‘חשבתי שאני מאבד שפיות בבידוד’ • ‘היעד מספר 1’ של השב”כ מדבר

מאיר אטינגר, בן 24, חוזר בימים אלה לשגרה, לאחר שמעצרו המנהלי הסתיים ולא הוארך פעם נוספת. הוא מתגורר עם רעייתו ובנו במושב בהרי ירושלים, ולמחייתו עובד בבניין ובעריכת ספרים.

למרות שהוא חי מחוץ לכותלי בית הסוהר, אטינגר עדיין נתון תחת הגבלות חמורות – שנה של הרחקה משטחי יהודה ושומרון ומירושלים, ורשימה ארוכה של 92 אנשים שאסורים עליו ביצירת קשר.

אטינגר הוא נכדו של הרב מאיר דוד כהנא הי”ד, שעל שמו הוא קרוי, ואחיינו של הרב בנימין כהנא הי”ד, שבנו התינוק נצח-בנימין קרוי על שמו. הוא הוגדר כיעד מספר אחת של השב”כ ותויג על ידי הארגון כמנהיגם המסוכן של נערי הגבעות, שמעודד אותם למעשי תג מחיר ברמות שונות.

עם שחרורו, קיבל אטינגר פניות מכלי תקשורת רבים בארץ וגם בעולם שביקשו לקיים איתו ראיונות. אטינגר, באמצעות עורכי דינו, סירב לכל העיתונאים, פרט ל’בשבע’.

בריאיון בלעדי ל’בשבע’ לאחר שחרורו, אטינגר מתגלה כבחור זהיר ושקט, חשדן במידה רבה. הוא מתחבט רבות על הניסוחים הנכונים שיעבירו במדויק את מסריו. רחוק מלהעניק לעצמו תארים של מנהיג או הוגה דעות, שולל השפעה שלו על נערי הגבעות.

אטינגר מפתיע ביחסו לסבו, הרב כהנא, מתייחס מזווית אחרת להצתה בדומא ולמעשי תג מחיר, חושף את החודשים הקשים שעבר במעצר ומשתף בגילוי לב בהתמודדות עם ההיעדרות מברית המילה של בנו בכורו.

חרדים 10 מביא חלקים מהראיון.

•

לדיון שהתקיים בבג”ץ ביום הברית בסוגיית שחרורו לאירוע, הגיע אטינגר בחולצה לבנה לציון היום החגיגי. אבל, הוא מגלה בריאיון, התוצאה הסופית לא הפתיעה אותו. “אמרו לי עוד בשלב החקירות, כמה חודשים לפני הברית, שכשתהיה ברית ותבקש לצאת – תשכח מזה”.

• לא העדפת להגיע לאיזושהי פשרה ולעשות ברית מצומצמת בכלא?

“השב”כ אמר לבית המשפט שמסוכן שאצא לברית. לי היה ברור שמדובר בשקר והמטרה היא רק התעללות. הרגשתי שהם רוצים להשפיל אותי, ולכן ידעתי שאני לא יכול להתפשר. זה גם היה סיוט לכל מי שהיה מגיע לברית בתוך הכלא – כל אחד היה צריך לעבור חיפוש בהפשטה. ממילא גם היה מדובר רק על עשרה אנשים. במקום זה, הברית במתכונת שבה נערכה – הייתה קידוש השם גדול”.

• ידעת על מה אתה עצור במעצר מינהלי? כינו אותך “יעד מספר אחת של השב”כ”, ובכך נימקו את המעצר שלך. אתה יודע להסביר מדוע קיבלת את התואר הזה?

“אולי זה הסתדר להם טוב עם זה שאני נכד של הרב כהנא. יעד מספר אחת זה דבר סובייקטיבי. כל החקירה שלי הייתה הצגה כדי להגיד שחקרו אותי במשך שבוע ולא הצליחו להשיג ראיות. אבל בפועל הם רק היו צריכים שיהיה רשום בתיק שנחקרתי על עבירות ‘חמורות’. החקירות שעברתי היו אלימות, וכללו צעקות וסטירות אבל לא עינויים. כי הם לא רצו להוציא ממני כלום, הצו היה בעצם מוכן כבר. מבחינתם, גם אם לא יצליחו לבנות תיק – היה ברור שיהיה מעצר מינהלי. אז לא אכפת להם שאתענה שבוע בחקירות”.

• היה לך רגע של שבירה?

“אתה כל הזמן נשבר ואוסף את עצמך. הקושי הוא קודם כול בדידות. שבוע שלם להיות לבד. לדוגמה, כששמעתי שעומדים לעצור אותי, הכנתי משהו כתוב כדי שיפרסמו אותו אחרי שאיעצר. הכותרת הייתה: ‘השב”כ אינו גוף ביטחוני’. ביום שזה פורסם, הם אמרו לי: אתה כותב את השם המפורש של השב”כ – אז גם אנחנו נשתמש בשם המפורש. ואז כל היום הם פשוט קיללו מולי תוך שימוש בשם ה’ המפורש, איסור מגדף כפשוטו. הם רצו בעצם להגיד לי בזה: תראה, הנה ה’ לא עושה כלום. אתה רק בידיים שלנו. הכול יקרה איך שנרצה ולפי מה שנרצה. אתה תצא מפה משוגע, והם השתמשו בעוד ביטויים גסים. זו האווירה שהם רוצים לשדר”.

• באילו תנאים הוחזקת במעצר?

“הייתי בחודשיים הראשונים בבית סוהר תורני, משם העבירו אותי לבידוד. בהתחלה היה בתא לידי מחבל מהג’יהאד האסלאמי שמרצה ארבעה מאסרי עולם על רצח יהודים. היו עליי כתבות בטלוויזיה והוא ידע מי אני. כל לילה הוא היה דופק לי על הקיר, עם איומים וקללות גסות.

“באגף יש תחלופה, יותר או פחות מחבלים. בחודשים האחרונים היו שם חולי נפש. היה אחד שדפק על הקירות והדלתות 23 שעות ביממה ברצף. שלושה חודשים פשוט לא יכולתי לישון בלילות, לא ללמוד, כלום. הדפיקות על דלתות הברזל כבדות ורועשות מאוד. היו לי תקופות שהייתי בטוח שאני מאבד את השפיות. אתה רואה גם אנשים לידך משתגעים. אחד למשל חטף התקף סכיזופרניה מרוב הרעש של הדפיקות”.

•אתה ממשיך את דרכו של סבך, הרב מאיר כהנא הי”ד?

אטינגר מפתיע: “לא”.

• אתה חולק עליו?

“אני לא מספיק מכיר את תורתו. צריך לומר שהוא חי לפני אוסלו, וכל כך הרבה דברים השתנו מאז. זה לא רלוונטי. מעבר לכך, אני פשוט קשור בעיקר לחסידות. כמובן שאני מעריך מאוד את דמותו, והוא היה אדם גדול מאוד”.

•

אטינגר  סומן כמנהיג כריזמטי של נערי הגבעות, גם בזכות הפוסטים הפופולריים שפרסם. אולם כשהוא נשאל על כך, אטינגר שולל בתוקף את התיוג המנהיגותי שהודבק לו.

“אני לא רב, אני לא כזה אדם גדול”, הוא מצטנע, “סך הכול בחור בן 24. מה כבר עשיתי בחיים שלי? ניסיתי לנסח בכתיבה כמה רעיונות שהם קצת שלי וקצת ממה ששמעתי מאחרים, גם רבנים שלי”.

• יש לך השפעה על בני נוער?

“אני מכחיש. אני כותב בלוג כי יש לי כישרון לכתוב. אני משתדל לא לכתוב רעיונות אישיים שלי, אלא להשתמש בכישרון שלי לשמש שופר כלשהו לגוון מסוים בנוער הגבעות”.

• להערכתך, נוער שמבצע פעולות תג מחיר לא עושה זאת בהשראתך?

“לא נראה לי. זו שאלה מכשילה, כי אני לא רוצה לגנות אף אחד שעושה שום דבר, ולכן אם אגיד שהם לא הושפעו ממני, זה יישמע כאילו אני מגנה, וזה לא נכון. האמת היא שהם לא הושפעו ממני, אבל אני לא רוצה להישמע כמגנה”.

• מה דעתך על ההצתה בדומא?

“לא נעצרתי על מה שהיה שם ואני לא רואה סיבה לענות לזה. ההימשכות לדון בנושא הזה היא ריקוד לפי חלילו של השב”כ. לשב”כ יש פה מלחמה ברעיונות ובדעות של היהדות”.

• מה דעתך על הצתת כנסיות הלחם והדגים והדורמיציון?

“אותה תשובה”.