צפיתי הבוקר בסרטון בו נצפים שניים מעובדי בית חב״ד בבנגקוק תאילנד, כשהם רוקדים ריקוד חסידי תוך כדי שירת ניגון שמחה חב”די.
הם בטח שמחים וטובי לב, כי הבוס שלהם לא בתאילנד. הוא טס לישראל.
הרב נחמיה וילהלם שוהה בישראל לרגל שמחת חתונה משפחתית. פגשתי אותו אתמול בחתונה. אבל הוא לא פגש אותי, כי הוא היה עסוק בשיחה ערה עם שני מקורבים, ולא שם לב שאני מושך אותו בג׳קט חמש פעמים.
תראו את סרטון הווידאו.
כשאתה רואה מה הגויים מפנימים שם בבית חב״ד המופלא הזה במזרח , אתה יכול להבין מה קורה שם לנשמה יהודית שפוגשת בנחמיה ובשלוחים שאיתו.
לא מזמן הייתי שם בליל שבת וראיתי שליחות מה היא.
למעלה ממאה איש ישבו בסלון של משפחת וילהלם וסעדו סעודת שבת, כשהרבנית מנצחת על צוות העובדות במטבח, והרב וילהלם מחזיק את מושכות ההתוועדות החסידית, שנמשכה עד לשעות הלילה המאוחרות.
כשאתה רואה את המתוועדים שיושבים שם עם הקוקו והעגיל, איך נשמתם מאירה, איך הם שרים בדבקות את ניגוני חב״ד – אתה יכול להבין איך המלצרים ועובדי הניקיון הגויים, קולטים את ה״תווים״ ו״מפתחות הסול״ של הניגונים.
אני יכול לכתוב ולהוסיף על הרב וילהלם ״מפה ועד תאילנד״, אבל כמה שאכתוב לא אצליח לתאר מהפכה מהי. ובנגקוק היא משל למה שקורה ביתר הערים במדינה: קוסומוי, פוקט, ושאר איי הים.
אל תראו במילים אלו המלצה לנסוע לטייל ולנפוש בתאילנד. אבל אם נגזר עליכם להיתקע שבת במזרח – עדיף שזה יקרה בין כותלי ביתו של הרב וילהלם.