השתלבות החרדים במגזר הציבורי: רב ודיין כמו תואר ראשון ודוקטורט

“יש דברים שאמורים להיות מובנים מאליהם כשמדובר במדינה יהודית, אך מתברר שבכל-זאת נדרשת התערבות הכנסת. לימודי הסמכה לרבנות הם לפחות כמו לימודי תואר ראשון ולימודים לדיינות הם לפחות כמו לדוקטורט ועל-כן מן הראוי שהמדינה תכיר בכך, במיוחד בכל הנוגע להליכי קבלה לעבודה במשרות בשירות הציבורי וכן לצורך גמולי השתלמות בעבודה”.

כך אמר היום (שלשי), יו”ר ועדת הכספים ח”כ משה גפני, במהלך דיון מיוחד שבו קרא לנציבות שירות המדינה, למשרד החינוך וליתר משרדי הממשלה, לפעול להכרה מלאה בתארים התורניים, בדומה לתארים המקבילים בעולם האקדמי.

בדיון דרש גפני מנציגי הממשלה להסדיר גם את ההכרה בלימודים במערכת החינוך המוכרת העצמאית כמקבילים ל-12 שנות לימוד.

גפני פתח את הדיון בהקראת פניות שהגיעו אליו מאנשים שהתמודדו במכרזים לעבודה בשירות המדינה, ושדרישות הסף אליהן הן 12 שנות לימוד בלבד. מהפניות עולה, שיש מקרים בהם נציבות שירות המדינה ומשרדי ממשלה דוחים פניות של מועמדים חרדים, אף שיש להם 12 שנות לימוד, אם כי ממערכת החינוך העצמאי.

במהלך הדיון התברר שקיים נוהל בנציבות שירות המדינה ובמשרד החינוך להכרה בלימודים שאינם במערכת הממלכתית, אלא שלא מיידעים די הצורך את המועמדים בנוגע לכך, או שהנושא לא מוסדר באופן מלא, כך שלימודים בישיבות קטנות, אף שהן מוכרות והלימודים בהן מקנים הכרה לצורך 12 שנות לימוד, מקשים על בוגריהם להתמודד במכרזים של שירות המדינה.

מבין הפניות שהקריא גפני, מועמד חרדי שנדחה במכרז לעבודה פקידותית במשרד האוצר בשל אי עמידה לכאורה בתנאי הסף של 12 שנות לימוד. פניה נוספת: מועמד חרדי שנדחה על ידי משרד התיירות בבואו להתמודד למשרת מורה דרך לתיירות פנים ישראלית, וכן פנייה של אדם שביקשה להוציא רישיון למורה נהיגה ונדחה, אף ששירת 3 שנים בצבא כנהג מוביל טנקים – וזאת גם כן, בשל היעדר 12 שנות לימוד לכאורה.

בשני המקרים האחרונים, בעקבות פנייתו של גפני לשרי התיירות והפנים הנושא הוסדר.

אנשי נציבות שירות המדינה ומשרד החינוך הודיעו לגפני, כי כבר בשבוע הבא הם יתכנסו על-מנת להסדיר את נוהל ההכרה בלימודים במערכת החינוך העצמאית, לרבות האופן שבו יידעו את המועמדים והקלה עליהם בהשגת האישור על 12 שנות לימוד במידה שהדבר יתבקש.

בעניין ההכרה בלימודי הסמכה לרבנות שנמשכים בדרך כלל כארבע שנים או לדיינות, שנמשכים בדרך כלל כשבע שנים, אמר גפני: “לפי היקף הלימודים ורמת הקושי שלהם, מן הראוי שהמדינה ומשרדי הממשלה יכירו בהם בדיוק כפי שמכירים בתארים האקדמיים המקבילים בהיקפם לצורך תנאי סף לתפקידים בשירות הציבורי. כן, נדרש שהלימודים הללו יוכרו לצורך קבלת גמולי השתלמות המקנים לעובדים במגזר הציבורי תוספות למשכורת”.

עוזר מנכ”לית משרד המשפטים, אלי מוגילבסקי, אמר: “משרד המשפטים תומך מאוד בהכרה בלימודי הסמכה לרבנות ולדיינות ואף מכיר בתרומתם האפשרית לתפקידים רבים במגזר הציבורי. על משרד החינוך ונציבות שירות המדינה לבחון כיצד לפקח על מוסדות הלימוד הרלוונטיים, אך בוודאי שיש להכיר בהם”.

בהמשך לדבריו ציטט גפני פנייה של מנכ”לית משרד המשפטים, אמי פלמור, לנציב שירות המדינה, ושבו היא מציינת שהלימודים לרבנות ולדיינות עולים עשרות מונים ברמת הקושי והאינטנסיביות על קורסים רגילים לגמולי השתלמות.

סגנית הממונה על השכר במשרד האוצר, חמוטל בן-דור: “נדרש שייקבעו כללים להכרה בלימודים אלו ושמשרד החינוך יקיים פיקוח ובקרה על מוסדות הלימוד הרלוונטיים. פנו אלינו בעניין ממשרד המשפטים ואנחנו בתהליך בדיקה וההכרה תהיה כפופה לכך שהלימודים יהיו תואמים את תחום העבודה בעניין במול השתלמות”.

מנהל בתי הדין הרבניים, הרב שמעון יעקבי, הביע תרעומת: “יש הבדל בין התייחסות משרד החינוך לתארי רב ודיין לבין התייחסות שירות המדינה. מבחינת משרד החינוך התארים הללו מקבילים לתואר ראשון במקרה של רב ולתואר דוקטור, במקרה של דיין, אך משום מה בשירות הציבורי לא מכירים בכך. יש אצלנו דיינים שמשתכרים פחות מעוזר משפטי במערכת המשפט. נדרש שנציבות שירות המדינה תכיר בתארים הללו בדיוק כמו משרד החינוך”.

גפני הודיע, כי “יפנה לראש הממשלה בעניין על-מנת שיקים צוות שייבחן את הדברים בצורה חיובית. לא יתכן שתתקיים אפליה של מי שלומדים אותו היקף שנים ואף יותר במערכת העצמאית או ללימודי רבנות ודיינות לבין מי שלומדים במערכת הממלכתית או ללימודים אקדמיים כאלו ואחרים”.