המפכ”ל רוני אלשיך הגיע הבוקר (רביעי) לדיון בוועדת הפנים של הכנסת בנושא “מסמך יצחקי” – מסמך משטרתי סודי שריכז מידע וחשדות על עבירות ושחיתות לכאורה של כל חברי הכנסת בשנת 2014.
אלשיך, הצדיק את המסמך, שנחשף לפני כמה שבועות על ידי העיתונאי רביב דרוקר בערוץ 10: “אני מאד מצדיק את המסמך. הוא חובר כדי שלא יסתבר שיש משהו שראוי היה שנדווח עליו לפרקליט המדינה וליועץ המשפטי ומשום מה הוא נתקע ולא הוצף לבעל הסמכות.
“ראש אח”מ צריך לייצר לעצמו תהליך בקרה, מפני שיש הנחייה לדווח על כל מידע לפרקליט המדינה וליועמ”ש. אם יש מחויבות לדווח וזה לא הגיע לשולחנו, הוא לא יודע ובלי בקרה המידע שוכב”.
עוד אמר אלשיך: “אין עלינו לחצים מפוליטיקאים, כל הלחצים הם של התקשורת”. המפכ”ל הדגיש כי תפקידו של המסמך שמאגד מידע מודיעיני על פוליטיקאים הוא “בדיוק הפוך מכפי שהוצג בתקשורת”.
ניצב מני יצחקי, ראש אח”מ התייחס גם הוא למסמך ואמר: “המסמך נכתב כדי לעמוד בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, ראש אח”מ הוא בעל עוצמה מתוקף תפקידו. כוח זה דבר משחית וכוח גדול משחית יותר. לכן הוא חייב לנהוג בזהירות עצומה”.
יו”ר ועדת הפנים דודי אמסלם אמר, “קראתי ש-80% מהשוטרים משתמשים במידע פנימי לצורכיהם. ברור שיש מידע שאנשים משתמשים בו שלא בסמכותם. משהו איום קורה פה. יש פה תקציר מנהלים. האם רק על ח”כים? אולי יש מידע על המפכ”ל? לח”כ אין השפעה חוץ מלצעוק. ניצב יכול לעצור אדם. אולי יש תקצירים על ניצבים במשטרה? על שופטים, עיתונאים?
“הידיעה על המסמך הדהימה אותי, וברקע הסיפור של גל הירש לא יוצא לי מהראש – מיד צץ לו תיק משום מקום. הוא לא היה יעד משטרתי ועד היום עושים לו חיקור דין וכשיסגרו את התיק לא יתנצלו. אני לא חושב שניצב יצחקי עשה בזדון, אבל תמיד יש פוטנציאל לשימוש לא נכון”.
בין תוקפי דליפת המסמך היה ח”כ יעקב פרי: “הציבור מתקשה להבין מה ההבדל בין איסוף מודיעיני לבדיקה וחקירה. הציבור לא צריך להבין. הוא חי מהתקשורת שחיה בעיקר מדברים שהמשטרה מזינה. מדליפים, כוונתם לרוב פוגענית, מגמתית, אינטרסנטית. אני ממליץ למשטרה להתייחס ברצינות לתפקיד הכנסת. שיתוף פעולה אמיתי, כן וישיר בין המשטרה לכנסת יועיל למשטרה ויהווה צינור שקוף לציבור שמתקשה להבין”.