דפנה מאיר הי”ד, שנרצחה בידי מחבל בפתח ביתה שיישוב בעתניאל, גילתה גבורה וניסתה להיאבק בדוקר עד נשימתה האחרונה. כך עולה מתמלילי החקירה של המחבל, שנחשפו לראשונה באתר ‘וואלה’.
מחומרי החקירה עולה, כי המחבל ביצע את הפיגוע בנקמה על “יחס ישראל לצעירות פלסטיניות”, כדבריו, ובין היתר סיפר על תכנון הפיגוע, על מחשבותיו בעת המעשה ועל הימים שאחריו.
ביתו של הרוצח בן ה-15 נהרס בסוף השבוע האחרון, לאחר שבג”ץ דחה את העתירה שהגישה משפחתו.
המחבל סיפר על הרצח ועל המניע: “היא נאבקה בי, דקרתי אותה עד שלא הצלחתי להוציא את הסכין מגופה, וראיתי שאישה אחרת מתקרבת. אחר כך ברחתי בחזרה לכפר וצפינו בסרט סעודי”. כשנשאל מדוע ביצע את הפיגוע, השיב: “ישראל הורגת צעירים, בנים ובנות. לכן החלטתי לעשות מעשה כמו שעושים שאר בני עמי הצעירים. הבנתי שאם אצא לפיגוע ייתכן שאפגע, אבל יש בי אמונה באל והוא יעזור”.
בהמשך סיפר המחבל על מעשיו ביום הפיגוע: “הייתי בחופש בין שני סמסטרים בבית הספר. התעוררתי בשעה 10:00, אכלתי ארוחת בוקר וצפיתי בטלוויזיה. לאחר מכן הלכתי למסגד, ראיתי איך החיילים הישראלים רוצחים את הפלסטינים החפים מפשע, בייחוד איך שהחיילים השפילו צעירה פלסטינית…
“לא יכולתי לשאת זאת, עוד השפלה ובושה לפלסטינים, החלטתי לנקום למען הצעירות שסופגות השפלות מצד החיילים ולרצוח יהודים באמצעות סכין. לקחתי מהמטבח סכין בעלת להב באורך 20 סנטימטרים, המשמשת לחיתוך בשר, והחלטתי לבצע את הפיגוע בהתנחלות עתניאל כי היא הקרובה ביותר לביתי”.
אשה עם מטפחת
הנער הרוצח תיאר את הרגעים שקדמו לאירוע: “התחבאתי עשר דקות מאחורי בטונדה. ראיתי משם דרך החלון של הבית אישה מתנחלת ויחד איתה שני ילדים קטנים. הייתה לה מטפחת כזאת של יהודים.
“האישה הזאת שוחחה בנייד והחלטתי לחכות לה עד שתצא מהבית על מנת לדקור ולרצוח אותה.
“לאחר כמה דקות נתנה האישה את מכשיר הטלפון לאחד מילדיה ויצאה לכניסת ביתה. אז החזקתי את הסכין בידי הימנית, יצאתי מאחורי הבטונדה ורצתי חמישה מטרים לכיוון האישה.
“כשעמדתי מולה הכנסתי את הסכין לבטן האישה, כך שרוב הסכין הייתה בתוך בטנה. האישה התחילה לצעוק. הילדים ראו אותי דוקר את האישה והתחילו לצעוק”.
בשלב זה, סיפר המחבל לחוקרים, הוא הוציא את הסכין מבטנה של מאיר, הרים אותה ודקר אותה בחלק העליון של גופה שלוש, ארבע פעמים.
הוא תיאר: “האישה ניסתה להתנגד וניסתה לקחת ממני את הסכין. שני הילדים שם צרחו, אבל האישה המשיכה להתנגד. אני דחפתי אותה וגברתי עליה. היא שכבה על גבה בתוך הבית. ניסיתי להוציא את הסכין מגופה על מנת להמשיך ולדקור אותה, אך הסכין הייתה תקועה בגופה אז ברחתי מהמקום בריצה באותה דרך שהגעתי לעתניאל. הגעתי לביתי בערך בשעה 18:30”.
הוא שטף את הדם וישב לצפות בסרט עם בני משפחתו, כשהוא עדיין לבוש באותם בגדים. “לא סיפרתי למשפחתי או למישהו אחר שביצעתי את הפיגוע והלכתי לישון. לא יצאתי מביתי עד שעצרו אותי”.
תמליל החקירה: הייתי רוצח עוד יהודים
חוקר: למה לא דקרת את הילדים?
מחבל: זה אסור בדת.
חוקר: אילו יכולת למשוך את הסכין מגופה של האישה מה היית עושה?
מחבל: הייתי ממשיך לדקור אותה, ואם הייתי רואה יהודי אחד הייתי דוקר אותו ורוצח אותו.
חוקר: למה לא הסגרת את עצמך או נשארת בעתניאל?
מחבל: אם הייתי מצליח למשוך את הסכין מגופה הייתי ממשיך לרצוח יהודים עד שהייתי מת מות קדושים.
חוקר: למה לא לקחת סכין מהמטבח של הבית של האישה שרצחת והמשכת לדקור נוספים?
מחבל: לא חשבתי על זה, ואם הייתי חושב על זה הייתי עושה זאת.
חוקר: למה רצחת אישה ולא רצחת גבר?
מחבל: כי זאת נקמה על הרג הנשים והילדים הפלסטינים בידי יהודים.
חוקר: מה התוצאות של המעשה שלך?
מחבל: שחרור פלסטין הוא בידי האסירים והשהידים הגיבורים ואנחנו נחזור לעכו, לחיפה, לטבריה, ליפו ולנצרת. אני רוצה לשאול אותך – למה אני והאחיות שלי לא יכולים לבקר במסגד אל-אקצא? זה עוול ומניעת זכות חוקית וטבעית.