השתתפותו של ראש ישיבת ‘אור ישראל’, הגאון רבי יגאל רוזן, בסיום מסכת שערכה קהילת ‘בית אבא’ בפתח תקווה, הציתה שוב את המלחמה בישיבות חרדיות המוגדרות תיכוניות.
הרב בצלאל כהן, ראש ישיבת ‘חכמי לב’, ישיבה תיכונית שהקים בירושלים, שיגר מכתב לראש ישיבת ‘אור ישראל’, על התרגשותו מהעובדה שבפתח תקווה הנציגות החרדית של יהדות התורה משתפת פעולה עם הקהילה המודרנית בעיר.
הגאון רבי יגאל רוזן השיב על המכתב במתקפה, והרב כהן שיגר מכתב תגובה. אתר ‘פתח תקוואי’ פרסם את ההתכתבות המלאה בין השניים, תוך השמטת דברים אישיים שהופיעו במכתבים.
•
ביום שישי האחרון שיגר הרב בצלאל כהן את המכתב הבא אל ראש ישיבת ‘אור ישראל’:
“לכבוד ראש הישיבה הגר”י רוזן שליט”א
רציתי להביע במילים קצרות את התרגשותי מהשתתפותו של כת”ר בסיום מסכת קידושין בקהילת ‘בית אבא’ בראשות הרב מיכאל שוהם ומדבריו שם.
מהיכרותי הקרובה את התהליך הרחב של השתלבות צעירים חרדים בתעסוקה ובלימודים מקצועיים ו/או אקדמיים, אני מודע לחשיבות שאין דומה לה לשמירת הקשר של אותם צעירים עם בית המדרש ועם לימוד תורה, ואת הנחיצות של תמיכה בכך מצידם של גדולי תורה כדוגמת כת”ר.
בברכה, בצלאל כהן
נ.ב. אני מודע כמובן להסתייגות של כת”ר מפעולותיי השונות, אשמח אם תהיה לי פעם הזדמנות להציג לכת”ר את האופן שבו אני רואה את הדברים, רק אומר שלענ”ד כל כוונתי למען התורה ולומדיה”.
אתמול (שני) קיבל הרב בצלאל כהן את תגובת הגאון רבי יגאל רוזן, עם הסבר מדוע בחר להשתתף בסיום המסכת של הקהילה המודרנית:
“בוקר טוב,
ראיתי הבוקר את מה שפורסם בשמך אודות התמיהה הגדולה מה פשר החילוק בין ירושלים לפ”ת, מדוע אתה ומוסדותיך מוחרמים בירושלים, ואילו בפ”ת השתתפתי במסיבת סיום ללומדי הדף היומי בקהילת ‘בית אבא’ שהיא לכל הדעות קהילה של ציבור חרדי אולטרא מודרני.
לתומי חשבתי שאף שהתרחקת מרחק רב מהמוצא שלך ושנות לימודך בישיבת פוניבז’, מכל מקום עדיין נשארת ‘למדן’ האמור להבחין לכל הפחות בין יום ללילה, ועתה נוכחתי שהשקפתך מעבירה אותך על דעתך כפשוטו.
האם באת להשוות בין השתתפות בסיום לכבוד לימוד התורה הקדושה, לבין תמיכה במוסד שלך שכל כולו הוא על מנת להוציא אברכים ובניהם ממעגל לומדי התורה, על מנת ל’קדם’ אותם בחיים לפי השקפתך המעוותת.
בדרשתי בסיום הנ”ל אמרתי לקהל הנאספים שראש העיר מר ברוורמן שאל אותי במה נחשבים אנשי הקהילה הנ”ל לחרדים, והשבתי לו שגם אצלם מרכז החיים הוא לימוד התורה, וללא ספק כמעט כולם ישלחו את בניהם ללמוד בישיבות הק’, והציבור הנהן בחיוב למשמע תשובתי – ואילו אתה וקהילתך הנושאת לשווא את שמו של מרן זצ”ל מעמידים במרכז החיים את השתלבות החרדים בחברה החילונית…
דרך אגב, שלא כפי שמשתמע מדבריך, לא השתתפתי בחלק האירוע שהתנהל על ידי הרב צ’ייט ממערבא.
גדולה מאד תמיהתי שבמכתב אישי ששלחת לי בעש”ק סיימת שכל כוונתך לש”ש, והנה עתה באופן ציני אתה מנצל את העובדה שהשתתפתי בסיום הנ”ל לטובת כוונותיך הנלוזות, ובעקיפין אתה גורם שמכאן ולהבא אחשוב שבעה פעמים לפני שאשתתף באירועים מעין אלו.
בתקווה ובתפילה שתשובו בתשובה שלימה לפני הקב”ה, ותאמצו את דרך האמת…”
עם קבלת המכתב, הגיב הרב בצלאל כהן למכתבו של ראש הישיבה:
“כבוד ראש הישיבה הגר”י רוזן, שלום וברכה
אני מבקש להודות לכת”ר על תשובתו, ואשתדל להשיב על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון.
אני מעדיף שלמדנותי תיבחן בשמעתתא כדרך שעשה אליעזר זעירא (בבא קמא נט,ב).
ההשוואה שערכתי הייתה לא בין קהילת ‘בית אבא’ לישיבת ‘חכמי לב’, אלא בין קהילת ‘בית אבא’ לקהילת ‘יוסף שלום’ ובין ישיבת ‘מערבא’ לישיבת ‘חכמי לב’, מסברא מדובר בדברים דומים ושערי חילוקים לא ננעלו.
לא פעולותיי השונות במהלך השנים ובוודאי לא המוסד שלי נועדו ח”ו ‘להוציא אברכים או בניהם ממעגל לומדי התורה’, כל אלו הם שקרים שהופצו על ידי הולכי רכיל ומוציאי שם רע או על ידי אנשים שדעתם קצרה ואינם מבחינם בין תכלת לקלא אילן.
כל פעולותיי נועדו למי שמסיבות כאלו ואחרות איננו יכול או איננו מתאים להיות שקוד על תלמודו מבוקר עד ליל, שעליו אמרו חז”ל: ‘תנו רבנן שלשה הקב”ה בוכה עליהן בכל יום על שאפשר לעסוק בתורה ואינו עוסק ועל שאי אפשר לעסוק בתורה ועוסק ועל פרנס המתגאה על הצבור’. אם יש לכבוד תורתו פירוש אחר בדברי חז”ל אלו, אשמח מאוד לדעת על כך.
אם השקפתי מעוותת אשמח לדעת במה ולתקן את המעוות, אני רגיל לשנות את דעתי כשמעמידים אותי על טעותי.
גם אם להבנת כת”ר אני ‘מעמיד במרכז החיים את השתלבות החרדים בחברה החילונית’ (מה שלעניות דעתי איננו נכון כלל), אין לכך שום קשר ליתר אנשי קהילת ‘יוסף שלום’, הם אינם קשורים אלי בשום אופן שהוא והם בני תורה לא פחות מבני קהילת ‘בית אבא’.
אני מקווה שגם הישיבות התיכוניות כדוגמת ‘הישוב’ ו’מערבא’ שהצמיחו מתוכן גדולי תורה נחשבות ישיבות קדושות, ובעז”ה גם מישיבת ‘חכמי לב’ עתידים לצמוח תלמידי חכמים.
אני מצטער מאוד שגרמתי צער לכת”ר, אני התכוונתי לטובה ולצערי יצאו הדברים באופן הפוך. אקווה מאוד שימחל לי.
אקווה שכת”ר לא ימנע ממצוה רבה זו פעמים נוספות ובוודאי של יהא ח”ו ‘תוהה על הראשונות’.
מצטרף בכל לב לכל מילה לשורת הסיום”.
מקור: פתח תקוואי