שלמה קרעי לא ממש נראה כמו ש”סניק, אפילו לא כמו המצביע הפוטנציאלי של ‘יחד’. אבל כשישבתי איתו במזנון הח”כים, קשה היה לי להשתחרר מהתחושה, שהוא יכול לייצג את השקופים לא פחות טוב מאריה דרעי או אלי ישי.
מתברר, שהקרב על קולות מסעודה/מסעודות משדרות רק החל. ויש רבים הטוענים לכתר, אולי רבים מדי. ש”ס היא האופציה המוכרת, זו המתיימרת לפנות אל הקהל השקוף. שאלת מיליון הדולר היא האם תצליח לעשות בבחירות הבאות את מה שלא הצליחה לעשות בבחירות האחרונות – להביא תוספת לקהל הבית המסורתי שלה, בני התורה של ש”ס, אלו הסרים למרותו של חכם שלום כהן.
ואולי כדי להקשות עליה את המלאכה, או שבלי להתכוון, אל המשבצת הבעייתית הזו נכנסים עוד ועוד שחקנים. האחד מהם, המוכר ביותר, הוא אלי ישי, שכפי הנראה ירוץ בשנית תחת מסגרת כזו או אחרת, גם אם המחיר יהיה, אולי, זריקת קולות לפח.
המתחרה השני שנכנס אל המשבצת הוא הרב חיים אמסלם, שכבר הודיע – כפי שנחשף לראשונה בחרדים 10 – כי הוא מתכוון להסתער על הפריימריז בבית היהודי ולייצג משם את “אחינו הספרדים”.
לא תאמינו, אבל יש עוד מתמודד.
את תחילת דרכו עשה שלמה קרעי בישיבת כסא רחמים, אצל הגר”מ מאזוז. חמש שנים למד שם, אחר כך פנה למכון לב ולמד ראיית חשבון. הוא עבר דרך מרכז הרב, דרך הנחל החרדי, כל המסלול שהרב אמסלם טוען שהוא המסלול הכי טבעי למזרחיים, שלא הורגלו במרוקו ושאר הארצות ללמוד “כל היום”, אלא נהגו לצאת ולעבוד לפרנסתם.
זה מה שעשה קרעי, על הצד היותר טוב, ולא לפני שעשה תואר ד”ר באוניברסיטת בן גוריון. היום הוא חבר סגל באוניברסיטת בר אילן.
הוא נולד במושב זמרת שבדרום, אביו הוא רב המושב, הרב דוד קרעי, כבר 30 שנה מכהן בתפקיד. גם הבן, שלמה, ממשיך להתגורר במושב מזה שנים. “הרב חיים אמסלם חיתן את הורי”, הוא מספר בשמץ של גאווה.
את ההתפקדות שלו התחיל לאחר הבחירות האחרונות, וכשראה ש’יחד’ לא עברה את אחוז החסימה. “חשבתי שצריך לפתוח ערוץ נוסף, כזה שימשוך אליו מצביעים. מבחינתי, אם אלי ישי יחליט לרוץ אזי ברוך הבא, אם לא – אני מביא אופציה נוספת לתלמידי כסא רחמים, כמו גם לשאר המתפקדים שהגיעו אלי מכל קצוות הארץ, חלקם הגדול חילונים, ויש גם דתיים לאומיים”. הוא לא רוצה להשוות בינו לבין אמסלם, או בינו לבין ‘יחד’, גם לא רוצה להיתלות על תמיכה כזו או אחרת של הרבנים לבית מאזוז, הרב מאיר ואחיו, ראש הישיבה, הרב צמח.
אבל נבירה במסמכים מגלה כי קרעי מחזיק בידו מכתב תמיכה מרשים למדי של הרב צמח מאזוז, מכתב המוגדר כ”מכתב חיזוק וברכה”.
“אני מאשר בזה כי דעת מרן ראש הישיבה שליט”א שכדאי וחשוב ורצוי להתפקד לליכוד עבור ידידנו ומכובדנו ר’ שלמה קרעי הי”ו, שע”י זה יהיה אפשר לבחור ולהכניס אנשים יראי שמים לליכוד ולממשלה. כדי לחזק את תורתנו הקדושה בארצנו נחלת אבותינו וברך אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לשמוע דברי חכמים. ולכן גם אני התפקדתי כנ”ל. וכל המשתתף במצווה זו לחזק אותו התורה כנ”ל, יבורך מאיתו ה’ בכל מדי דמיטב, בנים צדיקים ותלמידי חכמים עושר ואושר וחיים טובים וארוכים אמן”.
מכתב חזק, כשעיקר חוזקו – העובדה לפיה הרב עצמו התפקד…לליכוד.
מה זה אומר למעשה? האם בדעת האח הגר”מ מאזוז לא לתמוך באלי ישי ובמפלגו ‘יחד’? לא צריך להפליג במשמעויות, אומרים לי גורמים ב’כסא רחמים’, הרומזים ברמז די עבה כי בדעת הרב לתמוך ב’יחד’ גם בבחירות הבאות, ויחד עם זה למה שלא לחזק את כוח כסא רחמים גם בקרב הליכוד?
איפה הבעיה?
הבעיה המוכרת היא שהליכודניקים חוששים מכוחות שמתפקדים למפלגתם, אך לא באמת מצביעים לליכוד ביום פקודה. זה מה שקרה להם עם מתפקדי יש”ע, שבראשם עמד יוסי דגן, היום יו”ר המועצה בשומרון. אז נכון שבבחירות האחרונות רבים מקרבם תמכו ברגע האחרון במפלגתם, רק משום הקריאה הנרגשת של הרגע האחרון, אבל איש אינו מבטיח שהריטואל הזה יחזור על עצמו גם בבחירות הבאות.
אגב, מכתבו של הרב מאיר מאזוז עצמו גם הוא חם ונרגש, הגם שפחות מפורש ממכתבו של הרב צמח. “הנני בזה להכיר ולהוקיר את ידידנו החה”ש ר’ שלמה קרעי הי”ר ממושב זמרת, שהוא איש חיל ירא אלקים ועוסק בצרכי צבור באמונה ונותן שיעורים בדף יומי ובטור ובית יוסף. וכדאי לעוזרו ולסעדו ולתומכו בכל מה שאפשר לטובת הכלל, וה’ יצליח דרכו אכי”ר”.
כאן אין קריאה מפורשת להתפקדות, אבל בהחלט תמיכה.
שלמה אינו משלה את עצמו שביום פקודה תלמידי ‘כסא רחמים’ המובהקים יתמכו בו ויבחרו בליכוד. אבל די לו באם יכנס במקום על משבצת כלשהי במפלגה (מחוז דרום, כנראה), משם כבר יעשה את העבודה למען הישיבה על הצד היותר טוב הוא בטוח.
• כמה מתפקדים ברשותך?
“קרוב ל-2000 מתפקדים”, הוא משיב.
לשם השוואה, אם תתקשרו למצודת זאב ותבררו כמה מתפקדים רשומים יש לניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, תקבלו תשובה של 800 (קרעי התקשר…).
אנשיו של ברקת מתהדרים בכמה אלפים, האמת אולי איפה שהוא באמצע, ועדיין לא במקום רחוק מזה של קרעי, שאין לו את האמצעים הכבדים שיש לברקת. “מראש קבעתי לי יעד של 3000, כי עם מספר כזה אתה יכול לעשות דילים. תמיד יעדיפו אותי עם 3000 מאשר ח”כ קיים שיש לו 500 מתפקדים בלבד. בבחירות האחרונות נכנסו לרשימה גם אנשים עם 300-400 מתפקדים”, הוא אומר.
וכן, הוא מודע לחסרון שלו לפיו הוא לא כל כך מוכר. צריך לשבת איתו שעה כדי לדעת שהיא צנוע מאד, ממש לא מבליט את העובדה לפיה הוא מרצה מבוקש בבר-אילן, ושהוא כבר בדרך להריץ הצעת חוק עוד לפני שנכנס לרשימת הליכוד.
מה אומרת הצעת החוק שלו, שנאווה בוקר מקדמת עבורו? אז ככה. זוכרים שלקחתם פעם משכנתא? זוכרים איך אמר לכם הבנקאי שהחלק של הפריים אותו תוכלו לקחת עומד על שליש משכנתא בלבד, משום הוראות בנק ישראל?
אל החלק הזה נכנס קרעי, עם הדוקטורט שלו בנושאים כלכליים וניהוליים, ואת זה בדיוק הוא מתכוון לשנות. “הריבית היום נמוכה, אין שום סיבה שאנשים ישלמו מאות שקלים יותר כל חודש, רק משום שבנק ישראל מפחד ממשבר סטייל המפולת בארה”ב. אפשר להגביל את גובה המשכנתא, לשרטט תרחיש של ריבית גבוהה ולבדוק מהו כושר ההחזר של הלקוח, אין צורך לחייב אותו לשלם מאות שקלים לחינם כל חודש”, הוא מסביר לי.
הטבה כזו, אם אכן תעבור בממשלה או בכנסת למרות התנגדות בנק ישראל, תהיה הבשורה הבאה, “שתשים בכיס את בשורת הסלולארי של כחלון”, נשמע קרעי נלהב. “למה לדפוק את הלקוחות? תניח שהריבית תגיע ל-5% גג, ולפי זה תחשב את יכולת ההחזר. יש 3 מיליארד שקלים מיותרים אותם שילמו מחזירי המשכנתא ב-5 שנים האחרונות”, הוא קובע, ואל תתווכחו עם מלומד שבקי במספרים וחקר אותם בקפידה.
כשאני מנסה לשאול אותו מהי דעתו על גיוס בני ישיבות, אני מופתעת. “אני חושב שאברך הוא דמות חשובה, הוא זכה למה שאני לא זכיתי”, הוא מכריז בבטחון רב, ומוסיף, כי היה רוצה שהממשלה תכיר ברשויות מחקר תורניות שיתוקצבו כמו באוניברסיטת בר-אילן, לדוגמה. “זה יהפוך את העיסוק בתורה למשהו בסדר גמור כלפי החברה החרדית”. וכן, הרב מאזוז בעד זה, וגם התבטא בעבר שהלוואי ונגיע לזה. באשר גם הוא סבור שיש מי שלא מסוגל לשבת וללמוד.
• אתה באמת חושב שצבא הוא מקום מתאים לבחור שלא מתאים לשבת וללמוד? – אני שואלת אותו, ומזכירה לו את המאבקים על הזקן.
“כשאני הייתי בצבא, היה פטור זקן אוטומטי”, הוא אומר, מקווה שזה יחזור מחדש.
• תלמיד כסא רחמים יצטרך לבחור בבחירות הבאות בין הרב חיים אמסלם לבינך, שלמה קרעי- איך יבחר?
“לדעתי לרב חיים אמסלם, שאני מכבד ומעריך מאד, לא תהיה השפעה על תלמידי כסא רחמים”, הוא קובע. אחרי הכול, לרב אמסלם אין בכיס מכתב תמיכה או המלצה מהרבנים לבית מאזוז.
• כמה תלמידים כאלו יש ברחבי הארץ?
“יש את הגרעין הקשה של משפחות התלמידים המובהקים, נניח 5000 משפחות, ויש עוד כ-40 אלף טוניסאים ומי שמעריצים את הרב מאזוז”, הוא מנסה להעריך, למרות שקשה מאד לכמת את המספרים. לפי ההערכה הזו, הביא אלי ישי מנדט אחד ל’יחד’, ברוך מרזל ‘תרם’ את שלושת המנדטים הנוספים, כמעט.
“תחשבי את המגיעים להילולא שנערכת כל שנה על ידי הישיבה, בערך 7000 איש שמשלמים 600 שקלים על כל כרטיס, וקחי בחשבון שלא כולם מגיעים”.
אוקי, אני אומרת לו. אם יחד לא תקום, מצבך טוב, אבל אם תקום, מה אז יקרה? התחרות מול אלי ישי ו’יחד’ כבר לא דומה לתחרות מול נציג ב’בית היהודי’…
“אני הולך על ערוץ נוסף לייצוג האינטרסים של הישיבה ותלמידי הישיבה. הרעיון הוא שמפלגת נישה קטנה תדאג בעיקר להתנחלויות, לנושאים כמו דינים ועוד, אני אדאג לשקופים”.
ומה תעשה ש”ס? טוב, הוא לא הטיפוס שנכנס להכפשת הזולת. רגע לפני שיכנס לכנסת, אם יכנס, יצטרך לגדל ציפורניים חדות, אחרת יהיה לו קשה מאד להתמודד בבית הנבחרים הישראלי…
• איך נציג אחד בליכוד יכול להשפיע? – אני שואלת אותו, ומזכירה לו עד כמה משה פייגלין, רק לדוגמה, לא הצליח להטביע כל חותם.
“פייגלין לא הצליח בגלל האג’נדה שלו, האג’נדה שלי שונה. היא חברתית. אני לא מנסה לשנות סדרי בראשית בליכוד. יש רבים בציבור התורני לאומי שמצטרפים אלי, שקצו בבית היהודי וחושבים שהוא לא מספיק ‘יהודי’. יש גרעינים תורניים שלמים שמאוכזבים, שכועסים על שהתודעה היהודית יצאה מצה”ל, וזוהי רק דוגמה קטנה”.
זה קהל הבית שלו, מאוכזבי הבית היהודי, ליכודניקים בנשמה מזה שנים, תושבים מהמושבים סביב זמרת, כל אזור שדות נגב, ויש עוד 20-25 אחוזים של מי שיצביעו ל’יחד’ אם תקום, למרות שהם מתפקדים שלו. כל אלה הם אנשים שארץ ישראל והמסורת חשובה להם מאד.
ואם, אני מסיימת בשאלה, אלי ישי היה מציע לך מקום, היית מצטרף ל’יחד’?
“בפוליטיקה הכול פתוח”, הוא עונה כשהוא שוקל כל מילה “אבל נראה לי שזה לא רלוונטי. כעת אני בליכוד, אלי לא פנה, ולהערכתי גם לא יפנה”.
•אז אולי תצא בקריאה לאלי ישי, ‘בוא לליכוד’? ‘חבור אלי’?
“לא, אני לא במקום הזה. אני כעת מציב את עצמי כאופציה ואלטרנטיבה, אני לא מחלק עצות לאחרים”…
קרב השקופים רק החל, יהיה מעניין. תעקבו.