אלפים משתתפים הבוקר בהלוויתו של הרב מיכאל (מיכי) מרק הי”ד, מנהל ישיבת ההסדר בעותניאל, שנרצח בפיגוע ירי ביום שישי בדרום הר חברון.
מסע ההלווייה החל בשעה 11:00 בישיבת ההסדר, שם נישאים ההספדים, ולאחר מכן הוא ייקבר בהר המנוחות בירושלים.
אלפים הגיעו להספדים בעותניאל, ביניהם נשיא המדינה וחברי הכנסת אורי אריאל, שולי מועלם, השרה איילת שקד ויהודה גליק.
כשמיטתו של מיכי הי”ד הוכנסה עטופה בטלית לבית המדרש, ניגנו המלווים ניגוני דבקות של חב”ד – ובהם ניגון ‘ארבע בבות’.
הנשיא ריבלין ספד: “אני עומד מול מיטתך, מיכי, מיכאל, כואב ועצוב, ואיתי עומדת יחד, אבלה, אומה שלמה. היית בדרכך יחד עם בני המשפחה לשבות את השבת עם אמא, זלדה, לקראת חגיגות השמונים של אמך.
“מה יותר משפחתי, תמים ונטול שנאה ממשפחה שנוסעת להיות עם האמא, הסבתא, לארוחת השבת המשפחתית? הכל היה כבר מוכן. אבל, עוד טרם נכנסה השבת גזלה אותך יד המרצחים ממשפחתך. בדם קר. לנגד עיני שניים מילדיך, תהילה ופדיה. לנגד עיניה של רעייתך האהובה, חוי, שנפצעה באורח אנוש.
“מיכי, למדתי עליך, לצערי, כבר אחרי מותך. אנו קרובי משפחה. למדתי שהיית אבא וסבא ובן אוהב ואהוב. איש רוח שהיה גם איש מעשה. אדם שאוהב את מלאכת הכפיים, וחובש את ספסל בית המדרש. מנהל שהוא גם מורה דרך. מעמודי התווך של היישוב עתניאל ושל הר חברון.
“אדם ישר דרך וצנוע שנתן מעצמו גם כשידע שאולי לא יוכלו להשיב לו בחזרה. בן למשפחה רבת זכויות בביטחון ישראל ובתקומת הארץ. משפחה שהיא למודת יגון ושכול.
“בכל עת שהיכה השכול בביתך, בשערי הישוב עתניאל, בבית שכנתך דפנה מאיר, נהגת לומר על הנרצחים ש’בשמים בוחרים את האנשים האלה בפינצטה’, ‘המובחר שבמובחר’. צדקת מיכי. היום אנו יודעים, במעשיך, בערכים שהקנית ברוח שהשרית על תלמידיך, על משפחתך הענפה, על כל הסובבים אותך- היית למובחר שבמובחרים”.
הנשיא המשיך ואמר: “בהר חברון, ערש ההתיישבות היהודית, ממשיכים ליפול חלל רבים וטובים מבנינו ובנותינו. הטרור מלווה אותנו מראשית הבניין הלאומי כאן מדורי דורות, מתרפ”ט ועד תשע”ו. אבל גם שעה שדם אהובינו היקרים לנו נשפך – אין בכך כדי להחליש אותנו.
“איננו חוששים, איננו נכנעים. איננו נסוגים אחור, איננו מרפים את אחיזתנו בקרקע. שורשינו נטועים עמוק באדמת הארץ הזו. הטרור מעולם לא פגע ביסודות הבניין שלנו, הוא מעולם לא ערער את אחיזתנו בארץ. דם יהודי אינו הפקר. אנו מבטיחים, מעל קברו של מיכי, אנו נמשיך להילחם בטרור ללא מורא וללא פחד. נלחם וננצח. צה”ל וזרועות הביטחון יגדעו את ידי המרצחים הארורים שרצחו אותך מיכי. הארץ לא תכסה על הדם. דבר לא ירפא את הכאב, אך אורה של הדרך שסלל מיכי – לא ייכבה”.
ראש ישיבת עתניאל וגיסו של מיכי הי”ד, הרב בני קלמנזון, ספד: “הקב”ה, הקפת אותי בשני אנשים צעירים שעשו הכל. הקב”ה, אני אומר לך דוגרי, אני לא מבין אותך: למה לקחת את הצעירים, למה לא לקחת אותי?
“כל מה שמיכי נגע הפך לזהב. הוא סייע לכולם, לבנות בית, לא לפשוט את הרגל ולא לפשוט את היד. הצלחת לפעול ולהזיז דברים בלי להכעיס את אחד, בלי מלחמות. איש של אהבה.
“אתה תחסר לקהילה כאן, אתה תחסר לישיבה ולכל עם ישראל. באופן אירוני אתה תחסר גם לעם של הרוצחים של שלך. אתה עזרת גם להם. אנחנו נמשיך לפעול לשלום ולסייע לשכנים הערבים שלנו. אני אומר לשכני הערבים אם לא תכרתו את היד של הרוצחים הם יכרתו אתכם. אתם תסבלו ראשונים.
“אדוני הנשיא, אף אחד מבני הישוב הזה לא בחר בדרך הטרור, ואנחנו מודים לבני הדודים שחילצו את בני המשפחה שנותרו. אם הממשלה לא תילחם בטרור ותתן תחושה של ביטחון. אנשים חלשים ופוחדים עלולים להפוך לשורש פורה ראש ולענה ולעשות מעשים נוראיים. לא לכולם יש את הכוחות של קהילת עתניאל.
“אנא בטובך, הדגש באוזני הממשלה את הצורך העצום הזה להחזיר את הביטחון לאזרחים לנשים ולילדים שעליהם הם מופקדים”.
הבת, אורית, ספדה: “אבא שלי אהוב אני לא מאמינה שנפרדים. לא מזמן עמדת וחיבקת אותי. אמרת שלא תעזוב. עכשיו אלוקים לקח אותך. כל הזמן אמרנו, אבא שבשמים לוקח את הטובים – ואתה הכי מדהים בעולם.
“כמה טוב תרמת. נתת כל כך הרבה למען אחרים, כמה עשית. עבורנו כל דבר שרק רצינו נתת מכל הלב.
“קיבלת אותנו כמו שאנחנו. גם כששהיו דברים לא בסדר – היית איתנו ולא עזבת לרגע. תבקש מאבא בשמים שירחם עלינו. אני שמחה שהספקתי לומר כל כך הרבה פעמים כמה אני אוהבת אותך. הורים מדהימים קיבלתי. החינוך שלכם להיות אנשים מאמינים חזקים ולא נשברים.
“אבא תהיה גאה למעלה, תראה איזה חזקים הילדים שגידלת. תהיה גאה. תודה לך על כל דבר שנתת, שעזרת לי להיות מי שאני.
“אבא, תתפלל על אמא שתחזור. אנחנו צריכים אותה. בבקשה תפתח שערי שמים, כולנו צריכים אותך. עלית בצורה מדהימה על קידוש ה’ אחרי טבילה במקווה. תתפלל עלינו שנמשיך אותך עם כל החינוך שנתת. שמור עלינו, אבא שלי”.
הבן, יהושע, ספד: “אבא, אתה לא אהוב דיבורים. הייתה בך עוצמת הרכות, מבט אחד חודר ואני מערער בתשובה. ככל שעוברות השנים מתבררים עוד עומקים ומעגלים קהל מעריצים.
“אבא איש קבלה והכלה, נתינה אינסופית, מחשבה רבה. תפיסת מציאות על כל רבדיה, הכלה רבה. טבעתי במצולות חסרונך, יבש ליבי, צמא לאהבתך. לקח אלוקים את מבוקשו ואנחנו מה?”
הבן נתנאל הספיד: “בנית עולם תורה, מסרת את נפשך בשביל ללמוד תורה. גם כשעברת ימים ולילות לא ויתרת על לימוד התורה. בשבת האחרונה היית אצלנו פעם ראשונה, זכינו שתהיו אצלנו שבת שלמה, ביחד עם אמא. אנחנו חזקים אבא. היית אבא של עם ישראל, של כולם. אני כבר מתגעגע. אני כבר מתגעגע. יהי זכרך ברוך”.
שרת המשפטים איילת שקד, היתה נציגת הממשלה בהלוויה: “מתיישבי יהודה ושומרון הם לא הבעיה, הם הפתרון. המתיישבים המסורים כאן הם המגן החלוץ של מדינת ישראל מפני הטרור. הם מונעים, במסירות נפש בלתי נגמרת, את יצירת דאע”שסטן וחמאסטן, מטר מכל מקום במדינה.
“כך בדיוק צריך להסתכל על ההתיישבות ועל התושבים. הם החיילים הקרביים של כולנו, תושבי ‘ישראל הקטנה’, שממשיכים לעשות מילואים, גברים, נשים וילדים, עוד ועוד ועוד, ואפילו לא מפרקים את הצ’ימידן בין קו לאימון.
“הלוחמים ללא המדים האלו, מגנים בגופם על שאר אזרחי ישראל. ניסיון פיגוע במתיישבים שבעומק יהודה ושומרון הוא פחות ניסיון פיגוע בתל אביב, בנתניה או בכפר סבא. הפיגועים שנעשו שם הם הטפטופים שהצליחו לחדור. בלי חומת המגן של יהודה ושומרון, לא יהיה דבר שיעצור את השטף.
“המתיישבים הם לא רק חומת מגן ביטחונית, הם גם חומת מגן מדינית. מי שחושב שחזרה לגבולות 67′ תוריד את הלחץ הבינלאומי, חולם באספמיה. פינוי המתיישבים לא יסיים את הסכסוך הישראלי-ערבי ולא יסיים את האשמת ישראל בעולם. ארץ ישראל שייכת לעם ישראל”.
עוד אמרה שקד: “מול האור הזה של מיכאל ושל הילדה הלל יפה אריאל, יש חושך, שמבהיר לנו שאין כאן שום סכסוך טריטוריאלי. שבין הפיגועים בארצות הברית, פריז, תל אביב, קרית ארבע, נתניה ועתניאל עובר קו אחד ברור – שנאה של האיסלאם הקיצוני.
“התשובה שלנו לרצח צריכה להיות בנייה. עוד הרבה בנייה. הרבה יותר ממה שקורה היום. זו היתה מאז ומעולם דרכה של הציונות ושל ההתיישבות בכל חלקי ארץ ישראל. וזה הפתרון הנכון ביותר שצריך להיות גם היום, ונפעל לעשות זאת בצורה משמעותית גם כאן, בעתניאל.
“לא נסתפק בזה – אנו נרדוף את המרצחים ונשיגם. אם משפחתם תומכת במעשיהם גם היא תשלם מחיר יקר”.
מעט אחרי השעה 16:00 הגיע מסע ההלוויה להר המנוחות בירושלים, שם ייטמן לאחר הספדים שיינשאו על ידי הרב הראשי הגר”ד לאו וראש המוסד יוסי כהן – בן דודו של הרב מיכאל מרק הי”ד.