חרדי וחילוני שלומדים יחד בטלפון נפגשו בחוף הים בצורה מופלאה

מה הסבירות שזה יקרה? חברותא המורכבת משני יהודים – חרדי וחילוני, נפגשו לראשונה מאז לימודם המשותף בטלפון, על שפת הים בעיר נתניה באופן כל כך מקרי, שלא ניתן לייחס אותו אלא להשגחה פרטית מופלאה, כפי שמודים שניהם.

שמואל ולדשיין הוא חרדי המתגורר בבני ברק הלומד ב’חברותא’ במשך תקופה ארוכה בצוותא עם אלעד, בחור אינטלקטואל שאינו שומר תורה ומצוות, המתגורר בנתניה, במסגרת ארגון ‘איילת השחר’.

השניים, כמתכונת הארגון, מקיימים את הלימוד המשותף באמצעות הטלפון, ומעולם לא נפגשו.

ולדשיין מספר כי בתחילת הלימוד נתקל בתמונה של החברותא מנתניה, אך מעבר לכך הקשר בין השנים נעשה רק באמצעות שיחות הטלפון. אלעד, מצידו, סיפר כי גם תמונה של שמואל הוא לא ראה.

בשבת האחרונה התארח ולדשיין עם רעייתו בנתניה, ולאחר תפילת שחרית החליט לבקר בים.

“אנחנו מבני ברק, ולכן רציתי להציץ בים לפני שאני חוזר לדירה, סיפור של 2-3 דקות, לא יותר”, מספר שמואל לחרדים 10.

שמואל הביט על הים, והחל לחזור לאכסניה בה התארח. באותו רגע בדיוק חלף על פניו בחור שיצא לריצת בוקר.

“אני רץ מרתון, ומעת לעת אני רץ, אם כי אף פעם לא רצתי במסלול הזה”, מספר אלעד.

הרץ חלף על פני הבחור החסידי ומבטיהם הצטלבו. הם לא החליפו מילה, אך חשו כי הם מכירים. “לא ראיתי את הבחור החסידי הזה אף פעם, אבל היה משהו בעיניים, משהו מוזר”, נזכר היום אלעד, “המשכתי לרוץ – וכשחזרתי, הוא כבר לא היה שם”.

במוצאי שבת, שוחחו השניים, ולהפתעתם הרבה התברר כי הם אכן חלפו האחד על פני השני.

“הסבירות שזה יקרה היא אחת למיליון, בדיוק יצאתי מהים, והוא בדיוק עבר שם למרות שזה אינו המסלול הקבוע שלו, זו ההשגחה העליונה בוודאי”, אומר שמואל, ואלעד מסכים אתו לחלוטין: “זו הסתברות אפסית, אבל זה קרה, זה מוכיח שיש בורא לעולם”.

• איך הגעת ל’חברותא’?

אלעד: “לפני כשנתיים הייתי בסיור סליחות מטעם העבודה של אשתי, שם פגשתי בארגון בשם ‘שישי משפחתי’, שיצרו את הקשר ביני ל’חברותא’. הקונספט של לימוד שבועי באמצעות הטלפון קסם לי, ומאז חודשים ארוכים אני ושמואל ביחד, מדברים על אמונה, משמעות החיים, יהדות”.

• השיחות הללו מחזקות?

“אנחנו מחזקים האחד את השני, אותי זה ממלא, יש בזה משהו מאד ממלא. הלימוד המשותף הזה הוא משהו שהיה חסר לי. בימים הקרובים אנחנו מתכוננים לצלול אל תוך טקסטים ולהתעמק בהם. אני יכול לומר: חומר בנושא לא חסר, רוח יש פחות…”