כשהגיע שלום אזרד להתגורר בגדרה היה זה יישוב קטן עם 10 אלף תושבים. מאז התרחב המקום ומתגוררים בו כיום לא פחות מ-27 אלף איש, עם לא פחות משישה בתי ספר חילונים, ובית ספר דתי אחד, שמאז ועד היום רק הולך ומצטמצם.
איפה הבעיה? אז ככה.
לפני שנה התארגנה קבוצת הורים, שחשובה להם המסורת היהודית, והחליטה להקים בית ספר שיחנך ברוח ישראל סבא. אזרד סייע בידם וניהל את שצריך לנהל, תוך החלטה שלא לשלב את בית הספר – ‘שלהבות’ – בחינוך העצמאי או ברשת בני יוסף של ש”ס. “מה שפחות פוליטיקה”, הוא אומר לחרדים 10. “אנחנו רוצים חינוך תורני בלי כותרת פוליטית”, הוא מסביר מדוע אינו מעוניין בזהות סקטוריאלית שתרתיע הורים.
כמנהלת מונתה חני קרניאל, חסידת חב”ד, שעבדה בעברה ברשת מעין החינוך התורני של ש”ס ובאור אבנר, בעלת ניסיון מרשים. ההורים בהחלט מרוצים אחרי שנה של פעילות בבית הספר.
אלא שלפתע החלו לרחף עננים שחורים מעל גדרה: אחד ממנהלי האגפים במשרד החינוך, שם לו למטרה לסגור את בית הספר, כאשר לא העניק לו רישיון חוקי לפעול, אולי מתוך חשש שהרישום הפורה לבית הספר התורני יפגע בבית הספר ממ”ד – ‘אהל שלום’.
“המפקח שי קלדרון, שהגיע לראות את בית הספר לקראת סגירתו, אמר: כזה דבר לא סוגרים”, מספר אזרד – ומוסיף: “יש לנו 70 תלמידים, 46 בכיתה א’, קורע לב לסגור את המקום”.
ראש המועצה המקומית, יואל גמליאל, מסייע לבית הספר בכל הכוח, אולם לטענת משרד החינוך, אם 200 ילדים יוצאים מגדרה בכל בוקר ללמוד במקומות אחרים, גם אחרי הרישום של 70 התלמידים ל’שלהבות’ – בית הספר מיותר. שייצאו עוד ילדים החוצה. מה גם, שיש בעיית מבנה, לטענתם.
אזרד הודף את הטענות. “ראש הרשות יקצה לנו שטח, אם רק יואיל בטובו משרד החינוך לאשר לנו קראוונים. באשר לילדים היוצאים מחוץ לגדרה, מה הטעם להוציא עוד עשרות תלמידים בכל בוקר באוטובוסים? “גדרה רק הולכת וגדלה, בית הספר הממלכתי דתי שלה רק הולך וקטן, יש צימאון לחינוך תורני, הורים נלחמו עבור זה שנה שלמה, ובסוף לזרוק אותם ככה לקרשים?”
בירור מעלה כי הבעיה קיימת במקומות נוספים ברחבי הארץ: הממ”ד חש שהממ”ח (בתי ספר תורניים בשליטת משרד החינוך, יצירה של שר החינוך לשעבר ד”ר שי פירון) ‘גונב’ לו תלמידים, ולכן יש במשרד החינוך מי ששמים רגליים לכל בית ספר שמוקם ומשתייך לממ”ח. יוצא מן הכלל הם בתי ספר חרדיים שעוברים הסבה לממ”ח. שכן את ההליך הזה מעודדים במשרד.
ההכרעה על גורל ‘שלהבות’ עברה לידי מנכ”לית משרד החינוך, מיכל כהן. היא האזינה לצדדים והעבירה את ההכרעה לעמליה חיימוביץ, מנהלת מחוז מרכז. המנהלת ביקשה רשימות, עברה עליהן בקפידה כדי לוודא שלא מדובר בתלמידים הרשומים גם בבית הספר של הממ”ד, והגיעה למסקנה שהכול תקין, ישר וחלק, וכי מדובר בציבור שאילולי ‘שלהבות’ יוציא את הילדים לבתי ספר תורניים מחוץ לגדרה.
המלצתה התמוהה, לדעת המנהלים, הייתה: לפתוח את הממ”ח רק בתשע”ח, כלומר רק בעוד שנה. “במילים אחרות, ניסו לשבור אותנו”.
יצוין, כי כבר כיום יוצאים מידי יום למעלה מ-200 תלמידים באוטובוסים מחוץ למושבה – ללמוד בבתי ספר חרדיים, חלקם עצמאיים ושאינם מוכרים.
“היה לי ויכוח עז עם הממונה על התחום במשרד החינוך, שלא נזכיר כאן את שמו”, מספר המנהל. “הגעתי לפגישה איתו. הוא אמר לי: ‘אהל שלום גם תורני, למה לך בית ספר חדש?’ אמרתי לו, ‘אהל שלום רק מכיתה ד’ בהפרדה בין בנים לבנות’.
“ענה לי: ‘נו אז מה’. אמרתי לו: ‘באהל שלום המורות ללא כיסוי ראש’, אמר לי: ‘נו אז מה’… אמרתי לו: ‘המורות הולכות קצר ולא צנוע’. אמר לי: ‘אז מה’, אמרתי לו: ‘באהל שלום חלק רחב מההורים מחללי שבת בפרהסיה’. אמר לי ‘נו, אז מה’. אמרתי לו: ‘אז במה אתה דתי? אם לא מעניין אותך שבת וצניעות, במה אתה דתי?’…זה נכנס לוויכוח אישי, אבל אנחנו מרגישים שהבן אדם ממש נלחם בנו, כדי שלא לתת לנו לבנות את בית הספר.
“צריך לזכור שגדרה זכתה לפני כשנה בפרס חינוך מחוזי וארצי. איך יתכן שככה מתנכרים לחופש הבחירה של הורים לאן לשלוח את ילדם להתחנך? למה לכוון ילדים ללמוד בממ”ד, כשזה לא רצון ההורים? ולמה לא להקים בית ספר נוסף ולהגדיל את התחרות, כשזה רק לטובת התלמידים בסופו של דבר?”
גורם נוסף ביישוב תוהה: “האם ממלא כאן משרד החינוך את תפקידו, כמי שדואג למקומות חינוך לילדי ישראל, כל אחד על פי בחירתו האישית, תוך שהוא עוזר לראשי הרשויות – או שמא הוא מנסה לחנך מישהו מחדש?”
תגובת משרד החינוך טרם התקבלה. לכשתתקבל – נפרסמה.