בחודש יוני של שנת 2011, עלתה לאוויר קבוצת מחאה ברשת פייסבוק, שקראה לציבור להימנע מקנייה של גבינת קוטג’ בשל מחירה הגבוה. לאיש שהקים את הקבוצה קראו איציק אלרוב, צעיר אלמוני מבני ברק, שבתוך שבועות הפך שמו לאחד המוכרים בכל בית בישראל.
עשרות אלפי גולשים הצטרפו לקבוצת המחאה שפתח אלרוב, ומספרם חצה את רף ה-100,000.
התקשורת כולה התענינה במחאה האדירה ובאיש העומד בראשה, ובתוך שלושה חדשים, התפטרה יושבת ראש הדירקטוריון של חברות תנובה, והוכרז על הורדת מחירים קבועה של כ-15 אחוזים.
כעת, כאשר מלאו חמש שנים למחאה, חרדים 10 שוחח עם אלרוב על הימים ההם, על מעשיו בימים אלו – ועל תפיסתו את המציאות הכלכלית בה שרויה מדינת ישראל והחברה החרדית.
• היום, חמש שנים אחרי, המחאה שיזמת הצליחה?
“אפשר לומר שישנן הצלחות רבות. די להביט בתחרות בין המפלגות השונות על הטיקט ‘מי יותר חברתי’ כדי להבין חלק מהשינוי שהמחאה חוללה.
“יחד עם זאת, אין ספק שהמצוקה עדיין קיימת. מחירי המזון וגם מחירי הדיור עדיין יקרים משמעותית בהשוואה למדינות אירופאיות אחרות. ולכן, לצערי, עדיין לא ניתן לברך על המוגמר”.
אלרוב לא חדל מפעילותו בתחום יוקר המחיה, ושמו נקשר בפעילויות חברתיות שונות.
עם מינויו של יו”ר ש”ס אריה דרעי לתפקיד שר הכלכלה, מונה אלרוב כיועצו לענייני יוקר ומחיה, תפקיד אותו החזיק עד לפרישתו של דרעי, לטובת משרד הפנים.
• האם המחאה שינתה לך את החיים?
“בהחלט. גם אם לא רציתי בכך. אתה מוביל שינוי אדיר בחברה. חלק ממנו נוגע ברווחים של תאגידים ענקיים וזה מצריך ממך תעצומות שבדרך כלל אתה לא נצרך להם באופן תדיר”.
לדברי אלרוב, הצורך בשינוי חברתי-כלכלי לגמרי רלוונטי גם בימים אלו: “כמו שאמרתי, המצוקה עדיין קיימת. הפערים בחברה הולכים ומתרחבים. מצד אחד אתה שומע על שיאים שנשברים ביציאה לחו”ל ומצד שני אתה נחשף לשיאים חדשים שנשברים בחלוקת מזון על ידי עמותות הצדקה”.
• מה אתה עושה בימים אלו?
“אני מתעסק הרבה בתנועת הצרכנים שהוקמה, כדי לטפל בנושאי יוקר המחיה שעליהם המחאה קמה. לא רק בשוק המזון, אלא גם בשוק הדיור, הבנקים, הפנסיות שלנו ועוד”.
במהלך מערכת הבחירות האחרונה עלו שמועות שונות סביב תכניותיו הפוליטיות של אלרוב. שניים משותפיו למחאה החברתית שפרצה ברחובות, סתיו שפיר ואיציק שמולי, היו לחברי כנסת מוכרים ומובילים, ושמועות עקשניות על הצטרפותו של הפעיל החברתי הנמרץ לתנועת ש”ס ובעיקר ל’כולנו’ של משה כחלון לא חדלו מלהתפרסם.
• איציק, אתה בכולנו בבחירות הבאות?
“דלג בבקשה לשאלה הבאה”.
• בא נדבר על הציבור החרדי. מה חלקו לדעתך במחאה הכלכלית שהובלת, ושאולי עתידה לפרוץ שוב?
“הציבור החרדי הוא חלק אינטגרלי מהכלכלה הישראלית. לטוב ולרע. ולכן גם הוא חלק מהתומכים בשינויים שהמחאה דרשה. מטבע הדברים, הנושאים הפוליטיים פחות מדברים לרוב הציבור החרדי, אך את הפתרון למצוקות שלו הוא מצפה לראות הן מנבחריו והן משאר השחקנים במערכת”.
• האם יש שינויים בשוק התעסוקה החרדי?
“אם בשנות ה-90 העליה הרוסית היא זו שיצרה קפיצת דרך משמעותית בכלכלה הישראלית, הרי בעשור הקרוב, האוכלוסייה החרדית היא זו שהולכת ליצור אותו.
“ההשתלבות במעגל התעסוקה יוצרת הזדמנויות רבות, הן למגזר עצמו והן לכלכלה הישראלית בכללותה. לכן צריך לנהוג בשום שכל ובתבונה על מנת לא להרוס את המרקם שנוצר. פוליטיקאי שנוהג כמו פיל בחנות חרסינה פשוט הורס את פוטנציאל ההשתלבות, ובכך גם מזיק למגזר וגם לכלכלה עצמה”.
אלרוב מסרב להתייחס לשמועות על צירופו או אי הסכמתו למפלגתו של כחלון, אך פטור בלא כלום אי אפשר.
במחאה אותה הוביל, נדרש שר האוצר דאז יובל שטייניץ להתייחס למחאה וניסה יחד עם ראש הממשלה נתניהו ליבא מוצרי חלב מחו”ל במטרה לפתוח את שוק החלב לתחרות. המהלך לא יצא לפועל בסופו של דבר, אך שטייניץ הודיע כי מוצרי החלב שבפיקוח לא יוצאו משוק החלב.
• האם שר האוצר הנוכחי, עונה על הדרישות? ומה ביחס למחירי הדירות שרק מאמירים?
“אני חושב שיש רבים שנהנים לחבוט בשר האוצר ושלא בצדק”, אומר אלרוב ותוקף את לפיד ואת התייחסותו למגזר החרדי: “הוא מגיע עם כוונות טובות ולא מחפש מתכונים לאפלייה ולמידור המגזר החרדי בתכניות שיוצר, וזה בניגוד לשר האוצר הקודם.
“יחד עם זאת, בגלל שהוא נבחר על הטיקט החברתי, רבים מצפים ממנו ודי בצדק, להפוך שולחנות כדי לחולל את הרפורמות שהבטיח ולא להיכנע לקבוצות אינטרסים שמעוניינות לשמר את המצב הקיים, ואיתו את הרווח העצום שלהם, שהוא, כידוע, חלק מהסיבות ליוקר המחיה האדיר בישראל”.