‘בתוך חדר, שהיה חשוך… • האישום נגד הרב ברלנד חושף כיצד הוא פעל

בתום שלוש שנות מצוד: פרקליטות מחוז ירושלים, באמצעות עו”ד שמואל ברזילי, הגישה היום (שישי) לבית משפט השלום בעיר כתב אישום נגד הרב אליעזר ברלנד בגין מעשים חמורים שלא בהסכמה, מעשים חמורים בקטין תוך ניצול יחסי תלות, מרות וחינוך וכן בגין תקיפה ופציעה בנסיבות מחמירות.

בית המשפט הכריע כי הרב ישאר במעצר עד להחלטה חדשה. דיון נוסף בהארכת מעצרו יתקיים ב-10 באוגוסט. בית המשפט הורה לבצע תסקיר מעצר.

הרב ברלנד הובל אל אולם בית המשפט על כיסא גלגלים, כשהוא מוקף באבטחה כבדה.

על פי כתב האישום, הרב ברלנד עמד בראש הקהילה החסידית “שובו בנים” ובראש ישיבת “שובו בנים” בירושלים ושימש כרב ומנהיג הקהילה, אשר רבים מחבריה התרכזו סמוך למקומות מושבו בירושלים ובביתר עילית.

במסגרת מעמדו, הוא קיבל בביתו ובמקומות אחרים את בני ובנות הקהילה ופונים אחרים, לפגישות אישיות שנועדו למתן הדרכה רוחנית, יעוץ בעניינים שונים או ברכה.

מכתב האישום עולה כי לעיתים ניצל הנאשם את קיומן של פגישות אלה, ואת מעמדו בעיני קהילתו והפונים אליו, לביצוע מעשים חמורים – שלא בהסכמה או תוך ניצול יחסי תלות, מרות או חינוך – בנשים וקטינות.

בהמשך, נוכח חשיפה חלקית של מעשיו בקרב הקהילה, הורה הנאשם לשניים מחסידיו לפגוע בחושף.

בכתב האישום מתואר כי באחת הפעמים, לאחר שביצע במתלוננת את זממו, הוא הורה לה לומר את תפילת “התיקון הכללי”, תוך שהוא עושה שוב מעשה חמור.

עו”ד רחל תורן, באת כוחו של הרב ברלנד מגיבה לכתב האישום שהוגש נגדו: “כתב האישום דומה לבקשת ההסגרה, ומכל הרעש התקשורתי שהיה סביב התיק נותרנו עם אישומים למעשים מגונים המצויים ברף התחתון שנעשו לכאורה לפני 9 ו-5 שנים.

“מתוך 6 מתלוננים רק שניים הגיעו לעימותים עם הרב, חרף בקשתו להתעמת עם כולם. יודגש כי הרב ביקש מרצונו לשוב ארצה ולעמוד לדין על מנת להסיר את העננה שמעל ראשו. אין לנו ספק, כי בתוך זמן קצר גם האשמות אלה תופרכנה לחלוטין.”

השבוע נחשפה הקלטה בה נשמע הרב ברלנד מתאר מעשים חמורים במיוחד שביצע לכאורה באחת המתלוננות.

על אף הדברים הנשמעים בקלטת, קיימת בעיה להגיש כתב אישום נגד הרב בביצוע עבירות חמורות אלה. שכן, במסגרת הבקשה להסגיר את הרב ברלנד לישראל לאחר ששהה בחו”ל, ציינה הפרקליטות כי הוא חשוד בעבירות של מעשים חמורים והטרדה בלבד – ללא התייחסות לחשד החדש המזעזע במיוחד.

על פי החוק, כתב האישום חייב להסתמך אך ורק על בקשת ההסגרה. משמעות הדבר היא שגם אם במהלך חקירתו של הרב יימצאו הדברים כאמת, לא ניתן יהיה להאשים את הרב ברלנד, גם במעשים החמורים והמזעזעים במיוחד.

ביום שלישי שעבר הושלם הליך הסגרה של הרב ברלנד מדרום אפריקה בהובלת משטרת ישראל, המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה ובסיוע גורמי משרד החוץ.

הנה כתב האישום – (תוך צינזור מילים וקטעים מתבקשים):

הנאשם מואשם בזה כדלקמן:

חלק כללי

1. במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, עמד הנאשם בראש הקהילה החסידית “שובו בנים” ובראש ישיבת “שובו בנים” בירושלים. הנאשם שימש כרב ומנהיג הקהילה, אשר רבים מחבריה התרכזו סמוך למקומות מושבו ברחוב החומה השלישית בירושלים וברחוב קדושת לוי בביתר עילית.
2. במסגרת מעמדו, כאמור לעיל, קיבל הנאשם בביתו ובמקומות אחרים, את בני ובנות הקהילה, ופונים אחרים, לפגישות אישיות שנועדו למתן הדרכה רוחנית, יעוץ בעניינים שונים או ברכה.
3. כפי שיפורט להלן, לעיתים ניצל הנאשם את קיומן של פגישות אלה, ואת מעמדו בעיני קהילתו והפונים אליו, לביצוע מעשים חמורים – שלא בהסכמה או תוך ניצול יחסי תלות, מרות או חינוך – בנשים וקטינות.
4. נוכח חשיפה חלקית של מעשיו בקרב הקהילה הורה הנאשם לשניים מחסידיו לפגוע בחושף.
5. חלק כללי זה מהווה חלק בלתי נפרד מכתב האישום.

אישום ראשון:

א. העובדות:
1. מתלוננת 1 (ילידת 4.9.1991) ומשפחתה השתייכו במועדים הרלוונטיים לאישום זה לקהילת “שובו בנים”.
2. במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, כאשר הייתה מתלוננת 1 בת 16.5 לערך, הלכה מתלוננת 1 בעצת אביה להיפגש עם הנאשם נוכח “משבר רוחני” שעברה.
3. סמוך לשעה 1:00 אחר חצות, הגיעו מתלוננת 1 ואביה אל בית הנאשם ברחוב החומה השלישית בירושלים. מתלוננת 1 נכנסה לבדה אל חדרו של הנאשם ואביה המתין מחוץ לחדר.
4. בתוך החדר, אשר היה חשוך, עטף הנאשם את מתלוננת 1 בטליתו ואמר לה כי כל עוונותיה עוברים אליו ואין לה סיבה לדאגה.
5. הנאשם ביצע מעשה חמור וחיבק אותה. במהלך החיבוק ביצע במתלוננת מעשה חמור והיא חשה כי גופו רועד. הנאשם ביצע את המתואר בסעיף זה, כשהוא מנצל את מעמדו בעיני מתלוננת 1 כמנהיג קהילתה והסמכות הרוחנית בה, ואת בואה אליו בזיקה למעמדו זה.
6. למחרת, הורה הנאשם כי מתלוננת 1 תובא אליו, וסמוך לשעה 1:00 אחר חצות הגיעה מתלוננת 1 עם שלומי ברלנד, אחיינו של הנאשם, אל בית הנאשם ברחוב החומה השלישית.
7. מתלוננת 1 נכנסה לבדה אל חדרו של הנאשם. בתוך החדר, אשר היה חשוך, עטף שוב הנאשם את מתלוננת 1 בטליתו כשהוא אומר לה שהיא צדיקה וחטאיה עוברים אליו.
8. הנאשם ביצע מעשה חמור. ביצע את המתואר בסעיף זה, כשהוא מנצל את מעמדו בעיני מתלוננת 1 כמנהיג קהילתה והסמכות הרוחנית בה, ואת בואה אליו בזיקה למעמדו זה.
9. במעשיו המתוארים לעיל, ביצע הנאשם במתלוננת 1, קטינה שמלאו לה ארבע עשרה שנים, מעשים לשם גירוי, סיפוק, תוך ניצול יחסי תלות, מרות וחינוך.
ב. הוראת החיקוק לפיה מואשם הנאשם:
מעשה חמור בקטין תוך ניצול יחסי תלות, מרות וחינוך (שתי עבירות)- עבירה לפי סעיף 348(ד)(1) לחוק העונשין התשל”ז-1977 (להלן: “חוק העונשין”).

אישום שני:

ב. העובדות:
1. מתלוננת 2 (ילידת 1991) …..
2. ביום 28.10.11 הגיעו מתלוננת 2 ואמה אל בית הנאשם … בביתר עילית, על מנת לבקש את עזרתו וברכתו. אל המקום הסיען ברכבו ….
3. לאחר שנכנסו השלושה לביתו של הנאשם, נכנסה אמה של מתלוננת 2 לבדה אל החדר בו קיבל הנאשם את הפונים אליו (להלן באישום זה: “החדר”) ומתלוננת 2 המתינה בסלון הבית.
4. לאחר דקות ספורות יצאה אמה של מתלוננת 2 מן החדר ומסרה למתלוננת 2 כי מיד עם כניסתה אמר לה הנאשם כי הוא רוצה לפגוש את מתלוננת 2. הנאשם יצא וקרא למתלוננת 2 להיכנס אל החדר.
5. הנאשם נעמד בפתח החדר וקרא למתלוננת 2 לבוא אליו כשידיו מושטות לקראתה. הנאשם אמר למתלוננת 2 כי הוא אביה וביצע מעשה חמור, ואמר כי התפלל לבואה והתגעגע אליה.
6. בהמשך לכך, ביצע מעשים חמורים.
7. תחילה קפאה מתלוננת 2 נוכח מעשי הנאשם, ומשהתעשתה דחפה אותו וניסתה להתרחק ממנו אך הוא המשיך. הנאשם הורה למתלוננת 2 לומר את תפילת “התיקון הכללי”, ותוך שהוא עושה מעשה חמור. כך עשה גם כשקראה מתלוננת 2 לאחר מכן, בהוראתו, את תפילת ההלל לראש חודש.
8. במהלך שהותה בחדר, אשר ארכה בין 20 ל-30 דקות, אמר בין היתר הנאשם למתלוננת 2 כי ייתן לה כסף לקניית רכב על מנת שתוכל לבוא אליו כל יום, וכי לקח את כל עבירותיה ועתה היא “נקיה”.
9. כאשר ביקש להראות לה דבר מה הכתוב בספר, פנתה מתלוננת 2 לצאת מן החדר. הנאשם ניסה שוב להתקרב ולבצע מעשה חמור, וכשאמרה שלא תוכל להישאר הניח לה.
10. במעשיו המתוארים לעיל, ביצע הנאשם במתלוננת 2 מעשים לשם גירוי, סיפוק, ללא הסכמתה.
ב. הוראת החיקוק לפיה מואשם הנאשם:
מעשה חמור שלא בהסכמה – עבירה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין.

אישום שלישי:

א. העובדות:
1. מתלוננת 3 (ילידת 1966) השתייכה לקהילת “שובו בנים” במשך כ-15 שנה, בכללן המועד הרלוונטי לאישום זה.
2. במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, במהלך שנת 2011, נסעה מתלוננת 3 עם שלוש מחברותיה לטבריה, על מנת לפגוש את הנאשם ולהתייעץ עמו בענייני שידוכין.
3. לאחר תיאום הפגישה והמתנה מחוץ לדירה בה שהה הנאשם בטבריה (להלן באישום זה: “הדירה”), יצא הנאשם ושאל מי היא מתלוננת 3. מתלוננת 3 הזדהתה וביקשה לשוחח עם הנאשם ביחידות.
4. הנאשם ומתלוננת 3 נכנסו אל אחד החדרים בדירה. לאחר שסגרה מתלוננת 3 את דלת החדר, הפנתה מתלוננת 3 אל הנאשם את שאלתה בעניין השידוכין.
5. הנאשם השיב למתלוננת 3 כי הוא יהיה אביה ובעלה, וביצע מעשה חמור, ללא הסכמתה. בתגובה למעשיו, כיסתה מתלוננת 3 את פניה בידיה.
6. במעשיו המתוארים לעיל, ביצע הנאשם במתלוננת 3 מעשים לשם גירוי, סיפוק, ללא הסכמתה.
ב. הוראת החיקוק לפיה מואשם הנאשם:
מעשה חמור שלא בהסכמה – עבירה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין.

אישום רביעי:

א. העובדות:
1. עובר למתואר באישום זה, השתייכו מתלוננת 4 (ילידת 1994) ובעלה, מתלונן 5, לקהילת “שובו בנים”.
2. במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, בשנת 2012 במהלך חודש תמוז תשע”ב, הגיעו מתלוננת 4 ומתלונן 5 אל בית הנאשם … בביתר עילית.
3. הנאשם הורה כי מתלוננת 4 תיכנס לבדה אל חדרו ומתלונן 5 נותר להמתין בסלון הבית.
4. לאחר שנכנסה מתלוננת 4 אל החדר סגר הנאשם את הדלת ומיד ביצע מעשה חמור. בהמשך לכך, נעמד הנאשם מאחורי המתלוננת וביצע מעשה חמור נוסף.
5. במהלך המתואר בסעיף 4 לעיל, ביצע עוד שני מעשים חמורים ואמר למתלוננת 4 כי עתה הוא מעלה אותה אל “עולם האצילות”.
6. במעשיו המתוארים לעיל, ביצע הנאשם במתלוננת 4 מעשים לשם גירוי, סיפוק, ללא הסכמתה.
ב. הוראת החיקוק לפיה מואשם הנאשם:
מעשה חמור שלא בהסכמה – עבירה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין.

אישום חמישי:

א. העובדות:
1. בהמשך למתואר באישום הרביעי, עזב מתלונן 5 את קהילת “שובו בנים” והעלה בפני אחרים טענות על אודות התנהלותו של הנאשם בתחום המעשים החמורים.
2. במועדים הרלוונטיים לאישום זה, השתייכו אהרון יעקב ריכטר (להלן: “ריכטר”) ודוד אברהם שם טוב (להלן: “שם טוב”) לקהילת “שובו בנים” בראשה עמד הנאשם.
3. באופן שאינו ידוע במדויק למאשימה, הגיעו טענותיו של מתלונן 5 על אודות התנהלותו של הנאשם בתחום המעשים החמורים לאזניהם של הנאשם, ריכטר ושם טוב.
4. עובר לאירועים המתוארים להלן באישום זה, אמר הנאשם לריכטר ושם טוב כי יש להרביץ למתלונן 5 ולשבור את עצמותיו.
5. במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה בראשית חודש פברואר 2013, בשעה 4:00 לפנות בוקר לערך, סמוך למאפיית ‘נחמה’ בשכונת מאה שערים בירושלים, תפסו ריכטר ושם טוב את מתלונן 5, השכיבו אותו על הכביש והכוהו בסטירות.
6. ביום 15.2.13, סמוך לשעה 2:00 לפנות בוקר, שהה מתלונן 5 בבית הכנסת….
7. שם טוב הגיע אל בית הכנסת וביקש ממתלונן 5 לצאת החוצה על מנת לסייע לו למצוא מקום לינה.
8. כאשר יצא מתלונן 5 אל המסדרון הכו אותו ריכטר ושם טוב בבעיטות ובאגרופים עד אשר הגיעו למקום אנשים אשר הרחיקו אותם ממתלונן 5.
9. כתוצאה ממעשיהם של הנאשם, ריכטר ושם טוב, זב דם מראשו של מתלונן 5, אשר התפנה לקבלת טיפול רפואי במסגרתו טופל ב-4 תפרים בראשו.
10. במעשיו המתוארים לעיל, תקף הנאשם בצוותא אדם שלא כדין כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, וכן פצע הנאשם בצוותא את חברו שלא כדין כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם.

ב. הוראות החיקוק לפיהן מואשם הנאשם:

1. תקיפה בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 379 בנסיבות סעיף 382(א) ובצירוף סעיף 29 לחוק.
2. פציעה בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 334 לחוק בנסיבות סעיף 335 (א)(2) ובצירוף סעיף 29 לחוק.