בימים אלו הפכו קייטנות הקיץ לאחד מהנושאים המדוברים בציבור החרדי. וזה לא פלא. וכי מי אינו רוצה קייטנה עבור ילדיו, כזו שתעסיק אותם מעט בימי החופש הגדול והחם.
אלא שכבר כעת אפשר לתהות: האם יזכו ההורים בהנחה משמעותית על הקייטנה בה יבלו ילדיהם – בילוי המאפשר להם להמשיך בעבודתם השוטפת, מבלי להפוך לשמרטפים?
מתברר כי התשובה לא ממש ברורה. אבל נתחיל מהתחלה.
ראשיתו של הסיפור, כמו תמיד, במסיבת עיתונאים, במהלכה התבשרו ילדי מדינת ישראל והוריהם כי הנה החופש הגדול הזה הם מסודרים היטב – ובמחיר שווה לכל נפש. הקייטנות לא יעלו הרבה, שכן משרד הנגב,הגליל והפריפריה יסבסד את התענוג.
מה יותר טוב מזה? החופש מעולם לא חייך יותר להורים.
אבל אז החלו טפטופי התלונות, שהפכו עד מהרה לזרם ולנחשול של ממש. עד מהרה התברר שבערים החרדיות לא ממש יודעים על הסיפור.
מה שבעצם מעלה שאלה גדולה: האם הסיפור הזה, שהוצג כבשורה הגדולה של הקיץ, החל כאלתור בלתי מתוכנן?
רק בני ברק?
בשיחה עם בכירים במספר רשויות חרדיות, הם מגוללים את מה שאירע.
“כמו כל עם ישראל קיבלנו את הבשורה באמצעות התקשורת. ניגשנו לבדוק במה מדובר ואיפה בדיוק מקבלים את ההטבה ואת ה’צ’קים’. הבלבול היה גדול. מתברר שמישהו שם למעלה במשרד הנחית הוראה ‘לעשות משהו’ עם הקייטנות.
“כמו בשנים שעברו, משרד החינוך יצא בבשורה של קייטנות חינם לכיתות א’ ב’ בערים מסוימות, כששר החינוך נפתלי בנט הופך לאבא של השקופים מהפריפריה, שנהנים מההטבה ומברכים אותו כל הדרך אל הלחמניה והשוקו של קייטנת הילדים.
“גם ש”ס ביקשה להיות מונצחת כמי שדואגת לקהל מצביעיה (הפוטנציאליים בלבד, עד כה), ‘והנחיתה’ הוראה לדרג המקצועי במשרד, שמיהר להכין מכרז. אלא מה? שמכרז לא מכינים תוך זמן קצר כל-כך ומתברר שהוא לא ממש נארג בקפידה.
“היו שהאשימו בכישלון מנהל אגף במשרד, בשם שמוליק ליטוב – מינוי חרדי מבריק וחדש, אבל זה היה עוול של ממש. שכן, אין זה הגיוני לדרוש ממנהל אגף, מוצלח ככל שיהיה, להכין מכרז מסודר בזמן כה קצר. יחסית לזמן הקצר שניתן למחלקה שלו – ההישג מצוין”.
כך יצא, אומרים אותם גורמים, שהעיר בני ברק, למשל, הייתה כבר מההתחלה במפת הזכאים לעדיפות – אך במודיעין עילית, ביתר עילית ואלעד, לא ידעו האם הם ‘בפנים’ או לא.
“טלפונים, בירורים, שאלות, ופתאום היינו גם אנחנו בתוכו”, מספר אחד הגורמים.
במכרז המונח לפני, אגב, הערים הללו נכללות.
המענה של דרעי
במשרד לפיתוח הנגב, הגליל והפריפריה טוענים: “כל היישובים המצויינים היו במקור ברשימת היישובים המשתייכים לפריפריה החברתית, עליה החליטה הממשלה. אף אחד מהיישובים הללו לא הוכנס בעקבות תיקון”. מה שאומר: הבלבול ואי הידיעה, באשמת הרשויות החרדיות בלבד.
באשר למהירות הכנת המכרז טוענים במשרד: “המכרז הוכן תוך זמן קצר משיקולי זמן ובעקבות רצונו של השר אריה דרעי לתת מענה מיידי לבעיה שנוצרה”.
כלומר, גם הם מודים באלמנט החיפזון, רק שלא מודים כי השיקולים היו תחרות מול משרד החינוך. ובכל זאת, לדעתם, “המכרז מספיק מפורט וכמו כן לכל הרשויות ניתנה אפשרות לשאול שאלות הבהרה. רבות מהן היו בקשר וקיבלו מענה רציף והגישו את הנתונים בצורה תקינה”.
כמה מהערים נחשבות ל”רבות מהן”?
ובכן, בביתר עילית טרם הגישו. מתכוונים לעשות זאת בהמשך; באלעד הגישו, אך מבולבלים ולא יודעים למי ניתן להעניק את ההטבה ואיך; במודיעין עילית, שאינה מגיבה ל’תחנות האינטרנט’, לא ברור האם העירייה נטלה את הכספים, כן ברור שלמנהלי הקייטנות לא הועבר תקציב.
ברכסים, למשל, לא ממש ידעו לומר לי איך יועבר הכסף אל ההורים, אבל ידעו לספר שכבר הגישו בקשה לקבלת התקציב.
מי מפעיל את הקייטנות?
כעת, לשלב הבא.
מתברר שכדי ליהנות מההטבה על הרשות המקומית עצמה לארגן את הקייטנות. בבני ברק יש מזה שנים קייטנות עירוניות, וכך גם באלעד, אך בביתר עילית ובמודיעין עילית ההפעלה מתבצעת על ידי מוסדות החינוך עצמן.
האם יש דרך להפוך את העירייה לצינור, שיעביר את הכספים למפעילים? תשובה ברורה לשאלה זו לא הצלחתי לקבל עד כה.
לפיתוח הנגב, הגליל והפריפריה מסרו בתגובה: “המשרד עובד על פי חוק רק מול רשויות עירוניות ולא מול אנשים וגופים פרטיים”.
אז איך זה עובד בפועל?
במודיעין עילית, למשל, טרם מצאו דרך לצ’פר את המוסדות. בשיחה עם אחד ממנהלי הקייטנות בעיר הוא מספר: “לא ידוע לי האם העירייה נרשמה לקבל את הכסף. לי לא נאמר דבר, ואני גובה מההורים את המחיר אותו גביתי כל השנים. המחיר לא עולה על 300 שקלים ואני עצמי נאלץ לסבסד את ההוצאות”.
מתלונות רבות של הורים, שהגיעו לידינו, עולה כי אכן, הם לא קיבלו שום הנחה במחיר. “איך אתן הנחה, כשגם כך ההוצאות גוברות על ההכנסות?” קובל אותו מנהל.
מעניין יהיה לעקוב האם תגיש עיריית מודיעין עלית בקשה לקבלת התקציב, ואם כן – לאן תעביר אותו: לידי גורמים שהפעילו קייטנות או תקצה אותו למטרות אחרות?
לא ברור, אגב, האם זה תקין על פי תנאי המכרז. על פניו, מעיון בסעיפים הקטנים, נראה שלא.
גם באלעד הסיפור דומה.
בירור בעירייה מעלה כי טרם החליטו האם להירשם לקבלת ההטבה – ואם כן: איך בדיוק להעביר את כספי התקציב ומה לממן?
מהגורמים הרשמיים לא הצלחנו לקבל תגובה, אך בשיחה עם גורם בלתי רשמי בעיריית אלעד מתברר, כי “בדרך כלל כשמשרד החינוך מוציא מכרז זה מאוד מסודר. כל רשות מקומית יודעת בדיוק מה היא נותנת ומה היא מקבלת. זה מגיע עם ספר תקציב מסודר. המכרז הזה כל-כך מבולבל שאף אחד לא יודע איך ‘לאכול’ אותו. עירייה לא יכולה לקחת על עצמה התחייבות כספית, כשהיא לא יודעת מה תקבל בסוף – אם בכלל. מה גם שהכול קרה ברגע האחרון”.
ישר לידי ההורים
בביתר עילית מתכוונים, אגב, להפתיע: לקחת את התקציב ופשוט להעביר את הכספים בצ’ק – ישירות לידי ההורים ששילמו על קייטנות.
האם זה תקין מבחינת המכרז עצמו? לא ברור. אולי בשל כך טרם יצאה הודעה רשמית של העירייה על הענקת ההטבה. מהמשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל נמסר כי מדובר בצעד “תקין מאוד”.
לתשומת לב שאר הערים החרדיות: פתחו את פנקס הצ’קים ותתחילו לחתום להורים על החזר.
ומה בבני ברק? ובכן, גם ש בעירייה של עיר התורה והחסידות הפתיעו והוזילו את מחיר הקייטנות בגני הילדים ל-75 שקלים בלבד. האם ההוזלה תהיה על חשבון התקציב שיתקבל מהמשרד לפיתוח הנגב, הגליל והפריפריה? לא ברור. שכן, בהודעת העירייה מצוין שהתקציב הנ”ל יועד למימון… ארוחת הבוקר של התלמידים בקייטנות.
כמו כן תתווסף פעילות העשרה, על חשבון המשרד.
במשרד לפיתוח השיבו על שאלתי והבהיר: “אם מחיר הקייטנה הוא 78 שקלים זה לא רלוונטי”, מבחינת החזרים של המשרד. שכן, “המשרד משתתף בסבסוד רק בקייטנה שעולה מעל 200 שקלים, וגם אז נדרשת השתתפות מינימאלית של 200 שקל להורה. המשרד מסבסד את ההוצאה מעבר ל-200 שקלים ועד ל-300 שקלים לילד”.
קרי: ארוחת הבוקר ופעילויות ההעשרה ייעשו על חשבון המשרד, המחיר הנמוך – לא קשור.
אלא שגם זה לא תקין מבחינת המשרד, המבהיר: “הסבסוד מיועד להשתתפות ההורה בלבד ונועד להפחית את השתתפות ההורה בלבד. איננו מתערבים בתכני הקייטנות”, ובטח לא במחירי השוקו-לחמניה של הבוקר.
פנינו לעירייה לקבלת הבהרות, אך הן טרם הגיעו.
ומה קורה בערים חילוניות?
המעניין הוא כי גם ברשויות חילוניות המצב לא מרנין יותר, כך עולה מדיווח של ‘מעריב’. בערד, למשל, טען יו”ר הוועד העירוני טל טחי כי לא קיבלו כל הודעה מהעירייה על סבסוד הקייטנות העירוניות, וזאת למרות שאין כל ספק בכך שערד שוכנת בנגב, יעד מרכזי של המשרד.
“אני חושב שכל יוזמה ממשלתית לסייע לקייטנות היא חיובית, אבל זה שההכרזה ניתנה ב-20 ביוני רק מוכיח שהממשלה לא פועלת לפי תכנית מסודרת. אנחנו עדיין מחכים לתשובות לגבי בקשות של רשויות שרוצות לדעת אם הן זכאיות”, אומר אבי קמינסקי, יו”ר איגוד מנהלי אגף החינוך, ל’מעריב’. בעירייה טענו כי הם הגישו בקשה וכי הם ממתינים למענה מהמשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל.
גם בערוץ 2 פרסמו בסוף השבוע כי שלושה שבועות חלפו מאז ההודעה החגיגית, אך מבירורים שעשו, הבשורה לא ממש היוותה בשורה. הורים עמם שוחחו טענו שלא קיבלו כל הנחה, גם הרשויות אליהן פנו (נתיבות, ערד ועוד) טרם קיבלו אגורה.
מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל נמסר ל’מעריב’: “הקול הקורא לרשויות ייסגר רק ביום ראשון, והרשויות הזכאיות יקבלו על כך הודעה בהמשך השבוע”.
מה שמאשר את התחושה של בכירים ברשויות החרדיות כי הכוונה הטובה יצאה לדרך “מאוחר מדי” ו”בצורה מבולגנת”.