תביעה ייצוגית של תושבים מביתר עילית: לראשונה במגזר החרדי הוגשה תביעת נזיקין ייצוגית נגד חברת תחבורה, בגין מה שהתובעים מכנים מחדלים בשירותי התחבורה לציבור.
“תושבי ביתר עילית נגד חברת נתיב אקספרס – תחבורה ציבורית בע”מ”, זו כותרת התביעה, המגוללת למעשה את השינוי האסטרטגי של הציבור החרדי: החרדים מפסיקים לשתוק על מחדלי תחבורה וזלזול בשירות הנוענק לציבור החרדי.
ראשיתו של הסיפור הנוכחי בל”ג בעומר האחרון. חברת ‘נתיב אקספרס’, שזכתה במכרז משרד התחבורה להפעלת הקו מביתר למירון, כשלה – כך לפי התביעה – בתפעולו ביום החשוב ביותר: אוטובוסים לא הגיעו, ומאות נוסעים, גברים, נשים וילדים – שרכשו כרטיסים מראש, המתינו שעות בשמש הקופחת.
אצל תושבי ביתר עלית, שרגילים לשירות תחבורה ברמה הגבוה ביותר – הזעם הציבורי גאה. תושבי העיר שקוטפת את המקום הראשון בארץ בשביעות הרצון משירותי התחבורה הציבורית – שנה אחר שנה ברציפות – לא היו מוכנים לשתוק על הקריסה ובעיקר על מה שנתפס בעיניהם כמפגן של זלזול בציבור.
בכתב התביעה שהוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים, באמצעות עו”ד נפתלי פלס, כותב ב”כ התובעים: “עניינה של התביעה דנא הוא במחדל חמור שארע ביום ל”ג בעומר תשע”ו, במסגרתו הייתה חברת ‘נתיב אקספרס – תחבורה ציבורית בע”מ’ אמורה לספק שירותי הסעה לתובעים, כך שיתאפשר לתובעים לצאת את ביתם שבביתר-עילית בשעה הנקובה בכרטיס האוטובוס שלהם, ולהגיע למחוז חפצם – קבר הרשב”י שבמירון – במועד, על מנת שיוכלו להספיק ולהשתתף בטקסי ההילולה בכלל, ובטקסי ה’חלאקה’ בפרט”.
משיב נוסף בכתב התביעה הוא משרד התחבורה, שנדרש על ידי התובעים להשיב על חלקו בפיקוח הכושל על מחדלי חברת התחבורה.
“חגיגת החאלקה הוחמצה”
אלא שלטענתם, כך לפי התביעה,”הנתבעת התרשלה כלפיהם בכל הקשור לאספקה ראויה וסבירה של האוטובוסים למירון, מעשי ומחדלי הנתבעת הסבו לתובעים הייצוגיים, ולכל אחד מחברי הקבוצה המיוצגת, נזק חמור, ממוני ולא-ממוני, שמקורו בראש ובראשונה בהחמצה כואבת של חגיגות הילולת הרשב”י במירון, ולחלקם את ההזדמנות לערוך את טקס ה’חלאקה’ לבניהם בני ה-3.
“כמו כן, נזקם של התובעים הייצוגיים נובע גם מההמתנה הארוכה והבלתי-נסבלת שנכפתה להם, עת המתינו שעות בשמש החמה לבואם של האוטובוסים מטעם הנתבעת, אך לשווא”.
התובעים טוענים, כי היות והתובענה דנא מעוררת שאלות הנוגעות לציבור נוסעים גדול, “הרי בנסיבות העניין ברי כי בירור התובענה על דרך של תובענה ייצוגית היא הדרך ההוגנת והיעילה ביותר לצורך ההכרעה במחלוקת, ועל כן מתבקש בית המשפט הנכבד לאשר את כתב התביעה דנא כתביעה ייצוגית” – ולפסוק פיצויים בסך כולל של כ-23 מיליון שקלים.
מתיאור המקרה בכתב התביעה עולה, כי התובעים רכשו כרטיסים מבעוד מועד לשעות קבועות מראש, וסברו כי בכך הבטיחו את מקומם על האוטובוס ואת השתתפותם בהילולה.
בהתאם לשעה הנקובה על כרטיס הנסיעה שלהם, הם התייצבו בצוותא עם אלפי רוכשי הכרטיסים האחרים, צעירים וקשישים, נשים וילדים, והמתינו בציפייה להגעת האוטובוסים – אולם כבר האוטובוס הראשון איחר להגיע לביתר-עילית ויצא לדרכו למירון כשעתיים לאחר המועד המתוכנן.
מריבות ודחיפות על מקום
כתב התביעה ממשיך ומגולל את שאירע, לפי התובעים: “הגעתם החלקית והמאוחרת של האוטובוסים הביאה ללחץ בקרב התושבים, אשר כולם ביקשו להיכלל בין ברי-המזל שיזכו בכיסא פנוי, כמו גם חרדה מפני האפשרות לפספס את האירוע. בשל הלחץ שתואר לעיל, כאשר החלו האוטובוסים להגיע ולהתמלא, לוותה העלייה אליהם בדחיפות, מריבות ומחלוקות, ותוך שהתובעים ורבים אחרים נותרים ללא מקום, ונאלצים להמשיך ולהמתין.
“שעות ארוכות המתינו התובעים חסרי-המזל לאוטובוסים שייקחו אותם למחוז חפצם, סובלים בחום הלוהט של צהרי יום קיץ, ללא מזון או שתיה, ובעיקר ללא שמץ של מושג באשר למועד המיוחל בו תסתיים ההמתנה הלא-נעימה. בסופו של דבר, הגיעו חלק מהתובעים למירון בשעות הלילה לאחר סיום ההילולה ולאחר שהסתיימו ההדלקות במקום”.
מעבר לכך, אחת התובעות גם מציינת, כי נאלצה לרכוש כרטיס נסיעה עבור ילד מתחת לגיל 5 שנסע עמה, וזאת בניגוד גמור להוראותיו והנחיותיו של משרד התחבורה, אשר פוטר מתשלום ילדים מתחת לגיל 5, כפי שאכן מופיע באתר משרד התחבורה.
גם משרד התחבורה אשם
עו”ד פלס מוסיף עוד, כי גם “למשרד התחבורה יש ‘יד ורגל’ בנזק שנגרם לתובעים, שעיקרו בכשל בפיקוח אחר התנהלותה של הנתבעת, שפעלה מלכתחילה כחלק ממערך ההיסעים המיוחד, שנוהל ונשלט על ידי משרד התחבורה. עם זאת, מכיוון שחוק תובענות ייצוגיות אוסר על הגשת תובענה ייצוגית נגד רשות בדרישה לפיצויים בגין נזק שנגרם על ידי צד שלישי ועקב עילה שמקורה בהפעלה או אי-הפעלה של סמכות הפיקוח של אותה רשות, נאלצו התובעים לתבוע את חברת ‘נתיב אקספרס’ בלבד”.
לדבריו, העילות המשפטיות בגינן נתבעת ‘נתיב אקספרס’, הינן קודם כל הפרת החוזה שבין התובעים לנתבעת, חוזה שנחתם בעת רכישת כרטיס הנסיעה.
“תכלית ההתקשרות בין הצדדים היא הגעה בזמן לאירוע המתקיים פעם אחת בשנה. ההגעה במועד לאותו האירוע היא תנאי יסודי בהסכם. איחור לאותו אירוע עקב מחדל של מי שהתחייב לספק את השירות בתמורה לתשלום, מהווה הפרה יסודית שלו”, נאמר בתביעה.
סעיף נוסף הינו בגינו נתבעת החברה תביעת הנזיקין, זאת “עקב ההמתנה הארוכה והבלתי נסבלת, שנכפתה עליהם כתוצאה ממעשי ומחדלי הנתבעת”.
כמוו כן נתבעת החברה גם בסעיף הרשלנות, המתבסס על המחדל הרשלני של הנתבעת כלפיהם, העולה כדי עוולה המזכה בפיצוי הניזוק. לפי סעיפים 36-35 לפקודת הנזיקין: “אם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות”.
מחדל של רשלנות
הבסיס להאשמות כלפי החברה נובע מהטענה, כי “הנתבעת הייתה אמורה להיערך בצורה מיטבית לאלפי רוכשי הכרטיסים מביתר-עילית, ולדאוג מבעוד מועד שלכל רוכש כרטיס יהיה מקום ישיבה על האוטובוס, אשר ייצא בשעה הנקובה בכרטיס.
“לא זו אף זו, מרגע שהגיעו לידיעת הנתבעת ידיעות בדבר המחדל המתרחש בביתר-עילית, היה עליה לפעול בצורה הולמת לצמצום הנזקים שנגרמו כתוצאה, ולשלוח ‘תגבורת’ של אוטובוסים לעיר.
“דא עקא, בענייננו הנתבעת לא פעלה באופן סביר, ומכאן ההשלכות העגומות בדמות מאות ואלפי רוכשי כרטיסים שניזוקו עקב מחדל הנתבעת לעמוד בהתחייבויותיה ולספק פתרון לבעיות שהתעוררו במהלך מבצע ההיסעים”.
רובינשטיין: מברך ומגבה התביעה
ראש עיריית ביתר עילית מאיר רובינשטיין אומר בתגובה על הגשת התביעה, כי הוא מודה לתושבים שנטלו את היוזמה.
“אני מברך על התביעה בכל פה. כך ראוי לכל מי שמזלזל בציבור החרדי. תושבי ביתר התרגלו לסטנדרט שירות גבוה בתחבורה ציבורית ואינם מוכנים לשתוק על מחדלים ורשלנות.
“אני קורא לכל הציבור החרדי בכל הערים, לעמוד על זכויותיו. ולחברות התחבורה אני אומר – כל מי שאינו מסוגל לתת שירותי תחבורה כראוי, שלא ינסה לתת שירות. החרדים אינם שפני ניסיון של התחבורה”.