ועדת השרים לחקיקה תדון היום (ראשון) בהצעת חוק שמבטלת את חובת לימודי הליבה במוסדות ‘הפטור’ החרדיים, והיא צפויה לעלות להצבעה בקריאה ראשונה בהמשך השבוע. לפי התכנית, הקואליציה צפויה להשלים, בהליך בזק, את חקיקת החוק עד לסוף השבוע הבא.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התחייב בהסכם הקואליציוני עם יהדות התורה להשיב את התמיכה למוסדות החינוך החרדיים, כפי שהיתה ערב כניסת מפלגת יש עתיד לקואליציה ב-2013.
ח”כ משה גפני אמר ל’הארץ’ כי המהלך יושלם עד צאת הכנסת לפגרת הקיץ בסוף השבוע הבא. “זה צריך להסתיים עד סוף המושב”, אמר גפני. “אין בזה שום דבר מסובך, זה סוכם בהסכם הקואליציוני. אנחנו דורשים לחזור למצב של שנת 2012. מבחינתנו זה החוק האחרון של תקופת לפיד שאנחנו מוחקים”.
גם בסביבתו של שר החינוך נפתלי בנט אישרו כי מי שעומד מאחורי ההליך המזורז להעברת החוק הן המפלגות החרדיות. אך משרד החינוך משתף פעולה עם הלחץ: תזכיר החוק פורסם לראשונה לפני עשרה ימים בלבד, בנוהל שנועד לאפשר למשרדי הממשלה להציג את הסתייגויותיהם מהנוסח. זאת, בשעה שעל פי הנוהל, מרבית התזכירים מופצים לפחות 21 ימים לפני שהם מובאים בפני ועדת השרים לחקיקה.
חוק לימודי הליבה חייב את המוסדות החרדים ללמד אנגלית, מדעים ומתמטיקה בהיקף של 10 שעות שבועיות, וזאת כתנאי לקבלת תקציבים.
את הסעיף המדובר בחוק חינוך חובה יחליפו כעת תקנות שיקבע השר בנט וייכנסו לתוקף מיד לאחר שהחוק יאושר. ככל הידוע, התקנות הנלוות לחוק סוכמו ברובן במגעים בין יהדות התורה לשר החינוך — והן כוללות חיוב חלקי בלימודי ליבה של תלמודי התורה המשתייכים למוסדות הפטור המתוקצבים חלקית על ידי המדינה.
במוסדות ‘הפטור’ לומדים כ-40 אלף תלמידים מתוך כ-400 אלף בחינוך החרדי. על פי התקנות המסתמנות, שר החינוך יוכל לקבוע את היקף הלימודים של מקצועות כמו עברית, תנ”ך, היסטוריה, מורשת, טבע וחינוך גופני. במקום סעיף האנגלית, על פי הסיכום יוכלו מוסדות הפטור ללמד שפה שנייה על פי בחירה, ובכלל זה יידיש.