לא תאמינו: למדתם בחב”ד או צאנז? אינכם מוכרים כחרדים • תחקיר חרדים 10

האם צעירה שלמדה בבית ספר של חב”ד או של חסידות צאנז אינה נחשבת לחרדית? התשובה על כך מסתבר לא בהכרח חיובית.

תחקיר חרדים 10 חושף את ההתנהלות השערורייתית של המועצה להשכלה גבוהה (המל”ג) ביחס למוסדות הלימוד האקדמיים הפועלים במגזר החרדי.

נ’, אשה בשנות ה-50, ביקשה לרשום את בתה, בוגרת בית הספר לבנות של חב”ד ללימודי אחיות במכללה חרדית – כמו ‘מבחר’ למשל בבני ברק, ‘המכללה החרדית’ ועוד, אלא שאז קיבלה הודעה כי בתה למדה במוסד ‘ממלכתי’, ומכאן שעל פי המל”ג היא אינה יכולה להירשם וללמוד את המקצוע שחשקה נפשה בסביבה חרדית.

הסיבה: המועצה להשכלה גבוהה אינה מאפשרת רישום וקבלת מילגות במכללות חרדיות – המקיימות הפרדה מגדרית בכיתות הלימודים – למי שאינו מוגדר כ’חרדי’ על פי קריטריונים מסויימים. אחד מן הקריטריונים הוא, כאמור, לימודים במוסד שאינו ממלכתי.

אלא שבין המוסדות הפועלים תחת קטגוריית ‘ממלכתיים’ מצויים בתי ספר חרדים למהדרין כמו של חסידויות חב”ד וצאנז, המסונפים לזרם הממלכתי-דתי במשרד החינוך, ובוגרותיהן נדחות בשל הטיעון כי הן ‘לא חרדיות’.

גם הישיבות התיכוניות החרדיות כמו ‘היישוב’ ו’מערבה’ אינם נכללים בקטגוריית ‘החרדים’, ובוגריהם נדחים גם הם מן המוסדות האקדמיים.

“מי שנפגע מכך ביותר הם בעלי התשובה”, אומר אקדמאי חרדי חוזר בתשובה לחרדים 10. “אשתי בעלת תשובה, מבקשת ללמוד במקום חרדי, נפרד, צנוע, בלי תערובת של גברים ונשים – והיא שומעת לפתע שהיא לא חרדית”.

• מה הם אמרו לה בדיוק?

“היא ביקשה ללמוד טיפול באמנות והתשובה היתה: ‘על פי הוראות המל”ג, אנחנו מעדיפים לשמור את המקומות שיש לנו לחרדים'”.

מצוקתם של בעלי התשובה גוברת נוכח העובדה כי הם מהווים פלח עצום באוכלוסיה החרדית, ורבים מהם מבקשים ללמוד במוסדות עם אווירה חרדית. “אנו עשרות אלפים של אנשים שלא מוגדרים כחרדים, רק בגלל הקריטריונים של ועדת הכלכלה והמל”ג”, אומר האקדמאי לחרדים 10.

גם חסידי חב”ד אתם שוחחנו מביעים תרעומת גדולה: “זאת שערוריה, בתי ספר של חב”ד פחות חרדים מבתי ספר אחרים?”

בנוסף, הם אומרים במרירות, כלפי ‘חוק הגיוס’ נטען, שלא לייחוס כמובן, בשם ח”כים חרדים כי את המכסות ימלאו חסידי חב”ד כי הם גם חרדים, אבל “כעת, ביחס לרישום במוסדות האקדמאיים אנחנו פתאום לא מוכרים כחרדים?”

אין תואר שני

אלא שפה לא מסתיים היחס המפלה, שלא לומר השערורייתי, כלפי סטודנטים חרדים, מוגרי המוסדות המשויכים לממ”ד. החלטה נוספת של המל”ג לא מאפשרת למוסדות החרדיים כמו ‘מבחר’ ועוד, להפעיל תכנית לתואר שני במוסדם.

חסיד? כן. חרדי? לא. צילום:Nati Shohat/Flash 90

לדבריהם, לאחר מתן ההיתר לתואר ראשון, יידרשו הסטודנט או הסטודנטית החרדים לפנות לאוניברסיטה רגילה, שם ישלימו את לימודיהם המתקדמים.

ומה יעשו בכל זאת הסטודנטים החרדים שמבקשים ללמוד באווירה חרדית ההולמת את השקפתם? לשם כך הוחלט להקים מח”רים (מכללות חרדיות), שיפעלו תחת האוניברסיטאות ובקרבת מקום פיזית אליהם.

בפועל האוניברסיטאות בארץ לא הסכימו להסדר זה. מי שניאות לקבל את התכנית הם מכללות כמו מכללת הדסה.

“מה שיצא בפועל הוא פגיעה בתלמידים החרדים”, אומר לנו אחד הפעילים בתחום, “לימודים במוסד חרדי לתואר ראשון מקנה תואר אקדמי מאוניברסיטה, שכן המוסדות החרדים מקבלים את ההכרה האקדמית שלהם מאוניברסיטאות, אולם בתואר שני מקבלים רק תואר ממכללה”.

זו החלטה של המל”ג

פעיל חברתי העוסק בתעסוקת חרדים, מסביר בשיחה עם חרדים 10 את השתלשלות העניינים שהובילו להחלטות חסרות ההיגיון הללו.

כאשר מדינת ישראל החליטה לתקצב לימודי חרדים, הוקמה הות”ת (ועדה לתכנון ותקצוב) בראשות פרופ’ מנואל טרכטנברג.

הוועדה הזו הציבה שלושה כללים שפגעו בחרדים:

א. אין קבלה לתלמידים שאינם נחשבים ל’חרדיים’, כאשר בהחלטה זו כאמור מורחקים החוזרים בתשובה, ובוגרי בתי הספר של חב”ד, צאנז, והישיבות התיכוניות. הות”ת מאפשר למוסדות לחרוג במקרה זה באחוזים בודדים.

ב. אין אפשרות להפעיל תכנית ללימודי תואר שני.

ג. ההפרדה בין גברים לנשים מותרת רק בכיתות, ולא בכל שטח אחר ברחבי הקמפוס.

המכללות החרדיות, אם כן, רוצות לקבל את החרדים שלא למדו ב’מוסדות חרדיים’, לפי ההגדרה של הוועדה. הם היו שמחים לקבל אותם, אבל מדובר בהוראה של המל”ג, שקבעה קריטריונים נוקשים לשאלת ‘מיהו חרדי’ בקונטקסט הזה, והמכללות מחויבות למלא אותו.

גורם המעורה בנושא מספר כי בשנה האחרונה נדחו לא פחות מ-200 תלמידים שלא ענו על הקריטריונים של המל”ג. חלקם כאמור לא נחשבו ל’חרדים’ למרות היותם חרדים בכל אורחות חייהם; אחרים ביקשו ללמוד לימודי תואר שני ולמכללה לא היה מענה.

“הצעדים של פרופ’ מנואל טרכטנברג, תחת הכותרת ‘הנגשת ההשכלה לחרדים’ לא רק שלא הועילו, אלא דרדרו את ההישגים שהושגו עד כה לאחור”, הוא מוסיף.

• מה האינטרס של המל”ג?

“ישנם שני גושים שנלחמים זה בזה, הגוש החרדי מחד הדורש מקומות נפרדים סגורים, ומנגד הגוש שמיוצג למשל על ידי ח”כ מנואל טרכטנברג שטוען כי בכך נוצרת הדרת נשים. כפשרה, הסכימו במל”ג ‘לבחון בפינצטה’ אחד-אחד כדי שרק האוכלוסיה המיועדת תקבל את ‘שירותי ההפרדה”‘.

הפעיל מוסיף כי ההחלטה של המל”ג, הגם שנשמעת הגיונית במידה מסויימת, מחטיאה את המטרה מכמה פנים. התפיסה הישראלית הגורסת כי יציאתם של החרדים לשוק העבודה היא מצרך חיוני עבור המשק הישראלי, לא יכולה להתממש אם לא תינתן לאותם חרדים האפשרות והתנאים הרוחניים המינימליים אותם הם דורשים, והפרדה בין נשים לגברים היא צורך אלמנטרי.

בנוסף, המכינות הקדם אקדמיות נועדו לסייע לתלמידים חרדים שחסרים לימודי בסיס כמו אלגברה, מתמטיקה, אנגלית וכו’. בוגרי המוסדות החרדים הממלכתיים כמו חב”ד וצאנז, אינם שונים מהבחינה הזו מכל צעיר חרדי אחר, והם זקוקים למכינה הזו כמו כולם. אי קבלתם פוגעת בהם וברעיון העידוד להשתלבות בשוק העבודה במגזר החרדי.

מהמל”ג נמסר בתגובה: ישנם כללים ברורים של ‘מיהו חרדי’ ואנחנו נצמדים אליהם. הסוגיה הזו הגיעה עד בית המשפט העליון והוא אישר את זה.

בנוסף אנו מאפשרים לכל מוסד גמישות של כמה אחוזים בעניין סטודנטים שאינם נחשבים ל’חרדים’.

כמו כן יצויין כי יש הרבה מסגרות (הפועלות תחת המל”ג) שבהן יש הפרדה בין נשים לגברים – גם כאשר לא מדובר במוסד חרדי. דוגמה: המכון הטכנולוגי”.