למה בן דודה של אסתי וינשטיין ע”ה הגיע להלוויה עם שבעה פרחים ביד?

בין המלווים הרבים שצעדו אתמול אחרי מיטתה של אסתי ויינשטיין ע”ה, נראו לא מעט בני משפחה, המשתייכים לחסידות גור.  בין החסידים בלט במיוחד חסיד בעל זקן לבן מרשים, שהחזיק בידו פרחים, בדיוק כמו שביקשה אסתי בצוואתה.

האיש, שתמונתו אוחז בפרחים הפכה לויראלית ברשתות החברתיות, הוא חנוך שטיצברג, בן דודה של אסתי ע”ה.

חרדים 10 שוחח עם האיש, שהופעה בלוויה עם פרחים אינה חלק ממנהגיו הקבועים, מן הסתם.

• חנוך,  מדוע הפרחים?

“אם יש דברים שהשני מבקש, גם אם אינם בדיוק תואמים את השקפת עולמי – מדוע שלא אכבד? מדוע שלא אשביע את רצונה של המנוחה? הרגשתי דחף לכבד את רצונה”.

שטיצברג הוא בן אחותו של מנחם אירנשטיין, אביה של אסתי, וקרוב אליו מאוד.

הוא מספר כי גם האב תמך בצעד: “אבא שלה אמר לי בבוקר של הלוויה, כל מה שאסתי ביקשה בצוואה אני מסכים”.

הוא מוסיף כי הוא מקפיד על הלכות השולחן ערוך, אך “איפה כתוב שאסור לשיר בלוויה, איפה כתוב שאין להביא פרחים?”

חנוך הגיע לוויה עם שבעה פרחים, אותם ביקש לחלק לאנשים חרדים נוספים, אך לאלו לא היה את האומץ. “אני שם ‘פס’, אני ממושמע רק לשולחן ערוך, לא ראיתי בזה אומץ מיוחד”, הוא אומר.

משפחתה המקורית של ויינשטיין, מספר הרב שטיצברג, החלה בסב המשפחה על שמו הוא קרוי – הרב חנוך אירנשטיין.

הוא הגיע לארץ בשנות ה-30 והקים ‘שבט’ המונה כיום 500 אנשים. אביה של אסתי, הרב מנחם, התייתם בגיל צעיר, וגדל אצל אחותו, אמו של הרב חנוך: “הכרתי היטב את כל בנותיו, הוא היה קשור מאוד לאסתי, גם אחרי שיצאה, הוא מעולם לא ניתק את הקשר”, הוא מספר.

 • טענו שהיא שמה קץ לחייה בגלל הניתוק מבנותיה?

“כל הפסטיבל הזה, והליך השיימינג שעשו למשפחה, כואב לי. אני אפילו כבר לא כועס על כל העיתונאים, רק כאוב. בעיתונות דווח, למשל, כי בית המשפט פסק כי גופתה של אסתי לא תועבר למשפחה החרדית. מי ביקש את זה בכלל? מי מאתנו ניגש לבית המשפט? מי חשב בכלל באותם רגעים על הלוויה?”

חנוך ממשיך כאוב: “כל העיתונאים הללו יכלו רק להרים טלפון קטן לאביה של המנוחה או לאחת הבנות ולשמוע את האמת”.

ביחס לקשר בין האם לבנות הוא מבקש להזכיר את הספדה של בתה החרדית של ויינשטיין: “צריך לזכור, הבנות רצו אחריה, משכו בחצאיתה והתחננו שלא תלך. ניתן להבין את הכעס של ילדות בנות 7 ו-9. אל תדונו אותן. אני גם לא שופט את האם. יש כלל יהודי מוצק: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו”.

• מה אתה מצפה מהעיתונאים?

“אני לא יודע אם יש לי מה לצפות, אבל הייתי שמח אילו יכולתי לומר להם שיבקשו סליחה. לא רק מחסידות גור שעברה סדרה של האשמות חסרות פרופורציות, אלא בעיקר מהמשפחה, מבנות המשפחה הצעירות שעברו מסע של ביוש לא הוגן”.