מיכאל שליסל נעצר רק כי החוקרים לא הבינו מה הפירוש ”בר פלוגתא”

בית משפט השלום בירושלים שחרר הבוקר (שישי) למעצר בית בן יומיים את מיכאל שליסל, אחיו של הרוצח ישי שליסל, שנחשד בקשירת קשר לפגוע במשתתפי המצעד בירושלים.

עורך דינו איתמר בן גביר אמר: “המשטרה מבינה היום שמיכאל חף מפשע, אבל חבל שלקח להם שלושה ימי מעצר להבין זאת”.

לטענת מיכאל שליסל, בשיחה טלפונית שקיים עם אחיו ישי, שהורשע ברצח הנערה שירה בנקי ע”ה לפני שנה – הוא הבהיר לו כי הם ”בר פלוגתא” ובמשטרה הבינו כי מדובר ב”פלוגה אחת” – שהם שותפים כביכול לתכנון הפגיעה במצעד.

לדבריו, הוא  “אמר מפורשות כי אחיו ביקש ממנו להפגין נגד המצעד. הוא מסר לאחיו כי הוא מתנגד למעשיו בשנה שעברה ונגד אלימות”.

בן גביר: ”החוקרים לא הבינו כי המושג ‘בר פלוגתא’ הוא שמיכאל חולק על אחיו, מה שלטעמי מצדיק גיוס חוקרים חרדים למשטרה. נעשה עוול למשפחת שליסל והמשטרה צריכה להתנצל בפני בני המשפחה”.

ביום רביעי נעצר ישי שליסל בתאו והובא לחקירה במשרדי ימ”ר ירושלים, לאחר שהמשטרה חשדה כי התקשר לאחיו ועודד אותו לפגוע במשתתפי המצעד בירושלים ולשבש את מהלך המצעד.

גם מיכאל נעצר ובית המשפט האריך מעצרו פעמיים.

מלבד האח מיכאל גם אמו של ישי שליסל וחמישה מאחיו עוכבו לחקירה ביום רביעי לפנות בוקר. בסיום חקירתם הם שוחררו, לאחר שחתמו על הרחקה ממקום המצעד במהלך יום חמישי.

עורך דינם איתמר בן גביר אמר לאחר שיחרורם: “המשטרה הודתה בפני רוב הנחקרים שלא היה שום בסיס לעיכוב. מדובר בהתעללות בבני משפחה רק בגלל היותם בני המשפחה של ישי שליסל.

“הפשיטה על בית המשפחה הבוקר לא תסיר את החרפה והפשלה המשטרתית בשנה שעברה ולא מתקנים עוול בעוול אחר, לא חוקרים אנשים חפים מפשע בחקירות שווא, רק בגלל מעשים שעשה בן המשפחה”.

גם  האגודה לזכויות האזרח מבהירה כי הרחקת משפחת שליסל מירושלים, וביצוע שיחות אזהרה והרחקת פעילים שמתנגדים למצעד הן פעולות פסולות הפוגעות בזכויות אדם.

 עו”ד שרונה אליהו חי מהאגודה לזכויות האזרח מסבירה, כי נראה שהמשטרה משתמשת לרעה בסמכויות שלה ומשדרת מסר פסול, לפיו מי שמשתתף במחאה או רוצה להביע דעה נגד מחאה אחרת “נמצא על הכוונת”. היא עושה זאת על ידי שימוש בפרקטיקות פוגעניות שמדכאות את חופש הביטוי והמחאה.

“זימון פעילים לחקירה רק על מנת לברר את כוונותיהם להפגין, תנאי שחרור מגבילים ולא מידתיים, כתבי אישום מיותרים ועוד הן פרקטיקות פסולות”, היא אומרת. “המשטרה לא רשאית לנצל את הסמכות שלה על מנת ‘לשכנע’ אנשים שלא ישתתפו או יארגנו מחאה לגיטימית.

“רק במקרה של חשד קונקרטי לפעילות פלילית היא רשאית להפעיל את סמכויותיה, למשל, לזמן אנשים לחקירה ולבדוק את המידע המודיעיני. אם היא סבורה שצו הרחקה נחוץ על מנת למנוע פשע, עליה לפנות לבית המשפט שהוא הגורם המוסמך לבחון את הראיות ולאזן בין חופש הביטוי לבין הטענות לגבי סכנה אפשרית”.