חמש שנים למחאת הקוטג’: “מחירי המזון התייקרו, מול הוזלת מחירים בעולם”

נחמן גור
|
ט"ז סיון התשע"ו / 22.06.2016 18:11
נתונים שהציג ח”כ אורי מקלב מוכיחים: מחירי הסחורות בעולם הוזלו בחמש השנים האחרונות ב-18.9% בממוצע, בעוד מחירי המזון בישראל התייקרו ב-2.3% • לדבריו, “רווחיות החברות ורשתות השיווק גדלה הרבה יותר” מאז המחאה החברתית

במלאות חמש שנים לwמחאת הקוטגw’ שהובילה לשינוי סדר היום הציבורי בכל הקשור לתפיסת המחירים ויוקר המחייה, דנה מליאת הכנסת בנושא’ במסגרת הצעה דחופה לסדר שהגיש ח”כ אורי מקלב.

במהלך הדיון הציג מקלב נתונים המצביעים על כך שבשנים שjkpu מאז המחאה לא חלה שום הוזלה במחירי המזון ופעמים רבות אף נרשמת מגמה הפוכה של התייקרות.

“לצערנו, על אף כל המחאות והמאמצים שנעשו, מחירי המזון לא ירדו. מה לא נעשה במטרה להוזיל את יוקר המחייה, אם זה באופן של הסרת חסמים רגולטוריים, הגדלת מכסות הייבוא, רפורמות בענף המזון, הפחתת מיסים ומכסים, מלחמה במונופולים ועוד. אלו כותרות יפות, אבל בפועל, במכולת, אין להם כל ממשיות”, אמר מקלב בפתח הדיון.

מקלב הציג את מדד ה־IMF של קרן המטבע הבינלאומית’ המצביע על כך שבחמש השנים אחרונות – מאז החלה המחאה החברתית – ירדו מחירי הסחורות בעולם ב-18.9% אחוז בממוצע, אך הוזלה זו לא באה לידי ביטוי במחירי המזון הגבוהים בישראל.

“העובדה שמחירי המזון לא התייקרו היא לא בגלל המאבק הציבורי והממשלתי בנושא, אלא משום שמחירי מוצרי הגלם בעולם נמצאים בירידה. מבחינה ריאלית, לא רק שהמחירים לא הוזלו הם אפילו התייקרו”, הסביר.

“ישראל היא אחת המדינות היקרות ביותר ב-OECD, ולא רק מחירי הדיור הגבוהים אלא גם בשל עלויות סל המזון. המוצרים בעולם זולים בעשרות אחוזים מאלו שבישראל”, הוסיף מקלב.

לדבריו, בחמש השנים האחרונות התייקרו מחירי המזון בישראל ב-2.3% בלבד, אך רווחיות החברות ורשתות השיווק גדלה הרבה יותר – מה שמעיד על כך שגם אם מוצרים ספציפיים לא התייקרו, הרשתות והחברות מצאו דרך לכסות על אובדן ההכנסות.

“שיעורי הרווח שמופיעים בדו”חות החברות ורשתות השיווק לא הגיעו משמים אלא מהציבור. אם נעשו כל כך הרבה מאמצים רגולטוריים, כיצד זה שהמחירים לצרכן לא ירדו ורק הרשתות הם שגרפו רווחים גבוהים יותר”, תהה.

“המאבק ביוקר המחייה דורש טיפול מקיף בשורה של גורמים, כמו הריכוזיות הגבוהה, המונפולים והגברת השקיפות לצרכן”, אמר ח”כ מקלב והציג כדוגמה את הצעת החוק שהגיש ואשר מחייבת את רשתות השיווק להציג את המחיר בו קנו את הפירות והירקות לצד המחיר אותו הם גובים, כך שהלקוח ייחשף לפערי השיווק. “עצם השקיפות הזו תביא לכך שהרשתות יפחיתו את פערי השיווק חסרי הפרופורציות ויוזילו את העלות לצרכן”, הסביר.

במענה לדבריו של ח”כ הרב מקלב אמר השר המקשר בין הממשלה לכנסת’ יריב לוין: “פתיחת היבוא למוצרי מזון תחל בחודשים הקרובים – כיום משרדי האוצר, הבריאות והכלכלה עמלים על גיבוש תקנות בנושא’ על מנת שיאפשרו את ירידת המחירים”.

השר ציין כי שוק המזון הישראלי מתאפיין ברמה גבוהה של ריכוזיות. “הצעדים בהם הממשלה נוקטת משפיעים לטובה, וניכרת ירידה בריכוזיות, אך אנחנו עדיין בעיצומה של עבודה שהשפעותיה יורגשו בעתיד”.