למה אין מודעות לזכויות ילדים חולים

1.

את עצמי אני סבור שאין צורך להציג, ואם יש – זה יתבהר תוך כדי כתיבה.

מזה כשנתיים אני נמצא בבית עקב מחלה, לומד עם מורים פרטיים במסגרת משרד החינוך. מדובר בזכות שזכאים לה כל מי שמחסיר למעלה מ-50% לימודים בבית ספר בשבוע, בשל מחלה או טיפולים ואמור להיעדר למעלה מ-3 שבועות.

2.

לדאבוננו החוק הזה והשירות הזה הם כמין סוד כמוס במגזר החרדי ובעוד מקומות. פשוט אין מודעות לכך במגזר החרדי!

יצא לי לשוחח בנושא עם מורה חרדי מביתר עלית שמלמד.

לשם השוואה, מודיעין היא אפילו לא עשירית מירושלים, אולם מספר התלמידים שממשים את הזכות הזו בעיר כפול פי 3, זאת עקב אוכלוסיות חרדיות וערביות בירושלים, שחסרות מודעות בנושא.

לא מדובר כאן רק על ערים חרדיות, אלא על מוסדות חרדיים בכל מקום בארץ שלא מכירים את החוק, ככל הנראה.

מי שנופל כאן בין הכיסאות הם התלמידים החרדים החולים.

3.

סברתי לעצמי שאולי ייתכן שכן מכירים את השירות במוסדות מסוימים, אלא שחוששים שמורה אישה תבוא ללמד את הבן או שאין מורים שמלמדים מקצועות קודש וכו’ – מה שבפועל לא נכון, כי אתה בוחר לאיזה מקצועות אתה דורש עזרה, וישנם מורים רבים שמוסמכים ובקיאים לכך.

אתה, כמובן, יכול לבקש מורה גבר – לבן, ואישה לבת.

בשורה התחתונה: לא ייתכן שמכל סיבה שהיא תלמיד שצריך להחסיר לימודים ירגיש אבוד בכל החומר שהפסיד, ואבוד גם נפשית מחוסר מעש, לצד היציאה מן המסגרת החברתית-לימודית.

אני קורא להורים שילדם חולה או מכירים בן משפחה שאינו גולש באינטרנט ולא קורא את דבריי – ויש לו בן\בת חולה, שיידעו אותו על השירות הזה, כדי שיפנה להנהלת המוסד, על מנת שיגישו בקשה למשרד החינוך.

כשנודע לי המצב לא יכולתי שלא לחשוב על ילדים או נערים בני גילי, שאני חווה ומכיר את מצבם, ונמצאים במצוקה חברתית ולימודית מתמדת, רק בגלל חוסר ידע.

דרשו את הזכות, תתנו את הטוב ביותר למען ילדכם\ן.

גם אם אינכם בטוחים לגבי זכאות הבעיה הרפואית, יהיו מי שיתנו לכם תשובות במוקדי משרד החינוך.