התקשורת הישראלית פיתחה למדרגת אמנות את הטכניקה של הסטת נושא הדיון על-ידי עשיית שערורייה מזוטות.
בכל פעם שאדם משמיע טענה שלא נוח להתמודד איתה, נטפלים לאיזו התבטאות שלו או לאמירה שולית כלשהי, ובינתיים שוכחים לגמרי את העניין העיקרי.
במשפט בייליס המפורסם השתמשו בטכניקה הזאת. בהיכל בית המשפט נערך דיון רציני על …בול שהודבק הפוך. התובע טען שיש לפסול את כל המסמכים שהוגשו מטעם ההגנה, מכיוון שכאשר נשלחו בדואר הודבק על המעטפה בול הנושא את דיוקן הצאר כשהוא הפוך.
גם זו דרך להסיח את הדעת מהבעיות האמיתיות.
עומק החדירה
הסערה התקשורתית סביב דבריו של הרב יגאל לוינשטיין נועדה אף היא להסיט את תשומת הלב מהבעיה האמיתית שהניח על השולחן. ואכן השיטה פעלה, ומי בכלל עוסק בסוגיה שהעלה לדיון; הכול עוסקים בשאלה אם בחר להשתמש במילה הנכונה ובמינוח המדוייק.
אבל הבעיה היא בעיה אמיתית וחובה לעסוק בה.
גורמים מסויימים גילו בשנים האחרונות כי צה”ל יכול לשמש כר נוח להחדרת עמדותיהם ההרסניות, ומאז הם מפעילים מערכות רחבות היקף שנועדו לחנך מחדש את החיילים הצעירים ולנטוע בהם את השקפת עולמם הליברלית והמתבוללת.
המערכה מתנהלת בשני ראשי חץ: גורמים ליברליים, המקבלים מימון זר, הקימו מכונים ומדרשות והצליחו להגיע לשיתופי פעולה עמוקים עם חיל החינוך של צה”ל, וכך חושפים את החיילים לשטיפת מוח שיטתית. בתוך כך הם מנהלים מִתקפה לדחיקת רגליהם של גורמים דתיים ולמניעת פעילויות יהודיות מסורתיות בקרב החיילים.
תחקירים שפורסמו בשנים האחרונות, בדבר עומק החדירה של אותם גורמים לתוך מערכות החינוך בצה”ל, צריכים לעורר זעזוע ודאגה עמוקים. חיילים וקצינים בעלי עולם ערכים יהודי מוכנסים למכבש לחצים אדיר, והם מבינים שאם רצונם להתקדם בצבא, עליהם לשתוק או להתיישר על-פי עולם הערכים הליברלי.
כשבודקים את המסרים שאותם גורמים מעבירים לחיילי צה”ל, מתברר שלפנינו כל העמדות המוּכרות של השמאל הרדיקלי: קעקוע תחושת הצדק שלנו; טיפוח בוז כלפי האמונה כי ארץ ישראל היא נחלת אבותינו ומתת הבורא; טפטוף מתמיד של המנטרה כי אי-אפשר לנצח “עם הנלחם על חירותו”; הפיכת הזהירות מפגיעה בבלתי-מעורבים למטרה עליונה, מעל לצורך להגן על חיי חיילינו.
להפסיק לשתוק
הגורמים האלה גם מתיימרים ללמד יהדות, וה’יהדות’ שלהם היא כמובן זו של התנועות הליברליות, שאינן מאמינות בקדושתה של התורה ובהיותה תורת חיים.
חיילים דתיים נאלצים לשמוע דברי כפירה ואפיקורסות, ואין פוצה פה.
זו הבעיה האמיתית שהציף הרב לוינשטיין, ואותה צריך להעמיד על סדר היום ולא להרפות ממנה. חיילים הנחשפים לשטיפת המוח הזאת צריכים לספר עליה בבית, והוריהם צריכים להרים קול זעקה.
צריך לחשוף את דמותם של המרצים, המוזמנים להופיע לפני חיילים; להוציא לכלי התקשורת את התכנים המושמעים באוזני החיילים; לשגר מכתבי מחאה לראשי צה”ל ולאישי הציבור. הגיע הזמן לפקוח עיניים ולהפסיק לשתוק.