“אין עין, יש שוקי”: הלוחם, שנאבק במחבל שרצח את הלל הי”ד, מדבר

שוקי גלבוע, מתנדב כיתת הכוננות, שנפצע באורח קשה בפיגוע בקרית ארבע בו נרצחה הלל יפה אריאל הי”ד, סיפר הבוקר (שני) בראיון שהעניק לגלי צה”ל יחד עם רעייתו, על מצבו ועל הרגעים הדרמטיים.

“אני מוקף בכל עם ישראל, מכל הארץ ומכל העולם. גם הרופאים רואים את הנס שיצאתי מהסיפור הזה חי. אנחנו רואים את חצי הכוס המלאה”, אמר שוקי.

“ביום שישי היתה כאן מרים פרץ ואמרה לאשתי משפט חזק: ‘אין עין, אבל יש ידיים לחבק את הילדים, וידיים לרקוד איתם, ועוד עין לראות אותם'”.

שולמית גלבוע, רעייתו של שוקי, הוסיפה: “נשתקם בעזרת ה’, אנחנו והילדים, יש לנו משפחה מאוד תומכת, עם ישראל כולו. זה מאוד חשוב. אנחנו רק מתחזקים מזה. שכנים וחברים של בעלי, במקום שיברחו – כולם רוצים להצטרף לצוות כוננות, כולם רוצים להגן על הארץ שלנו”.

גלבוע תיאר בראיון את השתלשלות האירועים: “אשתי בדיוק חזרה ממשמרת. אמרתי שאני אבוא להגיד לה ‘לילה טוב’, לפני שהיא הולכת לישון. חצי דקה אחרי שהגעתי הביתה, קיבלתי התראה על ‘אביר לילה ג”, מחבל שחצה את הגדר. אין מקום להתלבטויות, תוך שתי דקות היינו שם.

“חלק מכוחות הביטחון האזרחיים של קרית ארבע כבר היו שם, לא היתה לאף אחד הבנה שהמחבל בתוך הבית. אני ועוד חבר כיתת כוננות הגענו לאזור הבית, סרקנו את הבית מבחוץ, ממש לא הבנו שאנחנו נכנסים לתוך זירת לחימה”.

באותו שלב הם יצרו קשר עם עמיחי אריאל, אביה של הלל יפה אריאל הי”ד שנרצחה בפיגוע: “אמרנו שנתקשר לרב עמיחי אריאל ונשאל אותו אם הוא השאיר את הבית נעול או פתוח. הוא הגיע ואמרתי לו: ‘חכה, אני נכנס אתך’. לא ראינו שום דבר מחשיד, שום דבר לא תקין, עברנו את הסלון, הגענו לחדרים, הוא צעק אליה ‘הלל’ – ונכנס פנימה”.

שוקי שיחזר: “אני זוכר את הצרחה, הדבר הכי חשוב באותו רגע להודיע לכולם שכאן האירוע. כששלחתי את היד למכשיר קשר זיהיתי משהו שחור שמזיז את היד לכיוון שלי. זה עניין של פחות משניה עד שהייתי על הרצפה”.

שוקי הסביר כיצד נפגע, אך לפני כן ציין: “אני אוהב את כולם ולא מקפיד על אף אחד”.

“הרב חנוך היה שני מטר מאחורי”, הוא מספר. “הוא מזהה את המחבל יוצא מהחדר משמאל, ומחליט שהוא ננעל עלי ומסתער עלי. הרב חנוך נמצא בסיטואציה שבה או שהוא נותן למחבל להוריד סכין על הצוואר שלי, או שהוא יורה במחבל ולוקח סיכון שהוא פוגע בי.

“ברוך ה’ שהוא הצליח לפגוע במחבל ושאני יצאתי בחיים. קליע שנכנס לראש מעל האוזן יצא מהראש באזור העין. כשעוברים חוויה כזאת מקבלים את הדברים בפרופורציה”.

שולמית הוסיפה: “אנחנו בעיצומו של תהליך. בעזרת ה’ אנחנו נתחזק, יהיו עליות וירידות, אבל כל ירידה היא לצורך עליה. שנזכה לגאולה שלמה”.