שישה ימים חלפו מאז נעלמה אסתי ויינשטיין, תושבת אזור בת 50, שיצאה מביתה ביום שני בבוקר, לאחר שהשאירה בביתה מכתב בו פירטה על מצבה הנפשי הקשה שנגרם לה בעקבות ניתוק הקשר עם שש מבנותיה והוריה – מאז עזבה את חצר חסידות גור ונטשה את הדת.
מאז נעלמה ממחפשים אחריה בתה, אחיה, חברים ומתנדבים. הם מקווים שהחליטה לבחור בחיים ולא מימשה את האיום שבמכתב.
יוסי מזרחי, כתב ערוץ 2, התלווה אל אחיה, חנוך אירנשטיין, בחיפושים, שוחח עם בתה וחברותיה, ושידר כתבה על סיפור חייה.
בכתבה הוצג קטע מהרצאה שלה לחוזרים בשאלה: “שלום לכולם, קוראים לי אסתי אירנשטיין, ויינשטיין, פפיע. אני אמא לשבע בנות מקסימות, נהדרות, שחמש מתוך השבע האלה כבר אמהות בעצמן. שזה אומר שאני סבתא ל-11 נכדים”.
הבנות והנכדים היו מקור גאוותה. איתם היא פתחה כל הרצאה. אבל איש מהיושבים בקהל לא ידע כי אסתי ויינשטיין היא אמא וסבתא רק מהצד, מרחוק. כבר שבע שנים ששש מתוך שבע בנותיה וגם הנכדים לא יצרו איתה כל קשר.
לפני שאסתי וינשטיין נעלמה, היא השאירה בביתה את הארנק, טלפון סלולרי וכרטיס אשראי, נכנסה למכונית היונדאי השחורה שלה – ונעלמה.
חנוך אירנשטיין, אחיה: “בלילה הראשון בכלל לא ישנו, בלילה השני התחלנו בחמש בבוקר, נסענו לכיוון הצפון לכל מיני מקומות שהיא אהבה לטייל בהם. חשבנו שזה מקום שאופייני לה, נחלים. אולי היא מנסה להשאיר שם איזה רמז, אולי זה איזה שהוא מקום שמסמן אצלה משהו ששם היא כן מצאה איזה שהוא עוגן, אולי היא תחזור לשם.
“אני בעיקר מנסה לחשוב מה אני מפספס. איימת שאת רוצה להתאבד, אבל למה להתחבא? למה להקשות עלינו למצוא אותך?”
תמי מונטג, בתה של אסתי שהלכה בעקבותיה ונטשה את הדת: “היא דיברה פה ושם על זה שאין טעם בחיים ושקשה לה. אבל לא חשבתי שזה יקרה. או שהיא באמת תעשה, או שהיא באמת תיעלם. לא חשבתי שזה באמת עלול לקרות. אני לא יודעת מה, אני באמת כבר לא יודעת מה אפשר לעשות. נשבר לי הלב לחתיכות”.
המשפחה בחתונה של תמי. צילום: מסך ערוץ 2
תמי מוסיפה: “הקושי העיקרי של אמא שלי שהבנות שלה לא מוכנות לקבל אותה או לשמוע מה יש לה להגיד. עשרים שנה היא גידלה שבע בנות, שזה לא קל מן הסתם. וביום אחד, מה נראה להם? שהיא הפכה למפלצת?”
אחת החברות מספרת: “היא הייתה און ליין מדויקת, איזה נכד נולד לה, ממי, תאומות שנולדו עכשיו והיא נקרעה עם זה שהיא לא יכולה לבוא ולבקר. היא הסתובבה עם תמונות שהיא הצליחה ללקט. כמו בלשית היא כל הזמן ליקטה עוד מידע, עוד מידע של היצירה שהיא הרימה. והיא לא מצליחה ליהנות ממנה”.