כחצי מיליארד שקל יקוצצו מתקציב שעות הלימוד השנתי של כלל תלמידי מערכת החינוך, ויועברו למימון חוגים לתלמידים חרדים ולתלמידים ביישובים במעמד כלכלי נמוך, כמו גם לחוגים ללימודי עברית לתלמידים ערבים. כך עולה מטיוטת חוק ההסדרים.
לפי דיווח בהארץ, תקציב שעות הלימוד בבתי הספר כיום מסתכם בכ-38.3 מיליארד שקל בשנה, ותקציב החינוך הבלתי פורמלי בכ–500 מיליון שקל. לאחר יישום חוק ההסדרים החדש, תקציב החינוך הבלתי-פורמלי יוכפל למיליארד שקל – על חשבון תקציב שעות הלימוד.
החוגים לתלמידים החרדים אמורים, לפי התכנית של משרד האוצר, להעניק להם כלים להשתלבות בתעסוקה – מעין תחליף לאכיפת לימודי הליב”ה בבתי הספר החרדיים, המתוקצבים על ידי המדינה.
משרד האוצר מסביר בטיוטת חוק ההסדרים: “מסלול הלימודים האופייני שעובר גבר חרדי אינו מקנה לו מרכיבים מסוימים שיש בהם כדי להועיל להשתלבות מוצלחת בשוק העבודה המודרני – לדוגמה, שימוש במחשב. מטרת החוקים היא לגשר על פערים קיימים ולהעניק הזדמנות לתלמידים להשתלב בעתיד בתעסוקה איכותית״.
כיום מערכת החינוך החרדית, שמלמדת באופן חלקי את לימודי הליבה, מתוקצבת בכ-2.4 מיליארד שקל לבתי הספר היסודיים בלבד.
טיוטת החוק אינה קובעת מנגנון פיקוח ואכיפה לשימוש בתקציב החוגים במגזר החרדי ולתכנים שיועברו בהם.
בנוסף, בכוונת המשרד לממן חוגים בשעות הצהריים ביישובים במעמד כלכלי נמוך ובינוני־נמוך. החוגים למגזרים אלה ימומנו על ידי כלל התלמידים בישראל.
לפי נתוני הלמ״ס, ההורים בחמישון התחתון של משקי הבית מוציאים 58 שקל בחודש על חוגים וחינוך לא פורמלי, ואילו בעשירון העליון מוציאים פי חמישה ויותר — 307 שקל בחודש. במשרד האוצר טוענים שזהו אחד הגורמים שמונעים שיפור בהישגים ומעודדים את הפערים הכלכליים־חברתיים.
כיום תלמידי בתי הספר היסודיים מקבלים 47 שעות לימוד שבועיות, ותלמידי התיכון זוכים ל-62 שעות לימוד. מספר שעות הלימוד בבתי הספר בישראל הוא מהגבוהים במדינות המערב, ולאחר יישום ההחלטה הוא יצומצם בשעה אחת, לצורך מימון החוגים.