי הישיבות עלה בשנת 2015 ב-8%, זאת לאחר ירידה בשיעור זהה בשנים 2012–2014.
לפי הנתונים, מספרם של לומדי עולם התורה עלה לכ-108 אלף איש – מספר כמעט זהה למספרם בשנת 2012, לפני הקמת ממשלת לפיד-בנט בקדנציה הקודמת.
לפי הדו”ח, מספר תלמידי הישיבות והכוללים החרדיים עמד בשנת 2015 על 108,390, מהם 67% הם אברכים הלומדים בכוללים. הנתון הזה משקף עלייה של 8% במספר התלמידים יחסית לשנה קודמת, בשיעור כפול מהגידול הטבעי – כ-4%, 8% עלייה במספר האברכים ו-של 770% במספר התלמידים מחו”ל.
שינוי זה מגיע אחרי ירידה עקבית במספר התלמידים: בתוך שלוש שנים, מ-2012 עד 2014, בהן שלטה ממשלה שקצצה בתקציבים לחרדים, ירד מספר הגברים החרדים הלומדים ב-8% (7% ירידה במספר הבחורים בישיבות, ו-9% במספר האברכים).
המשמעות: תוך שנה אחת נמחקה שחיקה בת שלוש שנים במספר האברכים.
לפי הארץ, ההסבר העיקרי לגידול נעוץ בהגדלה משמעותית של תקצוב ישיבות על ידי הממשלה הנוכחית, ולאור הצלחת המפלגות החרדיות לבטל את החוקים שעברו ביוזמת ‘יש עתיד’ בממשלה הקודמת, ולהחזיר את קצבאות האברכים ותלמידי הישיבות לשיעורן הקודם.
בשנים 2014-2012 קיצצה המדינה בכ-50% את תמיכתה בתלמידי הישיבות והאברכים שלא שירתו בצה”ל. משמעותי עוד יותר: 89% היה הצמצום במספרם של תלמידים מחו”ל שלמדו במוסדות חרדיים בישראל. זאת, בעקבות מחיקת תקצובם הממשלתי כמעט לחלוטין.
הסבר נוסף להפחתת מספר תלמידי הישיבות אפשר לייחס גם לפטור הגורף משירות ביטחון, במסגרת חוק הגיוס החדש של הממשלה הקודמת, שניתן לכ-20 אלף גברים בבת אחת (רובם היו רווקים הלומדים בישיבות, ומקצתם אברכי כוללים).
המגמה התהפכה עם הקמת הממשלה הנוכחית בשנת 2015, כאשר הוחזרו לשיעורן הקודם את הקצבאות לתלמידי ישיבות, לאברכים ולתלמידי חו”ל.
הממשלה הנוכחית הגדילה את תקציב הישיבות מ-564 מיליון שקל בשנת 2014, ל-984 מיליון בראשית 2016. לאחר מכן הוגדל התקציב עוד, וביוני האחרון הגיע לשיא של כל הזמנים – כ-1.1 מיליארד שקל, לא כולל הבטחת הכנסה לאברכים.
שנתון החברה החרדית, שיוצא השנה לראשונה לאור ואמור להתעדכן ולהתרחב בשנים הבאות, משרטט את הפרופיל העדכני של קבוצת המיעוט הגדולה של האזרחים היהודים בישראל בהסתמך על מאגר עצום של מספרים הלקוחים ממקורות מוסמכים וגלויים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הביטוח הלאומי, צה”ל וגורמים רשמיים נוספים. הספר, על 212 עמודיו, כולל פרקים על דמוגרפיה, חינוך, כלכלה, רווחה ואורחות חיים.
העלייה במספר האברכים מצטרפת לנתונים רבים אחרים בשנתון המעידים על התעצמות הקהילה החרדית – ובראשם הנתונים הדמוגרפיים: החרדים מונים יותר מ-900 אלף נפש, שהם 11% מכלל אוכלוסיית המדינה ו-18% מאוכלוסייתה הצעירה (גילאי 0-19);
אשה חרדית יולדת בממוצע 6.9 ילדים לעומת 2.1 בממוצע אצל חילונית, והנתונים על הגידול במערכות החינוך החרדיות.
ד”ר גלעד מלאך, ראש תוכנית חרדים בישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, מעיר, כי עם כל השינויים שעולים מהשנתון לא נשברת המסגרת הקהילתית החרדית. “אנשים יוצאים ללמוד לימודים אקדמיים או מתגייסים לצבא, ועדיין נשארים, מבחירה, בתוך הקהילה החרדית. הקהילה מצדה כבר לא מרחיקה אותם”, אמר.