הרבנות הראשית לישראל מתכננת להפריט את מערך הכשרות, ולאפשר לגופי השגחה פרטיים להשתלב בשוק. כך חושף הבוקר (ראשון) העיתונאי אוריה אלקיים בגלי צה”ל.
לפי התכנית, הרבנות תהפוך לרגולטור בלבד בתחום הכשרות, בשונה מהמצב כיום, בו היא גם מעניקה כשרות וגם אוכפת את יישומו.
את הוועדה לבחינת החלופות במערך הכשרות מינה הגר”ד לאו והיו שותפים בו מנכ”ל הרבנות משה דגן והיועץ המשפטי של הרבנות, עורך הדין הראל גולדברג.
על פי המתווה המוצע, גופי כשרות פרטיים יקבלו רישיון מהרבנות הראשית להעניק תעודות כשרות לבתי עסק. הרבנות הראשית – הרגולטור – תשמור לעצמה את הסמכות להטיל עיצומים כספיים, הסרת תעודות כשרות לבתי העסק, ושלילת רישיונות לגופי כשרות שלא יעמדו בתנאים ההלכתיים שהציבה הרבנות.
באמצעות החלופה הזאת תבוא לפתרונה גם סוגיית משגיח-מושגח לפיה המשגיח מקבל שכר מבעל העסק, דבר היוצר ניגודי אינטרסים שזוכים לביקורת זה שנים ארוכות. שכן, על פי המתווה המוצע, הרבנות הראשית לא תעסיק יותר משגיחי כשרות, אלא הגופים הפרטיים.
מהרבנות נמסר בתגובה: “מדובר בהצעה ראשונית מאוד שעלתה במהלך דיון לבחינת חלופות בנושא. ההצעה עלתה יחד עם עוד חלופות רבות נוספות, וכלל לא ברור איזו חלופה תיבחר לבסוף”.
נזכיר, כי רק לפני שבועיים, החליט בג”ץ נגד גופי הכשרויות הפרטיים, והעניק לרבנות הראשית את הבלעדיות בתחום הכשרות. עם זאת בג”ץ ציין את הביקורת הציבורית כלפי הרבנות בענייני הכשרות והעניק לה שנתיים על מנת להשתפר.
צילום: מאיר אלפסי
בית המשפט קיבל את טענת הרבנות, רק בשל עתירת ‘התנועה להגינות שלטונית’, בראשות עו”ד מרדכי איזנברג ושל עו”ד מרדכי ציבין, להפסקת העסקת משגיחי כשרות על ידי בתי אוכל, אשר באופן טבעי יש ביניהם ניגוד עניינים חריף ביותר הפוגם באיכות הכשרות. שכן, העתירה הובילה את הרבנות להתחיל במהלך של ניתוק הקשר הזה על ידי העסקת משגיחי כשרות באמצעות חברות כוח אדם.
בשל העובדה שמהלך זה, הנמשך כבר 12 שנים, טרם הגיע לשלב ביצועי, הגביל בית המשפט את תוקף החלטתו לשנתיים: “הוחלט להגביל את תחולתו של פסק הדין לשנתיים-ימים. ככל שלא יעֵשה שינוי בזיקת המשגיחים לבתי האוכל שהם משרתים, יכול הנושא להיפתח מחדש בעוד שנתיים”.