כיצד לנהוג בילדים שחדלו לשמור מצוות?

המקרה הטראגי של אסתי וינשטיין ע”ה, עקב הנתק בינה לבין בנותיה, העלה שוב אל סדר היום את היחס והקרעים בתככי המשפחות אשר חלקים מהם עזבו את הדת ושמירת המצוות. במיוחד אנחנו נשאלים על ידי הורים שילדיהם עזבו את הישיבה ואת אורחות חיים החרדיים – איך וכיצד לנהוג כלפיהם?

ובכן, אודה בכנות: כל היחס הזה והנתק בין הורים לילדיהם אשר ‘סרחו’ אינו מקובל עלינו כלל ועיקר. וכשאני אומר עלינו – אני מתכוון, עלינו הספרדים ועדות המזרח.

ראשית, מפני שכל ההנהגה בסגנון החרדי-אשכנזי שהתלבשה על החרדים יראי השם והמקפידים במצוות הספרדים, היא המצאה ששודרגה והתעצמה מאז הקמת ש״ס, והמצאת הליטאיות-הספרדית.

מה לנו ולסגנון הזה? מה לנו וללבוש הזה? מה לנו ולחשיבה הזו – הקיצונית והבדלנית, המבטלת ומוחקת כל זולתה?

בן הוא בן, ואף על פי שחטא, וכמו שידוע שישראל אף על פי שחטא – ישראל הוא. קך וחומר כשמדובר במשובת נעורים, והרבה הרחוב עושה והמדיה המודרנית.

אז מה? בגלל זה להרחיקו? לנדותו שמא חלילה ישפיע על אחיו? הבל הבלים.

יש להקדיש את המחשבה שלא ישפיע לרעה ויגרור אחריו, אבל הנסיון הראה שסופם של כל הילדים הללו, אם יחובקו – שיחזרו לדת ולשמירת מסורת.

ההקפדה היתרה מביאה בכנפיה רק אסונות.

החכם מכל אדם כבר כתב: ״אל תהי צדיק הרבה״.

ובככל, מרבית הספרדים מה הם אם לא שומרי מסורת? אין להקב״ה חפץ בעם נבדל קיצוני, החושב שרק האמת שלו היא האמת. אין לי גם עניין לרמוז על מוזרותם של שבטים בישראל או לפוסלם, למרות שעם ישראל נקרא ‘עם חכם ונבון’, ולמראה ולמשמע דברים והנהגות מסויימות נראה שהוא מתנהג כעם קטן וסכל (כלשון הרמב״ם).

איש איש ישמר מנהגי אבותיו.

אבל, למען השם ברוך הוא, אל תחטאו בילד! אל תגרמו חלילה לאבד נפש מישראל – לא במובן הגשמי ולא הרוחני. גם ליצחק היו יעקב ועשיו. את עשיו הוא לא הרחיק ולא נידה, ודוקא רצה לתת לו את הברכה.

אצלנו ישכנו יחדיו, בנים חרדים, עם סרוגים, עם כיפה שקופה, בכבוד באהבה וחיבה.

לעולם ״תהא שמאל דוחה וימין מקרבת״ ורחמנא ליבא בעי, ורק הוא בוחן לבבות וכליות, לדעת מי אהוב למעלה יותר.