שכונת שערי חסד – ירושלים, שנת תש”ע
באותה תקופה שב מיוהנסבורג שבדרום אפריקה, שם שירת כחזן ראשי כ-15 שנה. נפגשתי עמו בחצר בית הכנסת הגר”א המפורסם. קבענו לשוחח על עסקי חזנות, אך בטרם התחלנו לדבר הוא הציב בפני תנאי קטן: “בימים אלו סיימתי את הספר שלי על הש”ס, בבקשה ממך, לפני שנתחיל לשוחח על קטעי חזנות, אני מוכרח לשתף אותך בנושא שהארכתי בו בספרי, ושמטריד אותי רבות בתקופה האחרונה, אתה ודאי מכיר את הרשב”א המפורסם על ספק ספיקא המתהפך, אולי תעזור לי להבין בו איזו נקודה?!”
•
הוא חזן עם ותק של שנים רבות, זכה בפרסים רבים בתחום החזנות והמוזיקה, הוציא שני דיסקים ממיטב הרפרטואר החזני, בשילוב לחנים משלו, ובעל קול טנור לירי מיוחד. אבל לפני הכל, העיסוק האמיתי שלו זהו לימוד התורה.
כבר יודעים במי מדובר?
כמובן, החזן הרב בן ציון וולפא, בנו של רב העיר ראשון לציון – הגאון רבי יהודה דוד וולפא.
הוא למד בישיבות קול תורה, קמניץ וסלבודקה, ומחברו של הספר ‘חמודי ציון – חידושים וביאורים על הש”ס’. כיום הוא משמש כר”מ בישיבת ראשון לציון. מאידך, נחשב לתלמידם של גדולי מורי החזנות בדורנו – החזנים שמואל ברוך טאובה, יצחק אשל, נפתלי הרשטיק, חיים פייפל, מאסטרו אלי יפה וריימונד גולדשטיין. שימש 15 שנה כחזן ביוהנסבורג שבדרום אפריקה, זוכה פרס לוסטיג לחזנות, הוציא לאור שני תקליטורים ואף הלחין קטעי חזנות רבים.
שעות ספורות לפני חג השבועות, יצאנו לסיור קצר עם החזן בן ציון וולפא, בשביל הדק שבין שטיקעל לשטיבעל; שטיקעל רשב”א לשטיקעל יוסל’ה; ובין עמוד התפילה להיכל בית המדרש.
הבסיס מהגמרא
“תדע לך שבעולם החזנות יש הרבה לומדע’ס”, הוא אומר. “למשל, שים לב למשהו מעניין: ישנם כמה קטעי חזנות מאוד מפורסמים, שהבסיס המוזיקאלי שלהם בא בעצם מהמנגינה המסורתית של לימוד משנה וגמרא, כדוגמת לחניו של החזן יוסל’ה רוזנבלט ‘רבי ישמעאל אומר’ ו’אמר רבי אלעזר’, או כדוגמת ה’עקביא בן מהלל אומר’ או הקטע המפורסם של הרשמן ‘אלו דברים’. הלחנים האלו מבוססים ממש על מודוס (סולם) שהבסיס שלו הוא מנגינת הלימוד. וכוונתם של המלחינים היתה, להמשיך את מנגינת הלימוד על הטקסט שמקורו מהמשנה.
“ככל שאתה חי יותר בעומקה של הגמרא, אתה מקבל יותר הבנה בעומק פירוש מילות התפילה”, אומר וולפא. “החזן נפתלי הרשטיק סיפר לי לפני שנים רבות, שהיה רב בתל אביב שסיפר לו שהוא הכיר את החזן האגדי לייבל’ה גלנץ עוד מהעיירה בחוץ לארץ, וכשלייבל’ה היה בחור בן 15 הוא נבחן על 500 דפי גמרא! עכשיו אתה מבין מהיכן מגיעים החידושים והעומק של לייבל’ה גלנץ בחזנות?
“פעם שרתי לפני אבי שיחי’ את ה’בריך שמיה’ של יוסל’ה רוזנבלט, בסוף הקטע יוסל’ה מאריך ומשקיע מאוד ב’יהא רעווא קדמך דתפתח ליבאי באורייתא’, כשאבי שמע את הקטע הוא התפעל מאוד, ומיד הוא אמר לי: ‘שומעים בצורה הכי ברורה שהאדם שהלחין את הקטע היה אדם שאהב ולמד את התורה’, ואכן, יוסל’ה היה יהודי ירא שמים, יהודי אמיתי של פעם, ומכאן הכוונה הרבה שהשקיע ב’יהא רעווא קדמך, דתפתח ליבאי באורייתא’. יש דברים שרק תלמיד חכם יכול להבין.
“הרמב”ם כתב במפורש, שמי שמכיר את הקדוש ברוך הוא יותר מאחרים, יש לו יותר יראת שמים מאחרים, כך גם מי שמכיר את התורה יותר, יכול לפרש טוב יותר את התפילה, ולהביע אותה בצורה אחרת”.
מעשה ברבי ברוך בער
• האם היו גדולי ישראל ששמעו חזנות והיו מחוברים למוזיקה הזו?
“בוודאי. גדולי ישראל לא מעטים נחשבו לחובבי חזנות ומוזיקה, והיו אף כאלה שהלחינו ניגונים וקטעי תפילה מרגשים. סיפר לי אחי ששמע מרבי חיים שלמה ליבוביץ, ראש ישיבת קמניץ – נכדו של רבי ברוך בער ליבוביץ – שכשהיו בוילנא, לקח אותו פעם רבי ברוך בער במיוחד לשמוע את החזן בבית הכנסת הגדול בוילנא, כן! רבי ברוך בער גאון הדורות, הלך במיוחד לשמוע שטיקע’ל חזנות בווילנא.
“יש סיפור נוסף מפורסם על רבי ברוך בער ליבוביץ, שהיה ידוע כבעל מנגן וכמחבר ניגונים. רבי ברוך בער היה תלמיד של רבי חיים בריסקער, הוא היה חסיד גדול של רבו רבי חיים וביטל את עצמו לגמרי אליו. פעם אמרו לו ‘בדבר אחד אתה יותר גדול מהרב’ה שלך, אתה יודע לשיר ור’ חיים לא יודע לשיר’. ענה להם רבי ברוך בער: ‘אולי לשיר אני יודע יותר טוב מהרב’ה, אבל להבין בשירה הרב’ה מבין יותר’. גם מפורסם על רבי משה שמואל שפירא שחיבר הרבה מנגינות, וגם ידוע על רבי יצחק ירוחם דיסקין, גם מגדולי הליטאים שהיו גדולים בנגינה.
“זכיתי כמה שנים לשמוע את תפילותיו בימים הנוראים של רבי משה טיקוצינסקי זצ”ל, המשגיח של סלבודקא, למרות שהוא לא היה ‘מוזיקאי גדול’ ומבחינה מוזיקלית התפילה לא הייתה כל-כך מוזיקלית, בכל זאת פרשנות המילים שלו הייתה מיוחדת ומדהימה, ואינני זוכר ששמעתי בעל תפילה כמוהו מעודי”.
כגודל הבקיאות, גודל ההבנה
“מבחינת המושג של ההבנה יש כאלה שבהתחלה מחברים את המנגינה, ואחר כך מחפשים לזה את המילים, ויש כאלה שהם שרים את המילים ומתוך המילים יוצאת להם המנגינה. גם בחלק הזה של מי שמנגן קודם את המילים ומתוך זה יצא לו המנגינה, השאלה באיזה רמה הוא מבין את המילים שהוא אומר, ואיזה עומק של פרשנות הוא נותן לזה.
“כי ככל שאדם יותר תורני הוא יותר מבין את העומק של התפילה, כמו שמונח בכל דבר אז יש לו יותר מה להביע.
“יש יצירות מסוימות שהלחנתי, שחזרתי על מילים מסוימות ביצירה על פי הבנות שונות שניתן להבין בעומק המילים. שלא נדבר שחייבים להבין פשט כדי לדעת איך לפסק את המשפטים, וזה אחד הדברים החשובים ביותר, בעל תפילה צריך לדעת איך לעשות פיסוק נכון של המשפטים והמילים”, הוא מדגיש.
“בעניין זה שמעתי בשם גדולים, שהגאולה מתעכבת בגלל שאנחנו לא יודעים להתפלל נכון, והכוונה היא מבחינת פיסוק המילים והקריאה הנכונה, שבלי שימת לב אפשר להגיע לעיוות נורא”.
• יש לך דוגמא?
מיד הוא שולף ומסביר: “למשל, בתפילת ליל שבת ב’ויכולו… אשר ברא אלוקים לעשות’, יש כאלה שעושים את הפיסוק ‘אשר ברא, אלוקים לעשות’ במקום ‘אשר ברא אלוקים’. סיפר לי מאן דהו, שבכפר חסידים אחד התפלל לפני העמוד, ובטעות אמר בשמע קולנו ‘מלפניך מלכנו ריקם’, ורבי אליהו לופיאן עצר באמצע חזרת הש”ץ ואמר: ‘חירוף וגידוף'”.
חזן זה הדבר האמיתי
• איך מתחברת חזנות למי שאינו שומר תורה ומצוות?
“החזנות היא הדבר האמיתי!”, הוא אומר בנחרצות, “גם מי שמתייחס אליה כז’אנר מוזיקלי, צריך לדעת זאת. כשזכיתי ב’פרס לוסטיג’ לחזנות ע”ש יצחק לוסטיג, ראיינו אותי מגלי צה”ל, שאל אותי המראיין: ‘תגיד, מה זה בעצם חזן, זה לא זמר אופרה מאוכזב?’
“אמרתי לו שאני חושב שזה בדיוק ההפך, זמר אופרה בסופו של דבר, מה שלא יהיה הוא משחק משחק, והזמר הטוב ביותר זה ההוא שמצליח הכי טוב להיכנס לדמות שאותו הוא מגלם במשחק, אבל חזן זה בעצם האמן היחיד שלא משחק שום משחק, זה לא ב’כאילו’ זה הדבר האמיתי!”
החזן הרב בן ציון וולפא, אשר משכיל לשלב בין לימוד התורה, התפילה והחזנות, הוא ללא ספק – חזן אמיתי.