“אכנס במפלים ללא רחמים”: למה ירדה ש”ס מהרישום האזורי • הסיפור המלא

על שער עיתון ‘יום ליום’ (“לא מייצג אותנו”, תאמר ש”ס) התנוססה כותרת בומבסטית, לפיה עומד יו”ר ועדת החינוך, ח”כ  יעקב מרגי, להוביל רישום אזורי בסמינרים – אם תימשך האפליה ברישום של תלמידות ספרדיות.

 לכאורה נפלא. גם בשנה שעברה זכינו להכרזות דומות, גם מפיו של יו”ר ש”ס אריה דרעי.

איפה הבעיה?

אז ככה: כשצהיר דרעי את דבריו שאלנו בסביבתו של חכם שלום כהן, האם נשיא ה’מועצת’ מאשר את המהלך. התשובות שקיבלנו היו – שתשובה טרם ניתנה. מה שאומר: הצעד לא אושר. הוא לא אושר, אגב, עד עצם היום הזה.

האם יש סיכוי שחכם שלום יאשר מהלך, שכבר נאסר על ידי גדולי ישראל ובראשם הגראי”ל שטיינמן? מי שמכיר את מערכת היחסים הטובה השוררת בין שני האישים יודע כי אין כל סיכוי. מה גם שמערכת יחסים טובה שוררת היום בין הנהגת ש”ס ודרעי, לבין הנהגת ‘דגל התורה’, קרי יו”ר ועדת הכספים משה גפני. ש”ס לא תעשה צעד שנחשב למוקצה מחמת מיאוס ב’דגל’.

כל זה קצת מזכיר את מה שקרה בשנה החולפת בשלומי אמונים. בעוד האבא, סגן שר החינוך מאיר פרוש, התראיין בכלי התקשורת ויצא נגד הכוונה להנהיג סמינר אזורי בעיר אלעד, בשל התנגדות גדולי ישראל, חשפנו כאן בחרדים 10, כי בנו, ראש העיר ישראל פרוש, חתם כבר בפגישה שהתקיימה ב-11 לאוגוסט 2015 מול משרד החינוך, על מתווה של שני סמינרים אזוריים.

יומיים לאחר הפגישה הנפיקו במשרד החינוך תקציר של סיכומי הפגישה, ושיגרו לראש העיר:

“הנידון: סיכום מתווה רישום לסמינרים לבוגרות בית יעקב לשנים תשע”ו ותשע”ז.

“בהמשך לישיבה שנערכה אמש, 11.8.15, בלשכתי, הריני להעלות על הכתב את המתווה שעליו סוכם בינינו בישיבה”.

על פי הסיכום, יהפכו שני הסמינרים לאזוריים בשנת תשע”ז, כאשר, וזאת חשוב להדגיש, הסכמת הגראי”ל למתווה הייתה רק בדיעבד, ורק לשנת תשע”ו. ההסכמה ניתנה במהלך הדיון, כאשר הרב משה שטיין, המנהל האדמניסטריבי של סמינר ‘לדעת חכמה’, התקשר לברר את העמדה בנושא. ההיתר ניתן לו בדיעבד, בשל הכשלים ברישום, ורק לשנה הנוכחית.

בעבר התנגד הגראי”ל להקמת סמינר אזורי במקומות נוספים, למשל בעיר מודיעין עילית.

במכתב נאמר עוד: “בשנת הלימודים תשע”ז החלוקה לשיבוץ תלמידות בסמינרים לבוגרות בית יעקב תהיה חלוקה אזורית. בכפוף לעמידה בנהלי הרישוי, תלמידות מבית הספר בית יעקב באזור העליון באלעד (בית הספר בניהול הגב’ אטינגר) יתקבלו לסמינר ‘דרכי חנה’…תלמידות מבית הספר בית יעקב באזור התחתון באלעד (בית הספר בניהול הגב’ וינברג) יתקבלו לסמינר ‘לדעת חכמה'”.

פסק הדין שניתן בבית המשפט התבסס על הסכמה זו, כפי שכתבה השופטת: “משרד החינוך הצהיר בפני בית המשפט הנכבד כי החל משנת הלימודים תשע”ז יוחל המתווה כפי שהוסכם בישיבה מיום 11.8.15 כאמור בנספח 8 לתשובת המשיבות”.

אחד מהגורמים הבכירים שהשתתף בדיון סיפר, כי ההודאה בקיומו של הסכם כתוב בין ראש העיר למשרד החינוך, הכתה בהלם גורמים ב’איגוד הסמינרים’, שהתקשו להבין כיצד עוד בטרם העניק הגראי”ל שטיינמן אישור למתווה, כבר חתם עליו ישראל פרוש. כל זאת, כשאביו מצהיר על התנגדות למתווה של רישום אזורי.

אם לסכם: רישום אזורי הוא צעד שטוב כדי לאיים באמצעותו; לגזור עליו כותרות בומבסטיות בעיתון התנועה (בינתיים, אין עיתון תנועה אחר). לא באמת בשביל לבצע.

 התקוות נגוזו

השבוע, כשהפיצה ש”ס הודעה לעיתונות בדבר פתיחת בתי ספר חדשים המיועדים לעדות המזרח בלבד, נסתם בעצם הגולל על מימוש האופציה של רישום אזורי.

האמת צריכה להיאמר: כששב אריה דרעי לש”ס, בסוף שנת 2012, תלו בו רבים תקוות. קיוו שהוא יסיים את סאגת האפליה. עד אז תנועת ש”ס די גמגמה מול הסבל של תלמידות מעדות המזרח.

אני  עוד זוכרת ישיבה שכינס אלכס מילר, ח”כ מישראל ביתנו בקדנציית נתניהו השניה. אל הדיון זומנו יוני מזרחי ממודיעין עילית, עו”ד יואב ללום והרב חיים אמסלם, אז ח”כ שהורחק משורות ש”ס. יום לפני הדיון ניסיתי לבדוק מול יו”ר ש”ס דאז אלי ישי מה ש”ס עומדת לומר בוועדה – ולא ממש קיבלתי תשובות.

אברהם מיכאלי, שכיהן אז כיו”ר הסיעה, הבטיח לקדם חוק נגד האפליה. חוק רק הוצג לראווה ומעולם לא קודם.

ערב חזרתו של דרעי לש”ס שוחחנו על האפליה. “אם זה היה תלוי בי, הייתי מבטל לגמרי את כל הסמינרים הגדולים. הייתי עושה כך שבית הספר היסודי ממשיך עד לכיתה י”ב במקום שלו… כל בת נכנסת מכיתה א’ ועד לסיום… ואז אין שום סיבה שבעולם שבנות לא יוכלו להמשיך באותו בית ספר… למה צריך בתי ספר כל כך גדולים של אלפיים בנות? למה לתת להן לנסוע למרחקים? ברור שזוהי מלחמה גדולה מאד, אבל צריך לעשות…”

זה לא יילך, הזהרתי אותו כבר אז. אבל הוא התעקש. “אני במהות שלי איש של שלום ואיש של פשרות, אבל כשאני מגיע למסקנה שזה הפתרון חובתי כלפי הציבור. ועם כל הציבור עשיתי כבר כמה דברים וחטפתי…”

זה יהיה יותר קשה ממעשיהו…אין לך מושג במה מדובר… – המשכתי ואמרתי.

“אני מכיר את העניין, אני לא תייר…וכמי שהיה קרוב מאד גם לגרי”ש אלישיב זצ”ל, שהיה איש הלכה נטו, אני יכול להעיד באופן אישי שהוא הזמין את שרת החינוך לימור לבנת ואמר לה, והיא הייתה בהלם קרב כשאמר לה את זה, שעל פי ההלכה היא חייבת לקצץ תקציבים לכל הסמינרים שמפלים בין ספרדים לאשכנזים… זה כספי ציבור, אמר לה. היא הייתה בהלם! אבל זה פסק של הרב אלישיב, ושאף אחד לא ימכור לי סיפורים…”

 הבעיה של הבנות

מספר הבנות הסובלות מאפליה הצטמצמה עם השנים שחלפו מאז. בעיקר תודות לפעילות נחרצת של שר החינוך שי פירון, כשאליה יש להוסיף פעילות נחרצת של פקידים בכירים במשרד החינוך, גם תחת שר החינוך נפתלי בנט. גם יו”ר סיעת ש”ס בירושלים, צביקה כהן, פעל רבות בנושא. אבל בגדול, עדיין עשרות בנות ספרדיות סובלות בכל שנה, כשאין מענה מצד ש”ס.

אפילו באלעד, עיר שמציגה השנה בגאווה הישג לפיו “כולן מסודרות השנה”, עו”ד יואב ללום לא ממש בטוח שהוא לא עומד להגיש עתירה, לפחות בשם בת אחת הטוענת לאפליה. לכך יש להוסיף עוד עשרות בנות שטרם סודרו בסמינרים בערים חרדיות אחרות. ופתרון באופק לא נראה.

הפתרון אותו מציגה  תנועת ש”ס: פתיחת עוד כ-27 בתי ספר יסודיים ו-9 תיכונים.

האם זה באמת מה שרוצים הורי התלמידות – סמינרים ובתי ספר נפרדים לתלמידות שמוצאן מעדות המזרח? לא בטוח.

יש שמתעקשות ללמוד עם חברות מהשכונה, אשכנזיות, בבית ספר יסודי משותף, ואחר כך להמשיך יחד לתיכון. לבנות הללו לא מציגה ש”ס כל פתרון, אלא מנציחה את ההפרדה העדתית.

האם שורר דכדוך בלשכתו של ח”כ מרגי, שכל-כך שאף לממש את הרישום האזורי, אך ה’בוס’ שמעליו אינו מאפשר זאת?

בשיחה עם בכירים בש”ס הם מנסים להסביר.

“נכון שיעקב מרגי לא אוהב את העובדה שלא הולכים על רישום אזורי בסמינרים, אבל עדיין אפשר לעשות – והרבה. הנה, בכל הנוגע לתלמודי תורה ולישיבות לא שומעים כל שנה על משברים. ולמה? כי ילדים וגם בחורים מוצאים מוסדות לימוד ספרדיים מעולים.

“אז נכון שמי שנהנה מקשרים מסדר את ילדיו בחברון או במיר ברכפלד, אבל עדיין אין ‘בעיה’ כפי שיש אצל הבנות, שם אין מספיק מוסדות לימוד, ובפרט כשמדובר בבתי ספר יסודיים.

“זה התחיל מהחלטה של הגראמ”מ שך זצ”ל, שרצה שילמדו ביחד. אבל בשנים האחרונות זה לא עובד, האשכנזים כבר לא פותחים את השערים בפני בנות עדות המזרח. אם ניקח כדוגמה מקום כמו רכסים, יש בו בית ספר יסודי לבנות ספרדיות, ואף אחד לא מרגיש רע לשלוח את בנותיו ללמוד שם”.

אז מדוע, בעצם, זה לא מספק את יעקב מרגי?

“כי באופן מעשי זה לא משהו שיתבצע מהיום למחר. לוקח זמן לעבות מערכת חינוכית. ובינתיים מסיימות עוד ועוד בנות את בתי הספר של ‘בית יעקב’ – בתי ספר מעורבים אשכנזים-ספרדים, והן רוצות להמשיך יחד עם כל הכיתה. כשזה ישתנה, כשיוקמו בתי ספר יסודיים טובים לבנות ספרדיות, כל העסק יתהפך”.

  רוצים הפי-הנד 

ביום חמישי שעבר מרגי עוד דיבר על רישום אזורי. היום הוא כבר שומר על שתיקה, ממנה ניתן אולי להבין כי הוא מאוכזב מכך שהפתרון ‘שלו’ לא התקבל בצמרת המפלגה. ובכל זאת, הוא ממשיך להסתער במלוא הכוח.

“מרגי הוא ממש משוגע בקטע הזה”, אומרים בסביבתו. “הוא לא שם על אף אחד ולא מפחד מאף אחד”.

מה באשר למספרים עצמם? איפה עומדת האפליה נכון לשנת הלימודים הבאה – תשע”ז?

“כמו שזה נראה בהתחלה דיברו על כ-70 בנות. אבל זה כל הזמן מצטמצם. כי איך זה עובד? בת נדחית, ההורים מגישים בקשה לוועדת ערר, כשמתקרב התאריך בדרך כלל המנהלים מתכופפים. אז עדיין נותרו כ-25 בנות ללא פתרון, אבל זה כל הזמן מצטמצם.  שוט וועדות הערר הוריד לנו יותר מחצי עבודה.

“המסכנים הם אלו שבוכים ובוכים, אבל תכל’ס לא הולכים לוועדת ערר. הייתה סבתא כזו, שהתקשרה למשרד של מרגי וביקשה ‘לשפוך את הלב’. ניסו להסביר לה שלא זה מה שיעזור, שעל ההורים לפנות לוועדת ערר, אבל היה לה חשוב והיא התעקשה על הקטע של לדבר ולפרוק את אשר על ליבה. טוב, גם את זה מממשים בלשכה של מרגי עבור ההורים, אפילו עבור סבתא כואבת, אבל לא זה הפתרון”.

ברכסים, למשל, יש עד היום שתי תלמידות שלא שובצו עוד בשנה הקודמת. רק כעת המועצה המקומית הרימה את הכפפה ושיבצה אחת מהן במקום לימודים. אבל גם זה, רק ללימודים בכיתה ט’, בעוד חברותיה כבר עולות לי’. האמא מתעקשת, לא ברור איך יסתיים הסיפור. הבת השנייה שייכת לחינוך מיוחד, וגם היא יושבת שנה בבית.

באשר לשנה הקרובה, לפני מספר ימים התקיימה אסיפה של כל רבני הישוב, והרשימה הצטמצמה לבנות בודדות, כשלוש תלמידות, שתפנינה לוועדת ערר.

בביתר עילית יש עדיין מספר בנות שטרם סודרו, אבל יהודה עוביידי, נציג ש”ס, מכיר כל סיפור ומטפל. גם בבני ברק אלי דדון, סגן ראש העיר ונציג ש”ס, מטפל.

 איך זה יגמר? נמתין לפתיחת שנת הלימודים ונראה.

בינתיים בלשכה של מרגי שוטחים רעיון חדש. “ליעקב מרגי הייתה הצעה פצצה: כל ראש מועצה שסרח בנושא הזה, יפוטר על ידי שר הפנים”.

הרעיון יפה, אני אומרת לבכיר עמו אני משוחחת, אבל איך יפטר שר הפנים אריה דרעי ראש עירייה שרק לפני מספר ימים קיבל אותו בכבוד מלכים, הגיש לו בקבוקי יין עם הקדשה מוטבעת? או איך יפטר ראש עיר כמו יעקב גוטרמן, איתו הוא ביחסים הדוקים ופוריים? זה לא מעשי כשמדובר בראש עיר חרדי.

“כן, אבל יש משוגע בראש המערכת וקוראים לו יעקב מרגי , והוא נחוש מאד. איציק זהבי, יו”ר המחוז החרדי, שב ואומר לקודקודי וועדת החינוך ולאנשי משרדו של מרגי, אמר עומד לרשותכם עם צוות המשרד, מה שצריך. כשיעקב מתקשר אליו הוא עונה מיידית”.

האם אתם אופטימים? אני שואלת.

“קשה לומר”, הם עונים בהסתייגות. “אנחנו רוצים הפי-הנד מושלם, וזה – לא בטוח שיקרה. מה שבטוח הוא שלכל העוסקים במלאכה הסבוכה הזו, בין הזמנים לא יהיה. אולי באלול נצליח לצאת לחופשה…”

 חייב להחזיק שוט

יהיה, או לא יהיה רישום אזורי? אני שואלת את ח”כ יעקב מרגי עצמו. כשהוא ירה את הפצצה ואיים ברישום אזורי, הוא לא ידע שאריה דרעי בעצם מתנגד.

ועכשיו, כשזה נודע לך, תמשיך לשאת את הדגל הזה? אני שואלת.

הוא מודה, שהוא מבין, שהחוק הזה בעייתי מבחינת הציבור החרדי. “רישום אזורי אומר שיכולים להביא סוס טרויאני של תלמידה ממש לא מתאימה חינוכית, אבל רק בגלל שהיא מתגוררת ברחוב כזה או כזה חייבים לקבל אותה. וזה בעייתי. אני מבין את זה”.

• אם אתה מבין שזה בעייתי, למה איימת בשוט הזה?

“קודם כל, הייתי חייב להחזיק שוט ביד. אחרת זה פשוט לא עובד. באתי ואמרתי אם יגיע חודש ספטמבר ומנהלי המוסדות לא יצליחו להוכיח לי שיש אפס בנות לא מסודרות, אני הולך על השוט. יש הצעת חוק שלי בנושא הרישום האזורי, היא מונחת אצלי במגירה כבר 3 כנסות. אני עצמי כתבתי אותה.

“תחילת הסיפור באחד מהדיונים בכנסת בנושא אפליית בנות. הייתי אז די חדש, עו”ד יואב ללום השתתף בדיון. הוא הציע אז פעולות נועזות כמו חוק רישום אזורי, סנקציות פליליות למנהלים מפלים. הייתי חדש ולא ממש הבנתי, הלכתי אחרי הדיון לגפני, הוא הסביר לי מהם הסיכונים בכל הצעה שכזו. ואז החלטתי ללכת על צעדים עדינים יותר, מסוכנים פחות”.

“אבל”, הוא אומר, וממש מרים את קולו כדי שהדברים יהיו ברורים לגמרי. “אם, אחרי כל כך הרבה שנים, עדיין אנחנו נאלצים להתמודד כל שנה עם בנות שבוכות בבית, צריך לעשות מעשה חריף! העסק לא יכול להמשיך ככה.

“עכשיו תראי, אם המוסדות האשכנזים לא היו מקבלים ולו אף בת אחת ספרדייה, לא הייתי בא בטענות. אבל כשהם לוקחים לי את העשרים שלושים אחוזים של הבנות הטובות, אני לא יכול לפתוח בית ספר ספרדי ולמתג אותו!”

•  לשכת דרעי הוציאה השבוע הודעה על ה’פתרון’: פתיחת עוד בתי ספר לעדות המזרח…

הוא מעדיף לשתוק.

• זה עובד אצל הבנים, למה שלא יעבוד אצל הבנות?

“בנים זה לא בנות, לבנות חשוב התדמית והמיתוג, הן רגישות, הן מרגישות מתוסכלות כששולחים אותן לבית ספר שלא ממש נרשמו אליו הטובות ביותר, הן שאפתניות. אז הלוואי ולא אגיע לרישום אזורי. אבל אם יצטרכו, זה יעבור”.

• איך יעבור? ברגע שתשלוף הצעת חוק כזו תיקרא אל חדרו של חכם שלום כהן, שיגיד לך שזה חוק לא ראוי. גם גדולי ישראל האשכנזים מתנגדים לרישום אזורי.

“האמת, שאם הייתי מדבר כפוליטיקאי, הייתי צריך להתפלל ש-400 בנות תשבנה בבית בספטמבר, ואז הייתי קוטף את הפירות ומגיח כמושיע עם הצעת החוק שלי. אבל אני לא מתנהג ככה. אני ולשכתי כבר ארבעה חודשים מול המחוז החרדי ומול עיריית ירושלים ושאר העיריות, כדי להשיג את המקסימום וכדי להגיע לפתיחת שנת הלימודים עם אפס אפליה. אני מאד מקווה שנצליח בזה”.

• ונניח שתהיה אפליה. מה תעשה? תעלה את החוק, ליצמן וגפני יטילו וטו. אולי אפילו דרעי.

“אני יודע על מפלגות חילוניות, גם מהאופוזיציה, שמתכוונות להגיש את החוק הזה, אם אכן יתברר שבנות רבות יושבות בבית. אז גם אם ש”ס לא תוכל לתמוך בזה – זה יעבור. יהיה מאבק, יהיה דיון ציבורי, היועץ המשפטי לממשלה ייכנס לתמונה, האפליה לא יכולה להמשיך!

“הנה קחי דוגמה מאלעד. למה השנה שקט שם ואת לא שומעת על אפליה? כי הגיעו לבית משפט, כי ראש העיר מפחד להיות מואשם בביזיון בית משפט, לכן עושים הכול כדי להימנע מבושות. רועדים להשאיר בת אחת בבית.

“אז אני בעד הידברות, אבל אם תהיה אפליה, אכנס במפלים ללא רחמים. ואני לא ספינולוג. כשאמרתי אפס סובלנות התכוונתי לכל מילה. אכנס לחכם שלום, אסביר לו מהו צערן של בנות ישראל, נפעל. לא נשב בשקט כל עוד בנות בוכות בבית”.